עו"ד ג'וליאן חדאד, נשוי לשירין (מורה בתיכון בשפרעם) ואב לשניים, מאזן (8) ושאדה (5), משפרעם.
מה במשרד?
"עבדנו כרגיל עד 15 מרס, אז התחילו לעשות הגבלות על כמות עובדים במשרד, ולכן החלטנו שנמשיך לעבוד מהבית. המשרד הראשי שלי הוא בעיר התחתית בחיפה מעסיק חמישה עובדים – שלושה עורכי דין ושתי מזכירות. משרד נוסף שלנו הוא בנצרת. כבעלים של המשרד החלטתי שאני לא מוציא את העובדים לחל"ת, בעיקר בגלל שאני לא רוצה לזרוק את העובדים לביורוקרטיה של ביטוח לאומי. מעבר לכך, יש דברים שצריך לעשות שלא עשינו עד עכשיו, כך לדגמה בשבוע האחרון הגשנו סיכומים במספר תיקים וגם ערעור על גזר דין בתיק מיסים. בשבועיים האחרונים אני מוצא את עצמי עסוק בעבודה. למשל, כתבתי נימוקי ערעור בתיק מסים גדול של 15 מיליון שקל בגין חשבוניות פיקטיביות. בחודש פברואר קיבלנו גזר דין שבו הלקוח קיבל 15 חודשי מאסר בפועל. כששמענו את גזר הדין ביקשתי עיכוב ביצוע. השופט נתן לכתוב את הנימוקים עד 6 באפריל. אחד הטיעונים שכתבתי לעיכוב הביצוע הוא המצב עכשיו בבתי הכלא בעקבות משבר הקורונה. הפרקליטות הסכימו לעכב את הביצוע.
"אני מוריד את הכובע בפני העובדים שלי שעובדים קשה מהבית, רואים אצלם תפוקה גדולה ואני חייב להם תודה ענקית. מקווה שהכול יסתיים ואוכל לגמול להם בקרוב. לא פשוט לעבוד מהבית, אשתי גם היא בחופשה ומלמדת מהבית. אנחנו מצליחים לעבוד יחד, אבל זה לא קל".
אפרופו בית ומשפחה?
"המשפחה הגרעינית שלנו גדולה, והחיים אתגריים לאור המשבר. אני מתגורר בבית שמתחתיי מתגוררים הוריי. למעשה, בגלל שאנחנו גרים באותו מתחם ומסתגרים באותו בית, אז אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לראות אחד את השני, אבל אנחנו זהירים. אנשים אחרים לא ייכנסו אלינו ואנחנו לא הולכים לבקר את השכנים. בחדשות דיברו על שני מגזרים בעייתיים – המגזר החרדי והמגזר הערבי. אני יכול לומר שבמגזר הערבי האנשים מצייתים לחוק. השכנים שלי שומרים על הכללים, אף אחד לא יוצא ואף אחד לא נכנס.
"זה שכולנו יחד זה נחמד. בשגרה, בחיים לא ידעתי מה קורה בבית ביום חול בשעה 12:00, עכשיו אני יודע. בחיים לא ישבתי באמצע השבוע בבית לארוחת צהריים, ועכשיו אני אוכל ארוחות צהריים עם המשפחה. אני רואה את הילדים ואשתי יותר שעות ביממה, יושבים הרבה יותר ימים סביב אותו שולחן, בשבילי אלו דברים שהם טובים מאוד. יש לי זמן ליהנות עם הילדים שלי".
מה לובש?
"בדרך כלל למשרד, חליפה של שלושה חלקים, אבל בבית אני עם בגדים נוחים, הכי כיף. גם האישה שינתה לבוש, יותר טרייניגים".
מה חסר?
"האדרנלין מהדיונים בבתי משפט. אני גם לא אוהב להיות במצב של חוסר וודאות, ועכשיו הכל חסר ודאות, לא רק ברמה האישית, כל מה שסובב אותנו, במדינה, בעולם. זה מדאיג ומאוד מפריע לי שאני לא יודע מה יקרה בעוד חודש. אם נישאר באותו מצב זה יהיה בעייתי למשק כולו ולכל עורכי הדין. אבל, כמו שאומרים בטלוויזיה, בריאות עדיפה על כלכלה. כלכלה ניתן לשקם, אבל אם הבריאות תיהרס אי אפשר לשקם אותה. חסרים גם דברים אחרים: למשל, חוגגים כעת את חג הדקלים, ובשבוע הבא פסחא. אנחנו נוהגים ללכת לכנסיה ולבקר את המשפחה, השנה אי אפשר, אבל אנחנו מנסים לעשות ביום הזה שמח לילדים".
ייגמר?
"קטונטי, הלוואי שהייתי יודע. מקווה שנעבור את המשבר בשלום, וכמה שיותר מהר".
פוליטיקה?
"המצב בפוליטיקה דומה מאוד למצב החירום הבריאותי בו נמצאת המדינה. אני מקווה שהפוליטיקאים יידעו לקבל את ההחלטות הנכונות בלי ניגודי עניינים ובלי אינטרסים אישיים".
