פרקליטות מחוז מרכז הגישה לבית משפט המחוזי כתב אישום נגד יוסף גנגינה (45) מפתח תקוה ונגד חברת "א.ד. אור מרום עבודות עפר" שבבעלותו, בגין עבירות הלבנת הון, זיוף ומרמה בנסיבות מחמירות, עיסוק ללא רישיון עסק, הסגת גבול, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קשר לפשע ועבירות איכות הסביבה.
לפי כתב האישום, בין השנים 2012-2019 פלש גנגינה והשתלט על קרקעות חקלאיות פרטיות וציבוריות בשטח המוערך ב-50 דונם, סמוך לקיבוץ גבעת השלושה, והקים שם מטמנת פסולת פיראטית לחומרי בניין ותחנת מעבר, תוך קביעת עובדות בשטח. מכתב האישום עולה, כי במסגרת הפעילות האסורה הוא אסף והוביל באמצעות החברה בבעלותו ובאמצעות קבלני משנה משאיות עמוסות פסולת מאתרי בנייה לאתרי בנייה אחרים, מבלי לשנע את הפסולת לאתרים חוקיים ומתוך מטרה להיפטר מן הפסולת, לחסוך בעלויות מיון והטמנה ולחמוק מתשלום היטלים הקבועים בדין.
גנגינה, כך נטען, ניהל את פעילותו העסקית מהמתחם ליד גבעת השלושה שאליו לפי הנטען פלש, הקים שם משרדים, העסיק עובדים, החנה כלי עבודה וציוד מכני הנדסי (כלי צמ"ה), הציב נוכחות בשטח והפך את האתר למקום מושבה המרכזי של החברה. במרוצת השנים תחם את הקרקעות, התקין בהן שער חשמלי ומצלמות אבטחה, שלט בכניסה וביציאה, ונהג בשטח "מנהג בעלים", כהגדרת התביעה.
הפרקליטות טוענת כי גנגינה הקים במקום עסק לעבודות עפר, אשר כלל הקמה והפעלת תחנת מעבר ומיון של פסולת; איסוף והובלה של פסולת; טיפול בפסולת והפעלת אתר הטמנה. עובר להשתלטותו על הקרקעות החקלאיות, מדובר היה בשטח פתוח ופסטורלי – התחום בין נחל שילה ממזרח לנחל מזור ממערב. בספטמבר 2019 נמדדה באתר כמות המוערכת בכ-90 אלף טון פסולת, ועלות פינויה לאתר הטמנה חוקי מוערכת ב-6.5 מיליון שקל, לא כולל עלויות שיקום הקרקע.
עיסוק ללא רישיון והפעלת עסקים פיראטיים מהווים עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. לפי כתב האישום, העסקים היו מחויבים בהשקעת משאבים לא מבוטלים לצורך קבלת רישיון מהרשות המקומית והמשרד להגנת הסביבה. בכדי לקבל רישיון עסק, יש לעמוד בתנאים רבים ולוודא את תקינות הפעילות ביחס לטיפול בפסולת, הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים. נטען כי במסגרת פעילותו האסורה, גנגינה נמנע מהשקעת המשאבים החיוניים להקמת תשתיות ומילוי התנאים הנדרשים לקבלת היתר עסקי, ופעל באתר בגבעת השלושה תוך יצירת זיהום, נזקים ומפגעים סביבתיים רחבי היקף לקרקעות החקלאיות ולשטחים הציבוריים הפתוחים המצויים במתחם ובסמוך אליו.
כמו כן נטען, כי לאורך התקופה הרלוונטית גנגינה לא שילם דמי שכירות או דמי שימוש עבור הקרקעות לבעליהן החוקיים, ולא שילם מסים מוניציפליים. עוד נטען כי גנגינה גזל את הקופה הציבורית בכך שלא שילם היטלי הטמנה. רק באוקטובר 2018 הגיש לראשונה בקשת אישור להפעלת תחנת מעבר ומיון של פסולת תוך שימוש חורג בקרקעות. עיריית פתח תקוה אישרה רק ניקוי השטח ופינויו, בתנאי שלא תותר כניסת פסולת חדשה לאתר.
היקף הפעילות הכלכלית האסורה המיוחסת לגנגינה מאז שנת 2013 הינה כ-30 מיליון שקל, אולם כלל הרכוש בבעלותו ובבעלות החברה בסך 63 מיליון שקל הפך לכאורה לרכוש אסור, בשל ערבוב ההכנסות שקיבל במסגרת הפעילות האסורה במחזור העסקים השוטף.
עוד מיוחסות לגנגינה עבירות מרמה והלבנת הון כלפי חברת דניה סיבוס, במסגרת עבודת פינוי תוצרי חפירה ובנייה בבית העלמין ירקון. נטען כי הנאשם הורה לאנשיו למלא את המשאיות ששימשו לפינוי והובלה באופן חלקי, ולהחתים את נציג דניה סיבוס על תעודת משלוח, תוך העמדת מצג שווא כי לכאורה המשאית הועמסה במלואה. לאחר שהושגה חתימת נציג החברה, ותוך ניצול מרחק הנסיעה הקצר יחסית בין בית העלמין לבין אתרי הפינוי, גנגינה הורה לכאורה לנהגים להמתין פרק זמן מסוים, ואז לשוב עם המשאית לעמדת ההעמסה. בנסיבות אלו, כך נטען, הוא הונה את דניה סיבוס וגבה ממנה במרמה תשלום בגין הובלות שלא ביצע.
עם הגשת כתב האישום הגישה הפרקליטות באמצעות עו"ד משה יחזקאל בקשה למתן צו להפסקת עיסוק בעסק, ובקשת חילוט זמני של נכסי נדל"ן, רכבים משאיות, ציוד מכני הנדסי ונכסים כספיים. על פי הבקשה, לגנגינה 11 הרשעות קודמות בגינן ריצה שתי תקופות מאסר, בגין עבירות הלבנת הון, אלימות, סחיטה באיומים ועיסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון.
סנגוריו של גנגינה, עורכי הדין אלי כהן, גדי זילברשלג והילה מזל מוהדב מסרו בתגובה: "גנגינה הנחה את סנגוריו לוותר על הליך השימוע, ולנהל עד תום את המשפט מתוך תקווה שיוכח שהמשטרה מתנכלת לו ולא מרפה".
