אגף החקירות של המוסד לביטוח לאומי העביר לפני מספר חודשים מידע ליחידת הסייבר בלהב 433, לפיו נעשה ניסיון לבצע גניבת נתונים אישיים של אזרחים באמצעות כתובות פיקטיביות של דואר אלקטרוני.
מערך הסייבר ואבטחת המידע של המוסד זיהה פעילות חשודה באתרים ועקב אחר ניסיונות לביצוע שליפת הנתונים. מניטור הנתונים עלה כי מספר חשודים דלו את המידע עבור משרד חקירות פרטי.
בעקבות המידע, יחידת הסייבר בלהב 433 ניהלה בחודשים האחרונים חקירה סמויה שבמהלכה נעשה שימוש במגוון אמצעים טכנולוגיים. אלה הובילו לזהותם החשודים, תושבי אזור הצפון, בכירים במשרד חקירות ומודיעין עסקי: בן 53 ממושב שבי ציון ואייל שקד (52) ממושב יערה. עם המעבר לחקירה גלויה והמעצרים, בוצעו גם חיפושים במספר מוקדים.
השניים חשודים, כל אחד על פי חלקו, בעבירות קשירת קשר לפשע, פגיעה בפרטיות, הדחה בחקירה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, חדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת והתחזות כאדם אחר במטרה להונות.
לצד מעצרם של החשודים, המשטרה תפסה מחשבים וטלפונים ניידים שייבדקו על ידי חוקרי המשטרה בניסיון להבין את שיטת הפעולה המדויקת של החשודים והיקף העבירות.
לאחר חקירה ראשונית הובאו השניים לבית משפט השלום בראשון לציון, שם ביקשה היחידה החוקרת להאריך את מעצרם בתשעה ימים (26 אפריל). לפי המשטרה, השניים ביצעו מספר גדול של עבירות על מנת לשאוב פרטים של אזרחים תמימים ממאגר מידע של ביטוח לאומי – ועשו זאת לכאורה במהלך תקופה של כשנתיים.
בפתח אחד הדיונים סיפרו נציגי המשטרה, רס"ב יריב נוימן ורס"ר יניב חסון, על החשדות שהובילו למעצר החשודים: "מדובר במקרה חמור מאוד של חדירה לפרטיות של אלפי אזרחים תמימים תוך הפעלת מניפולציות על מערכות המידע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי. כשאני אומר מניפולציות, אני מתכוון לשני סוגים שונים:
מניפולציה טכנולוגית במערכות המחשוב המוגנות היטב של מוסד ממשלתי המאחסן בתוכו פרטים אישיים ורגישים ביותר של כל אזרחי מדינת ישראל.
מניפולציה אנושית, כאשר החשודים או מי מטעמם מתקשרים למוקד השירות של המוסד לביטוח לאומי ומזדהים בפני הנציג עם זהות שקרית, תוך הפעלת טכניקות של גביית פרטים הדרושים להם לצורך ביצוע החדירה לפרטיות".
"על מנת לבצע את המניפולציות היה על החשודים או מי מטעמם להצטייד ראשית במספר תעודת זהות ותאריך הנפקת התעודה של אלפי קורבנות", הוסיפו נציגי המשטרה, "בשלב זה אין בידינו את המידע איך השיגו את הפרטים הללו, זה אחד מיעדי החקירה. מחומר החקירה עולה כי החשודים מסרו את המידע הרגיש שהשיגו בדרך בלתי חוקית ללקוחותיהם, בין השאר עורכי דין, בנקים וכדומה, כמובן עבור תשלום. מה שאיננו יודעים עדיין, כיצד אחסנו החשודים את המידע ומה עשו איתו לאחר מסירתו. גם בהעדר אינדיקציה זו, המסוכנות הכבירה ממעשי החשודים ניכרת ובולטת לעין… אמנם החשודים נטולי עבר פלילי, אך מאגר פרטים אישיים כזה הוא מכרה זהב עבור נוכלים, עבור אנשים שמקווים להפיק רווח בלתי חוקי ואף עבור אויבי ישראל. מכיוון שכרגע מאגר הנתונים הנ"ל בידיים הכי פחות בטוחות ויקל מאוד על דורשי רעתנו לפרוץ אליו ולעשות בו שימוש".
בדיון התברר כי מייסדי חברת החקירות והמודיעין בעלי ותק וניסיון של מעל 30 שנה בתחום. עוד על פי פרסום החברה, היא מספקת שירותי חקירות ומידע למגזר הפרטי, העסקי והציבורי ומתמחה בחקירות כלכליות בדרגות עומק שונות, איתור נכסים ורכוש, איתור אנשים, חקירות אישות ומשפחה, שירות מעקבים 24/7, מגוון רחב של סוגי חקירות פרטיות, חקירות מחשב, בדיקות לגילוי האזנת סתר, מודיעין עסקי לחברות ועסקים, בדיקות פוליגרף ושירותים נלווים נוספים.
כמו כן, לפי החברה, היא מפעילה מערך איסוף ומחקר רב-תחומי המאפשר לה לבצע קשת רחבה של סוגי חקירות, תוך שימוש מושכל במקורות מידע ובאמצעים טכנולוגיים מהמתקדמים ביותר בשוק. החברה גם מתגאה בפרסומיה כי בין לקוחותיה נמנים חברות מסחריות, בנקים, חברות ביטוח, גופים ומוסדות ציבוריים, רשויות מקומיות, עורכי דין, רואי חשבון ולקוחות פרטיים. כמו כן, נבדק חשד כי חלק מהעבירות בוצעו במסגרת חברה נוספת שבבעלותו של החשוד שקד בלבד.
מעצרו של שקד, המיוצג על ידי עו"ד איתי בן נון, הוארך ביומיים, עד 28 באפריל.
מעצרו של החשוד השני, המיוצג על ידי עו"ד רונן חליוה, הוארך ביממה, עד היום (27 אפריל). היום הוא שוחרר בהסכמת המשטרה למעצר בית עד 9 במאי ובתנאים מגבילים נוספים, כולל איסור עיסוק בחקירות למשך 90 יום.
