לאחר פרוץ משבר הקורונה אישרה הממשלה שורה של תקנות חירום להתמודדות עם הנגיף. בין היתר, על מנת למנוע התפשטות של הנגיף לתוך בתי הסוהר, אושר כי דיוני הארכות מעצר יתקיימו ללא נוכחות פיזית של העצורים, ויתנהלו באמצעים טכנולוגיים כגון שיחת וידאו ואף שיחת טלפון רגילה, כאשר נציגי המשטרה וההגנה יהיו באולם בית המשפט, ואילו העצור החשוד במתקן המעצר שבשליטת שב"ס. המהלך "עוקף קורונה" מיושם עד כה בהצלחה יחסית, ונראה כי היה זה רק עניין של זמן עד אשר בתי המשפט בעניינים אחרים יתאימו עצמם לזמן חירום.
כך קרה בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, שם סגן הנשיא, השופט אסף זגורי, אישר הסכם גירושין ללא נוכחות הצדדים, למרות שהסכם מסוג זה אינו מוגדר כ"סעד דחוף ומיידי" בתקנות החירום. השופט נימק מדוע עשה זאת בהיעדר הצדדים: "יש להניח ולקוות כי תוסדר האפשרות המשפטית והטכנולוגית לקיים סוג נוסף של עניינים בדיונים באמצעות היוועדות חזותית, אך עד אז יש לסייע לציבור המתדיינים בבתי המשפט לענייני משפחה ולשקול מעת לעת בקשות לאישור הסכם גם ללא קיום דיון פרונטלי".
מדובר בבני זוג שנישאו בשנת 1995. בדצמבר 2019, עקב קרע עמוק ומשבר חמור ביחסיהם, נפתח הליך של ישוב סכסוך ומאז ניהלו הצדדים משא ומתן. בשבוע שעבר (22 מרס) הודיעה עו"ד בלה כהן שמייצגת את האישה, כי בני הזוג הגיעו להסכם כולל שנחתם על ידם והם מבקשים שבית המשפט יאשרו.
אחד התנאים החשובים באישור הסכם מסוג זה מחייב את בית המשפט לוודא שההסכם נחתם מרצון טוב וחופשי, וכי הוא הובן לצדדים. עם זאת, מצב החירום מגביל בין היתר את היציאה של אנשים מהבתים, למעט במקרים שבהם מדובר בצדדים להליך משפטי המוגדר כ"סעד דחוף ומיידי". הליך של אישור הסכם גירושין אינו נחשב אמנם לדחוף ומיידי לפי תקנות החירום, אולם השופט זגורי ציין כי ישנם בני זוג אשר אינם יכולים ואינם מעוניינים להמתין לתום מצב החירום, ודחוף להם להסדיר את הסוגיות הנוגעות לילדים, כמו גם לרכוש.
"על מערכת בתי המשפט ליתן סעד ופתרון לבני זוג שכאלה", קבע השופט, "בין אם בקביעת דיון דחוף בפני שופט תורן במקרים המתאימים, בין אם באמצעות קיום דיונים בהיוועדות חזותית ובין אם בשקילת אישור הסכמים 'מרחוק' ללא קיום דיון פרונטלי ולאחר שכנוע כי ההסכם נעשה מרצון טוב וחופשי", ציין השופט בהחלטתו, והזכיר מספר פסקי דין בהם אישרו בתי המשפט הסכמים בהיעדר אחד הצדדים או שניהם, גם לא בזמן חירום, על מנת לעודד מתגרשים להגיע להסכם.
השופט ציין גם כי הקידמה הטכנולוגית מאפשרת ליישם את הוראות החוק גם בהיעדר הצדדים: "אם ניתן להאריך תקופות מעצר ללא נוכחות פיסית של חשודים ונאשמים בדיון בעניינם, קל וחומר שניתן לאשר הסכם בין בני זוג בהיעדרם מקום שניתנה להם שהות מספקת לבחון הוראות ההסכם, לשקול בדבר, לחתום עליו, לקבל ייעוץ משפטי אודות כל סעיפיו ואף לשקול ולהודיע לבית המשפט בזמנם החופשי אם להמתין לתום סיום מצב החירום לשם אישורו או לבקש אישורו בהיעדרם כבר כעת…".
את החלטתו הייחודית ביסס השופט זגורי גם על תקנה (258 כו לתקנות סדר הדין האזרחי) לפיה ניתן לערוך בירור בדבר עריכת ההסכם בהסכמה חופשית במידה ונבצר לערוך את הבירור בדרך אחרת. השופט הסיק כי נסיבות מצב החירום הייחודיות בישראל נכון להיום הינן נסיבות שבהן לא ניתן לקיים דיון פרונטלי לאישור הסכם, ויש לערוך את הבירור לגבי הסכמה חופשית של הצדדים "בדרך אחרת". אותה דרך, כך לדבריו, יכולה להיות באמצעות תצהירים המוגשים על ידי הצדדים, לפיהם הם מיוצגים ו/או קיבלו ייעוץ משפטי; היתה להם שהות מספקת לבחון ההסכם; ואישור כי כל הוראותיו הובנו על ידם וכי הם מוותרים על עריכת הדיון הפרונטלי.
השופט הבהיר לצדדים בתיק כי קיימות מספר אפשרויות לצורך אישור ההסכם: המתנה לקיום דיון במועד שייקבע סמוך לאחר תום תקופת מצב החירום, קיום דיון בעוד מספר שבועות באמצעות היוועדות חזותית באמצעים דיגיטליים (אם וכאשר יבשילו התנאים לכך, הואיל ומבחינה משפטית העניין מצוי בבדיקה וטרם אושר) או הסכמה לוויתור על קיום דיון והגשת תצהירים של שני הצדדים המעידים על כך שהם מבינים את כל הוראות ההסכם שנעשה מרצונם החופשי.
הצדדים בחרו באפשרות האחרונה והגישו תצהירים מפורטים. כך, לאחר שהשופט בחן בקפידה את ההסכם – לרבות זמני השהות, המזונות והרכוש – הוא אישר ונתן לו תוקף של פסק דין. למען הסר ספק ציין השופט בסוף פסק הדין, כי סידור הגט הוא בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. בהקשר הזה יש לציין, כי בית הדין הרבני אינו דוחה סידורי גט שנקבעו טרם פרוץ משבר הקורונה ונהלי החירום של משרד הבריאות, בהתאם להנחיות נשיא בית הדין הגדול (17 מרס). בהתאם לכך ניתנה החלטה שיפוטית המורה לכוחות הביטחון הרלוונטיים לאפשר מעבר חופשי לצדדים בהליכים שונים לצורך סידור גט.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
