פרקליטות מחוז צפון הגישה לבית משפט המחוזי בחיפה כתבי אישום נגד שני עורכי דין, מוחמד מוקארי ואמיר ג'ראיסי מכפר כנא, וכן נגד עבד ארחמאן מוקארי והמהנדס תאבת ח'טיב, בגין עוקץ שיטתי לכאורה של רוכשי קרקעות ועבירות הונאה בעשרות מיליוני שקלים.
לפי הנטען בכתב האישום, עו"ד מוחמד מוקארי, בסיוע האחרים, הוציא לפועל תכנית מרמה למכירת זכויות בקרקעות ציבוריות שבבעלות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והכנסת הכסף לחברות בבעלותו – תוך מצגים כוזבים לכאורה, זיוף מסמכים ודיווחים כוזבים לרשויות.
מוקארי הוא מהנדס בנייה ועורך דין. החברות שלו סיפקו במקור שירותי בנייה, ניהלו פרויקטים וביצעו עסקאות נדל"ן.
מוקארי צבר הון ומעמד, שאיפשר לו להציג את עצמו כאיש מאוד מצליח, וכבעל קשרים מעולים עם בכירים ברשויות המדינה. מוקארי השתמש גם ברשת החברתית לפרסם את הצלחתו, והשם שעשה לעצמו סייע לו ליצור אמינות אצל הלקוחות.
לפי כתב האישום, מוקארי שיווק קרקעות באזור סכנין המיועדות לבניה – תוך מצג שווא כי הקרקעות בבעלות החברה שלו והוא יכול לסחור בהן.
נטען, כי מוקארי והחברה שלו "סאראי" שיווקו את הקרקעות במרמה, כך שערכו תשריט וחילקו את הגוש למקטעים, במטרה להציגם בפני רוכשים פוטנציאליים, מבלי שהייתה להם סמכות.
מוקארי, כך נטען, הציג מצג כוזב וסיפר כי "ביצע עסקת חליפין עם רמ"י, אשר הפקיעה קרקע בבעלותו באזור כביש 6" וכפיצוי, כביכול, הוא קיבל את הקרקעות בסכנין לשיווק מיידי בפטור ממכרז.
נטען, כי מוקארי ביחד עם היועץ המשפטי שלו ויד ימינו, אמיר ג'ראיסי, זייפו לכאורה עשרות מסמכים של ועדת הפטור מטעם רמ"י, אשר "אישרה" את הקצאת הקרקעות בסכנין לרוכשים עמם התקשרו בעסקאות.
עורכי דין מומלצים של צווארון לבן >>>
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
עוד נטען, כי המסמכים המזויפים הוצגו לרוכשים התמימים, מבלי להשאיר אותם בידם ובהמשך למצג הכוזב, נערך לרוכשים סיור בקרקעות ומוקארי שלח "מודד" מטעמו.
לפי כתב האישום, רוכשים רבים שילמו לחברה של מוקארי את מלוא התמורה הנדרשת או חלקה, כולל "תשלום מסים". התשלום הוצג על ידי מוקארי כתנאי ל"רישום המקרקעין על שמם בטאבו".
על פי הנטען, כאשר הרוכשים ביקשו אסמכתא, ערכו הנאשמים הסכם מכר כוזב שלפיו חברת "סאראי" של מוקארי היא בעלת הקרקעות והמוכרת.
עוד זייפו הנאשמים לכאורה עשרות שטרי מכר, המאשרים את ה"עסקאות" מול הרוכשים, תוך זיוף חתימותיהם של בעלי תפקידים ברמ"י, שאותם העתיקו ממסמכים אמיתיים באמצעות תוכנת פוטושופ. בהמשך לכך, נטען, ערכו עו"ד ג'ראיסי ומוקארי מסמכים כוזבים נוספים, שלפיהם נעשה דיווח על העסקאות לרשויות המס כאשר רמ"י מדווחת כצד המוכר.
בפועל, לפי האישום, עורכי הדין מוקארי וג'ראיסי הגישו את מסמכי הדיווח באופן מקוון למיסוי מקרקעין, ללא צירוף אסמכתאות, ביודעם כי מדובר בעסקאות פיקטיביות שלא ניתן להוציאן לפועל.
"מסמכי הדיווח" הוצגו לרוכשים, במטרה להניח את דעתם כי מתבצעות כל הפעולות הנדרשות. עוד נטען, כי במסמכים לרשויות המס, מוקארי וג'ראיסי דיווחו על סכומים כוזבים ונמוכים ביחס לגובה התמורה שהתקבלה בפועל מהרוכשים.
לפי כתב האישום, בעקבות כלל המצגים הכוזבים, שילמו הרוכשים למוקארי ולחברת סאראי 65 מיליון שקל עבור רכישת הקרקעות – במזומן, בשיקים ובהעברות לחשבונות הבנק של חברת סאראי ושל מוקארי מהנדסים.
בנוסף נטען, כי לאחר שרמ"י הגישה נגדו תביעות אזרחיות, מוקארי הציג את המסמכים המזויפים שערך גם לבתי המשפט. כתב האישום מתאר גם מסכת נרחבת של הלבנת ההון, לכאורה, במסגרתה הוסוו כספי המרמה ונבלעו בפעילות עסקית ונדל"נית.
לפי כתבי האישום, 50 מיליון שקל הועברו לחשבונות החברה של מוקארי ועורבבו עם כספים כשרים, כך שסך תנועות הכסף המעורבות ברכוש אסור הגיע לכ-200 מיליון שקל.
כספים אלה שימשו, לפי הנטען, את מוקארי לצבירת נכסים ממשיים רבים על ידו, מימון רכישת קרקעות, בנייה והעברת זכויות בנכסים שונים – בקצרין, נוף הגליל, כפר כנא ונווה זוהר – לעתים תוך שימוש באנשים קרובים כ"אנשי קש" ורישום נכסים על שמם, ובהמשך העברת הזכויות בחזרה למשפחת מוקארי. חלק מהנכסים האמיתיים נרשמו, תוך זיוף שמות וחתימות הצדדים לעסקאות.
לנאשמים מיוחס גם שיבוש הליכי חקירה. לפי כתב האישום, מוקארי הנחה את ג'ראיסי לשקר ולומר שהכספים שהשיג בעסקאות הקרקעות הועברו לידי פקיד ברמ"י ואותו פקיד הוא שמסר לו כביכול את שטרי המכר המזויפים.
נאשמים נוספים בתיק הם האדריכל תאבת חטיב אשר הועסק כשכיר בחברת מוקארי והיה אחראי על הנפקת היתרים ואישורים מול הרשויות, וכן עבד אלרחמן, אביו של מוקארי, אשר על שמו נרשמו מספר נכסים.
החקירה הסבוכה בוצעה על ידי היחידה לפשיעה כלכלית יאל"כ בלהב 433.
כתבי האישום שהוגשו על ידי עורכי הדין לנא עואדיה, אסיל קאסם וסלים בשארה מהפרקליטות, מייחסים לנאשמים גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה, זיוף מסמכים, איסור הלבנת הון ועוד, כל אחד לפי חלקו.
הפרקליטות ביקשה גם צו תפיסת רכוש ונדל"ן בשווי של כ-55 מיליון שקל, לצורך חילוטו מהנאשמים, בראשם מוקארי והחברות בבעלותו.
