אגודת ישראל תצטרך לשלם היטל השבחה עבור שני בנייני הישיבה התיכונית ברחוב ברדיצ'בסקי בתל אביב, שיהפכו למגדל מגורים בן חמש קומות עם 18 יחידות דיור. הבניינים שימשו במשך שנים לצורכי לימוד עד שבשנת 2015 הצליחו ראשי אגודת ישראל להשיג היתר בניה למקרקעין – באופן שמאפשר להסב את הנכס למטרת מגורים.
באפריל 2016 הודיעה הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א לאגודת ישראל, שעליה לשלם כ-2 מיליון שקל בעבור היטל השבחה על הנכס שייעודו השתנה. בעמותה לעומת זאת טענו שהחוק פוטר אותם מתשלום כזה, שכן הנכס שימש לצרכים ציבוריים בעת שבוצע השינוי בתוכניות אשר איפשר להסב את הבניינים למטרת מגורים.
בוועדה המקומית דחו את הטענה והתעקשו: אתם צריכים לשלם. מה שהיה – שייך לעבר. ההיטל רלוונטי לייעודו העתידי של המבנה. מכיוון שהוא חדל לשמש לצרכי ציבור – אין שום סיבה לפטור אותו מחובת המס הרלוונטי למגורים. חשוב לציין, כי רחוב ברדיצ'בסקי ממוקם בלב אזור יקר ויוקרתי בעיר, סמוך לשד' רוטשילד, היכל התרבות, הבימה ועוד.
מכאן החלה התדיינות משפטית ארוכה שבמהלכה פנתה אגודת ישראל לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב יפו, אולם השופט הרי קירש קיבל את עמדת הוועדה המקומית וחייב את אגודת ישראל לשלם. באגודה לא אמרו נואש.
באמצעות עו"ד איתמר מירון ועו"ד דליה נוסבאום, הם ערערו לבית המשפט העליון. המקרה זכה להתעניינות בשל הצורך להכריע בסוגיה עקרונית: האם שינוי בתוכניות מצדיק הקלת מס שמגיעה לבעלי הנכס על פי השימוש בו בעת שהשינוי אושר? או שיש לנהוג בנכס לפי ייעודו העתידי ובמקרה כזה, הפטור לא חל עליו?
בגלל החשיבות הציבורית העקרונית, הופיע בבית המשפט העליון גם נציג מטעמה של היועצת המשפטית לממשלה – עו"ד רן רוזנברג. עמדת היועצת המשפטית היתה שהמקרה המדובר אינו מצדיק פטור מהיטל השבחה: הנימוק היה ש"התוכנית המשביחה אינה מאפשרת את המשך השימוש הציבורי ומימוש הזכויות נעשה בדרך של הוצאת היתר בניה כך שהשימוש שייעשה במקרקעין לא תואם את המטרות שקבועות בסעיף הפטור", נכתב בחוות דעתה של היועמ"שית אשר נמסרה לבית המשפט. את הוועדה המקומית לתכנון ובניה בת"א ייצגו בדיון עו"ד אירית יומטוב, עו"ד הראל וינטרוב ועו"ד ישי גור אריה.
שלושת שופטי העליון, עוזי פוגלמן, דוד מינץ ועופר גרוסקופף, דחו את הערעור וסיימו למעשה את הסאגה: אגודת ישראל תצטרך למצוא דרך לשלם את היטל ההשבחה שנדרש ממנה. "במצב דברים זה, ההיגיון שעומד בבסיס הפטור מהיטל השבחה – שלפיו המטרות שמנויות בסעיף הפטור מקדמות את האינטרס הציבורי הרחב ומשכך עולות כדי תחליף לתשלום היטל ההשבחה – חדל להתקיים. בהתאם – אין מקום לתחולתו של הפטור", כתבו השופטים.
