בתחילת חודש פברואר עצרה המשטרה את יצחק דהן (48) ובנו סטיבן דהן (20), שניהם מאילת ובהמשך הוגש נגד השניים כתב אישום המייחס להם החזקת 226 גרם קוקאין ואלפי כדורים לא חוקיים לטיפול באין-אונות.
לפי כתב האישום, השניים מתגוררים בדירה אליה משויך מחסן הנמצא בקומת הקרקע בבניין. הפרקליטות טוענת כי ב-8 בפברואר החזיקו הנאשמים במזוודה בתוך המחסן את הקוקאין ושמונה גרם MDMA. עוד נטען כי יצחק ייבא מגיאורגיה 100 חבילות תכשיר לטיפול באין-אונות מסוג "קמאגרה" שנאסר לשיווק בישראל. מכתב האישום עולה כי ב-8 בפברואר נמצא בתוך תא המטען של רכב מרצדס השייך ליצחק 92 חבילות של התכשיר, שהכילו 641 שפורפרות.
כתב אישום האישום מייחס לנאשמים החזקת סמים, מעשי פזיזות ורשלנות, שיווק תכשיר לא רשום, ושיווק סיטונאי של תכשירים. ליצחק מיוחסת גם עבירת ייבוא תכשיר ללא אישור מנהל.
התשתית הראייתית נגד השניים מתבססת על דוחות פעולה של השוטרים, הודאתו של דהן הבן לפיה הסמים שייכים לו, טביעות אצבע של האב על גבי אריזת הסמים, וממצאים ממכשירי הטלפון של דהן הבן ואמו.
לפי הפרקליטות, הנאשמים החזיקו גם במשקל אלקטרוני וכסף מזומן רב (בסך עשרות אלפי דולרים) בכספת ביתם. מכאן סבורים בפרקליטות כי הסמים נועדו להפצה. לצד כתב האישום הוגשה נגד השניים בקשה למעצר עד תום ההליכים.
דהן הבן נשלח לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר. בינתיים הוא יישאר במעצר עד להחלטה אחרת.
בדיון בעניינו של האב טען סנגורו, עו"ד נס בן נתן, טען להיעדר קיומן של ראיות.
בין היתר טען הסנגור, כי צו החיפוש הוצא כנגד הבן, לגביו היה קיים מידע לפיו החזיק סמים. כמו כן, באשר לתשובות האב לשאלות השוטר, נטען כי האב אישר שמדובר במזוודה שלו, שבה עשה שימוש בעבר, והיא מונחת במחסן עם מסמכים ומשחק קונסולה של בנו הקטין מזה שנים. באשר לאמירתו – "זה קטמין" – נטען כי לא נמצא קטמין אלא MDMA. בנוסף טען הסנגור כי כשנשאל האב מדוע אמר "קטמין", הוא השיב לחוקר כי לא ידע מה סוג הסמים שיש במזוודה, אלא שיער שמדובר בקטמין לפי הצבע.
באשר לטביעות אצבע של האב על גבי שקית אוכל, נטען כי גם טביעות אצבע של רעייתו אותרה על השקית אולם היא שוחררה ממעצר. כמו כן ציין הסנגור כי הבן הודה כבר במהלך החיפוש שהסמים שייכים לו.
השופט נסר אבו טהה קיבל את עמדת ההגנה וקבע כי הפרקליטות "הניחה תשתית ראייתית לכאורית בעוצמה נמוכה, שלא מצדיקה המשך מעצרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח".
השופט הוסיף וציין כי הראיה המרכזית עליה נסמכת הפרקליטות היא פרשנות האמירה לשאלת השוטר. "לשיטת הפרקליטות, די באמירה זו כדי לגבש ראיות לכאורה לחובת הנאשם, לעומת גישת הסנגור, כי התשובה מפי הנאשם היתה במובן תמיהה, ואין בה כדי לגבש את היסוד הנפשי שנדרש בדבר המודעות של הנאשם בטרם שהשוטר יפתח את המזוודה בפני הנאשם וישאל אותו מה יש בתוכה".
עוד הוסיף השופט: "הסברו של הסנגור איננו משולל יסוד אף בשלב הלכאורי, וביתר שאת, הסברו המניח את הדעת בדבר גילוי טביעות אצבע על השקיות שמקורן מהקניות שעורכים לבית עם הסימון של 'המכולת השכונתית'. מסקנה זו מתבקשת ביתר שאת, גם מהטעמים והנימוקים שעמד עליהם הסניגור בטיעוניו".
לאור קביעות אלו, האב שוחרר בערבות עצמית של 5,000 שקל.
