סקר שנערך על ידי חוקרות במכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית, בחן את עמדות הציבור לגבי תפקוד המשטרה במשבר הקורונה, ומצא הערכה חיובית לפעולות המשטרה בעת הזו. אבל – ומדובר באבל גדול – תוצאות הסקר מבליטות דווקא נתון אחר, אמון ציבורי נמוך ביותר בפעולות המשטרה בזמן שגרה שאינה מצב חירום.
המחקר בוצע על ידי ד"ר גלי פרי וד"ר טל יונתן-זמיר מהפקולטה למשפטים. החוקרות הכינו שאלון עמדות אינטרנטי ובחנו את התוצאות על מדגם של 2,200 משתתפים. מחקר זה התמקד בבחינת העמדות בקרב אוכלוסיית הרוב היהודית (לא חרדית) כלפי המשטרה. הסקר נערך בימים 6-8 באפריל, לפני חג הפסח וערב העוצר המלא החריג שהוטל על יישובי ישראל ונאכף על ידי המשטרה.
כ-60 אחוז מהמשיבים לסקר הסכימו עם המשפט "אני סומך על שוטרים שיתנהגו ביושר כאשר הם אוכפים תקנות לשעת חירום". 16 אחוז טענו כי אינם סומכים על השוטרים גם בשעה זו. לעומת זאת, 40 אחוז הסכימו כי "לעתים קרובות, שוטרים אינם נוהגים ביושר גם בשגרה". החוקרות ציינו כי מדובר בנתון גבוה באופן מטריד, ואינו מחמיא למשטרת ישראל בלשון המעטה.
ממצא דומה עלה בשאלה הבאה: 62 אחוז הסכימו עם המשפט "משטרת ישראל מתמודדת בהצלחה עם המשימות הניצבות בפניה בתקופת משבר הקורונה". לעומת זאת, רק 47 אחוז הסכימו עם המשפט: "המשטרה מתמודדת ביעילות עם משימותיה באזור מגוריי", וכ-35 אחוז בלבד מסכימים כי "משטרת ישראל מראה הצלחות רבות בהתמודדות עם הפשיעה בשנים האחרונות".
נתון מעניין אחר נגע לנכונות הציבור לשתף פעולה עם המשטרה בשגרה ובזמן חירום. משתתפי המחקר נשאלו מה הסיכוי שידווחו למשטרה על ביצוע פשע, למשל אם יהיו עדים לביצוע עבירה חמורה או פעילות חשודה בשכונת מגוריהם, לעומת הסיכוי שידווחו על אדם מפר בידוד בתקופת הקורונה. התוצאות מראות כי הציבור מוכן יותר לדווח על פעילות פלילית וביצוע פשעים (כ-80 אחוז), מאשר על אזרחים המפרים את תקנות הקורונה (60 אחוז) – כנראה מפני שתפיסת הסיכון לגבי הידבקות נמוכה יותר מתפיסת הסיכון הנוגעת לפשעים – וכך היה אפילו כאשר נערך הסקר, בשיא התפרצות המגפה. החוקרות סבורות עם זאת, מסיכום הנתונים, כי "תקופות משבר וחירום מחזקות את מעמד המשטרה, וכך היה גם במשבר הקורונה, ואולם המבחן לאמון הציבור הוא בימי השגרה".
קרדיט לתמונה של ד"ר פרי: הדס פרוש, פלאש 90 // קרדיט לתמונה של ד"ר יונתן-זמיר: סטודיו אורות.
