בית משפט השלום בבאר שבע גזר עשרה חודשי מאסר על חקלאי תושב הדרום, שהורשע בתיק תקדימי עקב דרישת החזרי בלו (מס על הסולר) שלא כדין, ועבירות מסים נוספות.
ב"הסדר הבלו", המדינה מאפשרת למפעילי ציוד חקלאי ואחרים, כגון בעלי מוניות ומשאיות שהדלק הוא רכיב מרכזי בייצור הכנסותיהם, לדרוש החזר מס מהמדינה בהתאם למחזורי הפעילות שלהם. מדובר בכתב האישום הראשון (הוגש ב-2016) אשר רשות המסים הגישה בעבירה של "הצהרה לא נכונה" לפי חוק הבלו, בעוד שלפני כן האכיפה היתה בקנסות מנהליים.
הנאשם ניהל שתי חברות חקלאיות. בחברה אחת, הורשע בגין 16 דוחות תקופתיים בהם דרש החזרי בלו בסכום כולל של 588 אלף שקל, מבלי שהיו לו מסמכים כדין וכנדרש. בנוסף, הנאשם לא הגיש במועד שני דוחות מע"מ.
בחברה השנייה הורשע הנאשם בגין ניכוי מס תשומות וקיזוז מע"מ שלא כדין וללא מסמכים, בסכום של 238 אלף שקל. טרם הגשת כתב האישום, הנאשם הסיר את המחדל הכספי בתיק המע"מ בלבד, ושילם את המס המגיע למדינה.
בתיק עבירות הבלו סוכם הסדר טיעון, לפיו ככל שישלם את המסים יוטל עליו עונש של שישה חודשי עבודות שירות וקנס של 30 אלף שקל. הנאשם נקלע לקשיים כלכליים ולא הצליח לעמוד בהסדר ולהחזיר את מסי הבלו לקופת המדינה.
בסופו של דבר, שני התיקים צורפו להליך אחד. השופט ג'ורג' אמוראי מבית משפט השלום בבאר שבע ציין כי "המעשים בוצעו ברשלנות ושלא מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס". בנוסף, השופט ציין את גילו של הנאשם (60), היותו ללא עבר פלילי, ואת הפגיעה הצפויה של עונש מאסר בנאשם ובבני משפחתו, המונה 12 נפשות. חרף זאת, השופט גזר עליו כאמור עשרה חודשי מאסר וכן קנס של 50 אלף שקל.
על גזר הדין הוגש בימים האחרונים ערעור, באמצעות הסנגורים – עו"ד מוחמד זחאלקה ועו"ד אחמד מסאלחה, אשר לא ייצגו את הנאשם בהליך הקודם. עורכי הדין זחאלקה ומסאלחה טוענים בערעור כי בית המשפט החמיר עם הנאשם מעבר לדרישת התביעה (מכס ומע"מ באר שבע) בעצמה: בעוד התביעה טענה כי מתחם העונש הראוי בתיק נע בין 4-12 חודשים, השופט אמוראי קבע כי המתחם מתחיל בחצי שנה מאסר ומגיע עד 15 חודשים, ואת העונש קבע באמצע.
מעבר לכך טוענים הסנגורים, כי על בית המשפט היה להתחשב ביתרת זכות של מאות אלפי שקלים הקיימת לחברה של הנאשם בקופת מס הכנסה. אותה חברה שדרשה את החזרי הבלו נכנסה בינתיים להליך פירוק. לפי מסמכי מס הכנסה, לטובת החברה עומד החזר של כ-300 אלף שקל, והנאשם פועל לקבל אישור ממפרק החברה לצורך העברת הסכום לטובת הסרת המחדל בתיק הפלילי.
עורכי הדין זחאלקה ומסאלחה טוענים כי על בית המשפט היה להתחשב בעובדה שחלק נכבד מסכום ה"מחדל" הנטען נמצא בקופת מס הכנסה ונזקף לטובת החברה, וניתן לקזזו כנגד יתרת חוב מע"מ.
