האדם הרגיש מאוד

גדלתי כילדת שמנת למשפחה מדהימה במושב. היה לי הכל אבל הייתי ילדה בודדה, גדולה מדי על המורות ולא דופקת חשבון לאף אחד. היה לי עץ קבוע  מתחת לכיתת דרמה שנהגתי לשבת תחתיו בהפסקות, וכך העברתי את ימי בית הספר היסודי (אין צורך להוציא  טישו, הכל טוב, מקשיים גדולים רק מתעצמים, ואני מבטיחה לכם שהשארתי אבק לכל ילד או ילדה שפגעו בי). כשעליתי לחטיבת הביניים בעיר המצב התהפך והפכתי לאלילה, לא אחת שמרתי כמו אחרונת הבריוניות על כל נערה ונער שהוחרמו. יודעת איך זה שכואב וריק ובודד, וגם יודעת איך זה להיות בעלת עוצמה וכוח.
השבוע קפצו אל מותם שלושה צעירים.
חני (19) ושרה (24) ז"ל היו בנות דודות שככל הנראה קפצו אל מותן בירושלים בשל מצוקה נפשית. אחת מהן השאירה מכתב בו ציינה את מצוקותיה וחששה לאכזב את הוריה על רקע תהליכים של היחלשות בתפיסה הדתית שלה.

מסתבר כי השתיים היו חברות בקבוצת ווטסאפ עם עוד מספר בנות שחוו קשיים דומים, והזדהו עם המעשה. מחשש שבנות נוספות בקבוצה יפגעו בעצמן, משטרת ישראל הגיעה לכל חברות הקבוצה באישון לילה, כדי לוודא שהן בטוב. עד כמה שאפשר כאשר שתי חברות שלך קופצות אל מותן.
יומיים לאחר מכן נפל אל מותו מהקומה החמישית בביתו באשדוד מקס אדלשטיין בן ה-12, מיד לאחר שהעלה לפייסבוק סטורי מדכא על כך שנמאס לו מהחיים.

שאלות ותשובות

מה גורם לחבר׳ה כה צעירים לוותר על חייהם? האם הרשתות החברתיות גורמות לנזק אישי או שיש בהן תועלת חברתית? איפה אמא ואבא וגורמי חינוך וטיפול בחייהם של אלו שחווים קשיים רגשיים ונפשיים? האם אנחנו כחברה רגישים מספיק לאלו השונים מאיתנו? הרבה שאלות, ודווקא יש לי תשובות.

מסתובבים בקרבנו הרבה מאוד אנשים הסובלים ממצוקה רגשית, חרדות, דכאונות, משברים אישיים. כ-15 אחוז מהאוכלוסיה מוגדרת ״אנשים רגישים מאוד״, ואני ממליצה לכם מאוד לקרוא על כך בגוגל. אני משתייכת לקבוצה הזו וכך גם עוד אנשים רבים סביבי. בעיני זו מתנה גדולה, כי הרגישות הזו מביאה עימה אינטואיציות ומעלות רבות, לצד מצבי רוח משתנים ויכולות לבכות ממותו של זבוב, כלב רחוב, כוס שנשברה או כל דבר קטן אחר.

אדם רגיש מאוד מטולטל בקלות יתרה. תחושת משבר קלה שלא מערערת אדם רגיל, תגרום לאדם הרגיש מאוד לתהות לגבי חייו ומשמעותם. אנשים רגישים מאוד הם גם רגישים  לסביבתם ומרגישים את מצוקת האחר. כשאני נשאלת מדוע במסגרת עבודתי כמשפטנית אני עוסקת בתחום של קטינים בסיכון, אני נזרקת לילדות שלי ויודעת שיש לי הזכות להכיל ולעזור למי שחלש יותר ממני.

אז מה גרם להם לקפוץ אל מותם? מצוקה רגעית או מצוקה מתמשכת שלא זוהתה ולא טופלה. הורים יקרים ואנשי חינוך: שימו לב לשינויים דרסטיים בהתנהגות ומצבי רוח, הסתגרות ושינויים בהרגלי אכילה, אלו יכולים להעיד על מצוקה שניתנת לטיפול ובהחלט תמנע הסלמה עד כדי פגיעה עצמית, חלילה.

ידוע כי ישנה השפעה חברתית נגררת בין בני נוער וקטינים, שמחקים התנהגות, לרבות התאבדות. לצערנו, ייתכן שמותו של מקס בן ה-12 היה נמנע לו היתה התייחסות ותשומת לב להתנהגות חריגה מצידו.

הדיכאון ברשתות החברתיות
הרשתות החברתיות, הן מציגות תמונה אידיאלית שלא עולה בקנה אחד עם המציאות. כולם לבושים יפה, אוכלים קינוחים ומצולמים על רקע תמונות נוף פסטורליות וסצינות של אושר. אלא שהמציאות קצת שונה לרוב, פיתה מהמקפיא, ערימות של כביסה וסיילים בקסטרו עודפים. מחקרים מראים כי הרשתות החברתיות גורמות ליותר דיכאון מאשר בעבר. בקרב צעירים, הרשתות החברתיות הן פלטפורמה נוחה לחרמות והצקות.
הורים, הסתכלו סביבכם, היו רגישים, שימו לב לשינויים בילדים שלכם ושל אחרים. אל תתביישו או תחששו להיות הורים גם אם זה אומר לחטט בטלפון או לשוטט ברשתות החברתיות כדי לדעת כי שלומם בטוב. הניחו את הניידים ושבו איתם לשיחה לפחות אחת ליום, כדי להבין מה הם מרגישים והאם עובר עליהם משהו חריג ברשת, ובכלל. פשוט תהיו שם, פחות באייפון יותר שיחות בגובה העיניים בסלון. זכרו שהיום קשה יותר מבעבר, ילדים ונוער צריכים להתמודד עם כסף, תחרות, רשתות חברתיות, מותגים, משחקי כוח ומעמדות, פערים של עוני ועושר.

בעבר, לא היתה כלל מודעות לאנשים רגישים, או לבעלי לקויות נפשיות. האמת היא, שכחברה, אנחנו יותר רגישים היום לאלו שקצת שונים מאיתנו. החברה מחבקת יותר. התפתחה מודעות לתופעות חרדה ודיכאון מהם סובלת מרבית האוכלוסיה. התגברה גם הנכונות לטיפול תרופתי (אני בכלל טוענת שצריך להוסיף למים בישראל תרופות נוגדות דיכאון, חרדה, ועצבים כסססאמק).

האם אנחנו רגישים בצורה מספקת? לא.

באשר לשלושה שקפצו אל מותם השבוע: ייתכן ומדובר במשבר רגעי או משבר מתמשך, יכול ומי מהם חווה התקף חרדה או התקף כזה או אחר, ייתכן וטראומה הביאה למעשה הקיצוני. לעולם לא נדע באמת.

הכותבת הילה יחזקאל היא עורכת דין לענייני משפחה המתמחה בייצוג ילדים בסיכון