
עם פרוץ מגפת הקורונה בישראל, ולאחר שהנגיף התפשט במהירות, תוקנו התקנות לשעת חירום וקבעו כי ניתן יהיה להעניק שחרור מוקדם לאסירים העומדים בתנאי סף מסוימים. במסגרת זו כבר שוחררו לא מעט אסירים אשר נותר להם זמן מועט לריצוי עונשם.
אחד מהאסירים שעמד בקריטריונים שנקבעו לצורך שחרור מוקדם הוא בן למבז, צעיר בן 21 שנשפט בשנת 2018 ל-29 חודשי מאסר. בעת שהיה בן 19, למבז גנב אופנוע יחד עם קטין ב-19, ונהג בו בעת שהשניים דרסו בחולון הולך רגל שנפצע קשה, ונמלטו מזירת האירוע מבלי לדווח על כך לגורמי ההצלה. הולך הרגל מת מפצעיו בבית החולים בחלוף מספר ימים. למבז הורשע בגרימת מוות ברשלנות, גניבת אופנוע ונסיעה ללא רישיון.
למבז שהה באגף השמור של בית סוהר השרון, מאחר ושב"ס שייך אותו לארגון פשע, ולאחרונה הוא הועבר לאגף אחר. הוא ריצה כבר 25 חודשי מאסר, ולנוכח התקנות החדשות ציפה כאמור לזכות בשחרור מוקדם. אלא שלמרבה אכזבתו, הוא ראה כיצד אסירים אחרים משוחררים, בעוד שהוא נותר מאחורי הסורגים. לדברי למבז, נאמר לו על ידי מפקד האגף כי לא זכה לשחרור מוקדם עקב התנגדות המשטרה, המתבססת על מידעים מודיעיניים בקשר לסכסוכים שלו.
פרקליטו של למבז, עו"ד אמיר ברכה, פנה במכתב לשב"ס ודרש לדעת באופן רשמי מדוע מרשו לא שוחרר למרות שעמד בקריטריונים שנקבעו. בתשובה לפנייתו השיבה לו עו"ד ריקי בר-און, קצינת האסירים בבית סוהר השרון, כי אכן, למבז לא שוחרר עקב התנגדות המשטרה.

בעקבות תשובה זו, עו"ד ברכה עתר לבית המשפט המחוזי מרכז, וטען כי בהחלטה לא לשחרר את למבז בהתאם לתקנות שעת החירום לא נשקלו מכלול השיקולים, "הרושם הוא שההחלטה הינה שרירותית ומכאן שלוקה בחוסר סבירות המצדיקה התערבות בית המשפט הנכבד".
בין היתר הדגיש עו"ד ברכה, כי למבז חולה במחלת אסתמה כרונית ומשתמש במשאף באופן תמידי. "להווי ידוע כי חולי אסתמה הינם באופן מובהק מצויים בקבוצת סיכון גבוהה להידבק בקורונה, וכן להיפגע ממנה באופן משמעותי יותר מאדם רגיל. בתי הסוהר עלולים להיות חממה להתפרצות המגפה והעותר עלול להיות בין הראשונים שייפגע, ובחומרה יתרה רבה יותר מאסיר רגיל".

"במידה ויידבק", הוסיף עו"ד ברכה, "הרי שהשפעת המחלה עליו תהיה חמורה יותר מהשפעתה על חולה רגיל, ומשכך הוא מוגדר בסיכון גבוה, ולא רק להידבקות. לאור האמור הרי שהתקנות לשעת חירום עוסקות דווקא בעותר דנן, ומשכך לא ברורה התנגדותה השרירותית של המשטרה".
עו"ד ברכה הוסיף כי למבז מצוי בחרדה מתמדת ופונה לא אחת לנציגי שב"ס על מנת לעבור בדיקת קורונה או לשבצו עם אסירים שנבדקו ונמצאו "נקיים".
בתגובה להגשת העתירה בית המשפט דרש משב"ס והמשטרה להסביר מדוע הם מתנגדים לשחרורו של למבז. לאחר דרישה זו של בית המשפט, שני הגופים הסירו את התנגדותם ולמבז זכה לשחרורו המוקדם, כארבעה חודשים לפני תום עונשו.









