בית המשפט השלום בפתח תקווה הרשיע גבר תושב ראש העין בתקיפת בת זוגו ובנו הקטין (6 אפריל).
האירועים התרחשו ב-9 בספטמבר 2022, הנאשם שהיה תחת השפעת אלכוהול התעמת עם אשתו לה הוא נשוי מזה 22 שנים. לבני הזוג ארבעה ילדים קטינים. הרקע לעימות היה: חשדו של הנאשם כי האישה בוגדת בו. במהלך האירוע קילל את אשתו, ספג יריקה מצידה, ובהמשך סטר לבנם בן ה-17 שניסה להגן עליה.
גם בנוכחות שוטרים שהוזעקו למקום המשיך הנאשם לקלל את בת זוגו. לאחר שנעצר והוזהר, שוחרר בתנאים מגבילים, אך שב לביתם, יצר קשר עם אשתו בניגוד להוראה מפורשת והתחייבות עצמית, גרם נזק לרכוש בבית, ירק על אשתו ושבר את מכשיר הטלפון הנייד שלה. בהמשך אף חסם את דרכה כשנסע לעברה במשאית סמוך לבית של אחותה.
הנאשם, שיוצג על ידי עו"ד רונן בנדל, הורשע בעבירות תקיפה סתם של בת זוג, תקיפת קטין על ידי אחראי, הפרת הוראה חוקית וגרימת נזק לרכוש במזיד במסגרת הסכמה על הסעים בכתב אישום מתוקן.
עם זאת, מאחר והצדדים לא הגיעו להסכמות לעניין העונש בית המשפט הפנה את הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן. לבקשת הסנגור תסקיר המבחן נועד לבחון בין היתר את האפשרות לביטול ההרשעה ומתן עונש חלופי הולם.
בעניינו של הנאשם, אשר לחובתו הרשעה פלילית אחת, הוגשו ארבעה תסקירים. לצד התיייסות לעברו צוין כי הנאשם החל בחודש ינואר טיפול ייעודי באלימות במשפחה ומפגין מחויבות לתהליך.
מאחד התסקירים עלה, כי עמדותיו תואמות את שלב הטיפול וכי קיים פוטנציאל להפחתת מסוכנותו. עוד נמסר, כי גם עמדת האשה המתלוננת חיובית כיום וכי לשיטתה מדובר באירוע חד פעמי.
נוכח התרשמות זו, המליץ שירות המבחן לבטל את ההרשעה ולהסתפק בצו שירות לתועלת הציבור (של"צ) וזאת, גם לנוכח טענת הנאשם כי הרשעה עלולה לפגוע בפרנסתו.
הפרקליטות ביקשה לקבע את הרשעת הנאשם ולהשית עליו עונש של שמונה חודשי מאסר בתצורה של עבודות שירות. "הנאשם היה תחת השפעת אלכוהול באישום הראשון וכלום לא הרגיע אותו, גם לא השוטרים", ציינה נציגת הפרקליטות.
מנגד, עו"ד בנדל, עמד על כך שהנאשם חסך זמן שיפוטי ושמדובר באירוע בודד. "מדובר על תא משפחתי נורמטיבי", ציין והוסיף: "ההמלצה היא לתוכנית שיקום".
לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, קבע בית המשפט כי אין מקום לבטל את ההרשעה, גם אם יהיה בכך כדי להשפיע על נזק תעבורתי בעתיד, קבע השופט עודד מורנו.
עם זאת, התקבלה עמדת שירות המבחן בכל הנוגע להעדפת ענישה שיקומית וצו מבחן על פני ענישה מחמירה של מאסר ועבודות שירות.
בבואו לקבוע את מתחם הענישה, קבע בית המשפט כי נסיבות ביצוע העבירות מצדיקות ענישה שבין מספר ימי מאסר בפועל לבין מספר חודשי מאסר בפועל, ברף העליון. עם זאת, בשים לב לטיעוני הסנגור בנדל, על היעדר עבר פלילי רלוונטי, הודאת הנאשם, לקיחת האחריות, שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, חרטה ועמדת המתלוננת – הוחלט למקמו ברף התחתון של המתחם ולהימנע מהטלת ענישה נלווית.
לבסוף פסק השופט ארבעה ימי מעצר (שכבר רוצו), שמונה חודשי מאסר על תנאי וצו מבחן לשנה.
