חמש שנים בדיוק אחרי הרצח של עורך הדין אפרים ארנון (61) בעיר נשר ב-24 מרץ 2021 – בית משפט המחוזי בחיפה הרשיע את דוד אבועזיז ברצח בנסיבות מחמירות (24 מרץ 2026).
זו הפעם השנייה שאבועזיז (68) מורשע ברצח – בשנות ה-80 כבר נגזר עליו מאסר עולם על רצח צעיר מקומי בשם ציון עמר, אבל בפועל הוא ריצה אז רק 13 שנים במאסר.
היום לפני חמש שנים, ארבו שני אנשים לעורך הדין ארנון כאשר יצא מביתו סמוך ל-06:30 בבוקר, והתנפלו עליו עם שני סכינים, דקרו אותו 37 פעמים, בחזה ובבטן, בפנים ובצוואר.
נשיא בית המשפט המחוזי אבי לוי והשופטים ערן קוטון ועידית וינברגר קבעו לאחר ניהול הוכחות ארוך, כי אבועזיז היה אחד משני הרוצחים, על רקע סכסוך משפטי על קרקעות אשר עו"ד ארנון מונה ככונס נכסים שלהן, ולאחר שהוא הגיש תביעת פינוי כנגד אבועזיז.
זהותו של הרוצח השני נותרה לא ידועה.
בית המשפט תיאר בהכרעת הדין את הדרך שהובילה לפענוח הרצח ואיסוף הראיות על ידי חוקרי ימ"ר חוף, בפיקודו של נצ"מ יוני חג'ג', אז ראש תשאול בימ"ר.
בסמוך לאחר הרצח, בעקבות תשאולים וחקירות של אנשים מקורבים למנוח, עלה שמו של דוד אבועזיז כחשוד.
התברר כי מצלמות אבטחה הסמוכות לזירת הרצח תיעדו את הגעת הרוצחים לזירה והימלטותם ממנה ברכב שברולט מליבו.
בהמשך תועד רכב השברולט במצלמות עין הנץ, והתברר גם שברכב הותקנה מערכת איתוראן. נתוני איתוראן בשילוב מצלמות האבטחה סיפקו מסלול מדויק של תנועת רכב השברולט לפני הרצח ולאחריו. בהתחקות אחר המסלול שעשה הרכב מיד לאחר הרצח, נמצאו מוצגים שונים, ביניהם זוג נעליים שהושלכו מהרכב בדלית אל כרמל.
על נעל אחת אותר די.אן.איי של עו"ד ארנון המנוח, ועל השנייה אותר די.אן.איי של אבו עזיז. בנוסף נמצאו שני מעילים בין יישובי רכס הכרמל למחלף אליקים, ועל מעיל אחד אותר הדי.אן.איי של עו"ד ארנון.
מצבור הראיות הצביע על כך שאבועזיז עשה שימוש בשברולט שלושה ימים לפני הרצח, והוא אף נצפה נוהג בו ארבע שעות לאחר הרצח. יומיים לאחר הרצח, נעצר אבו עזיז בעודו נוהג בו.
במסגרת הליך שמיעת הראיות, העלתה ההגנה טענות רבות כנגד היחידה החוקרת וראיות התביעה. בין היתר, נטען כי נתוני מערכת איתוראן הושגו באופן בלתי חוקי ותוך פגיעה קשה בפרטיות, שכן רכב השברולט נותק משירות איתוראן כשנה לפני הרצח, ועל כן מדובר בראיה בלתי קבילה.
נטען גם נגד התוצרים שהופקו ממצלמות האבטחה הרבות שנפרקו, ועל הדרך שבה הועתקו. עוד נטען כי אין להסתמך על ממצאי הפרופילים הגנטיים שנמצאו בנעליים ובמעיל, בין היתר, בשל זיהום הראיות ובעיות בניתוח הפרופילים הגנטיים.
בהכרעת הדין, קבע בית המשפט המחוזי כי נתוני איתוראן ותוצרי מצלמות האבטחה הן ראיות קבילות ובעלות משקל ראייתי רב. המצלמות נפרקו בהתאם לצווים או בהסכמה, הקבצים תועדו כמקוריים ולא ערוכים. נתוני איתוראן אפשרו התחקות אחר מסלול הרכב וחיזקו את אמינות המצלמות, ונתונים אלו השלימו ותמכו זה בזה ויצרו תמונה ראייתית ברורה וקוהרנטית.
זאת, יחד עם תשתית ראייתית חד-משמעית בדבר סכסוך מבעבע בין אבו עזיז לעו"ד ארנון, הובילו למסקנה אחת שלפיה הנאשם הוא הרוצח ביחד עם אדם אחר, שזהותו נותרה עלומה.
תלונות עו"ד המנוח: "אבועזיז מטיל אימה"
תחקיר אתר "פוסטה" שפורסם חודשיים לאחר הרצח של עו"ד ארנון (מאי 2021) שפך עוד אור על מהותו של הסכסוך בין העורך דין, לנאשם ברצח.
"אני כונס הנכסים של חלקות 48 ו-50 באזור התעשייה של העיר נשר אבל אני לא יכול להיכנס אליהן, כי דוד אבו עזיז השתלט על השטחים, ביצר אותם… גידר את השטח ביריעות שחורות ובלוחות פח", כך כתב עו"ד ארנון בתביעה הראשונה שהגיש בפברואר 2019 נגד אבועזיז בנסיון לפנות אותו מהשטח.
"הנתבע אבו עזיז פלש מחלקה 49 (שבבעלותו) לשטחים סמוכים בחלקות 48 ו-50 ללא כל זכות או רשות, תפס חזקה, בנה מבנים והוא עושה בהם שימוש כבשלו תוך מניעת השימוש בשטחים אלו על ידי בעלי הזכויות … אבו עזיז מטיל אימה… זו השתלטות עבריינית".
מדובר בחלק ממתחם נדל"ני מבוקש מאוד במזרח נשר, סמוך לצומת הצ'ק פוסט בחיפה, שהוחכר על ידי מינהל מקרקעי ישראל לפני 30 שנה לחבר המועצה שלמה איינהורן, בין הרחובות דרך בר יהודה, המלאכה והתעשיה בנשר. לכאורה מדובר היה בקרקע חליפית לנכס שהמינהל הפקיע מאיינהורן בעבר.
עם הפיתוח העצום של האזור בניצוחו של ראש עיריית נשר דוד עמר המנוח, אזור התעשייה הפך מאז לאימפריה כלכלית ושחקן מרכזי בכל אזור הצפון.
אבל הפוליטיקאי איינהורן ש"זכה" בקרקע, התקשה לעמוד בתשלומי המשכנתה והמסים, ונאלץ למכור חלק מזכויותיו.
בדצמבר 1995 מכר איינהורן את חלקה מספר 49, שטח בגודל 800 מ"ר לדוד אבו עזיז – אסיר עולם שהשתחרר שנתיים קודם לכן, אחרי שריצה 13 שנים בלבד מתוך מאסר העולם שנגזר עליו על רצח צעיר בשם ציון עמר.
בהמשך שנות התשעים מכר איינהורן חלקות אחרות במתחם לאנשים נוספים.
בחודש יולי 2001 רכש עו"ד אפרים ארנון חלק מהזכויות בחלקה 48.
בשנת 2005 נפטר חבר המועצה איינהורן ויורשיו מכרו את יתרת הזכויות בשטח, אבל אז התברר כי החובות הכבדים על הקרקע מנעו את העברת הזכויות בטאבו.
בנובמבר 2018 מינה בית המשפט את עו"ד ארנון, לכונס הנכסים של משפחת איינהורן במתחם.
עו"ד ארנון פנה לעיריית נשר, לוועדה המקומית ולתחנת זבולון, ודרש לפעול נגד אבועזיז, שפלש לכאורה מהשטח שרכש כדין, לחלקות סמוכות.
בין היתר, טען העו"ד המנוח כי אבו עזיז הפעיל בשטחים אליהם מזנון, תחנת טוטו – וגם מכון עיסוי.
"איש מסוכן המטיל חיתתו על כל סביבתו… הנתבע השתלט על שטחים בכוח הזרוע תוך הרתעת בעלי זכויות אחרים, כאשר הבריות פוחדים ליצור עימו עימות כלשהו מחשש פן יבולע להם", כתב עליו כונס הנכסים המנוח.
בתביעה אזרחית שהגישו יורשי אינהורן נגד אבועזיז ואחרים, הם טענו גם כי בקנוניה עם אבועזיז ונסיון השתלטות על השטח, היו מעורבים גם גורמים פוליטיים בכירים בנשר.
כאמור, היום אבועזיז הורשע ברצח בנסיבות מחמירות של העורך דין לאחר תכנון – עבירה שמחייבת הטלת מאסר עולם.
בנוסף הוא הורשע בפציעה בנסיבות מחמירות של אלמנתו של עו"ד ארנון, שגם אותה דקר באותו אירוע. אבועזיז הורשע גם בשיבוש מהלכי משפט והעונש הפורמלי יינתן במועד אחר.
