לבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה הוגש בשבוע שעבר כתב אישום נגד איתן דרייפוס (76) המייחס לו בין היתר גרימת מוות בנהיגה רשלנית (7 מרס). פרקליטות מחוז מרכז טוענת כי דרייפוס, פנסיונר, דרס למוות את בת זוגו, הפסלת מירי פסוב, בת 70 במותה.
עו"ד טל שילוני גפן מהפרקליטות טוענת בכתב האישום כי ב-10 בדצמבר 2021, סמוך לשעה 11:15, הנאשם נהג ברכבה הפרטי של פסוב מביתה ברמות השבים לכיוון רעננה, כאשר היא יושבת במושב הקדמי לצדו. בהגיעם לרחוב הבנים ברעננה, סמוך לשעה 11:45, ניסה הנאשם להחנות את הרכב במקביל למדרכה השמאלית ולשם כך פנה עם הרכב שמאלה והתנגש עם חזית הרכב בחלק האחורי של רכב פורד ובוו הגרירה שהותקן עליו. לאחר מכן נסע לאחור ועצר את הרכב ליד המדרכה השמאלית ברחוב.
מכתב האישום עולה כי בשלב זה נכנסו לרכב חבריהם של בני הזוג. נטען כי בהמשך, במטרה לצאת מהחניה, נסע הנאשם קדימה ופגע פעם נוספת עם חזית הרכב בחלק האחורי של הרכב הפורד, ומיד לאחר מכן נסע אחורנית ופגע עם החלק האחורי של הרכב בחזית רכב קיה שחנה מאחוריו. לאחר מכן, כך נטען, הוא פנה ימינה ועזב את מקום החניה.
לפי כתב האישום, הנאשם המשיך בנסיעה ברחוב הבנים לכיוון מערב, עד שהגיע לצומת הרחובות הבנים ואוספלנדר. משהגיע לצומת, המשיך בנסיעה קדימה מבלי שעצר בקו עצירה, ועצר הרכב על גבי מעבר חצייה למספר שניות. אחר כך החל בפנייה שמאלה ועצר את הרכב באמצע הצומת באופן שעלול להפריע לתנועה.
הפרקליטות טוענת כי בשלב זה, בשל האופן שבו נהג דרייפוס, פסוב הורתה לו לעצור את הרכב כדי שתנהג במקומו. היא פתחה את דלת הרכב הקדמית שליד הנהג ויצאה מן הרכב. מכתב האישום עולה כי על אף שהדלת היתה פתוחה ופסוב מחוץ לרכב, דרייפוס החל בהסעת הרכב אחורנית, והאיץ תוך פנייה חדה ימינה. פסוב נפלה ארצה ונדרסה מהרכב, שהתנגש בהמשך ברכב ניסן שעמד מאחוריו.
מכתב האישום עולה כי מיד לאחר התאונה התקבצו סביב הרכב עוברי אורח ששהו באקראי במקום, ויחד הרימו את הרכב וחילצו את פסוב שנלכדה תחתיו. מותה נקבע במקום.
במקביל לכתב האישום הוגשה נגד הנאשם בקשה לפסילת רישיונו עד תום ההליכים. מצוין בבקשה כי בתיק החקירה סרטוני אבטחה שתיעדו חלק מהתאונה, סרטונים ממצלמות רכב, חוות דעת של בוחן תנועה, ועדים שהיו בזירת התאונה. בנוסף צוין כי הנאשם נוהג מאז שנת 1968 ולחובתו 22 עבירות קודמות.
בדיון שהתקיים בסוף השבוע שעבר בנושא פסילת רישיונו של הנאשם טען הנאשם כי אינו מיוצג ובכוונתו לפנות לסנגוריה הציבורית (10 מרס). "אני מסכים להישאר פסול עד החלטה אחרת", אמר דרייפוס, "אין לי ברירה…".
השופט עמית בר הורה למנות לנאשם סנגור ציבורי וקבע דיון נוסף ל-24 במרס.
בשיחה עם אתר "פוסטה", דרייפוס דוחה את ההאשמות נגדו. "נורא קל להאשים את הנהג וקשה לשמוע את הסיבה, רק הנהג יודע את האמת של המקרה", כך אמר, "כל מה שפורסם עד היום בכל מגוון כלי התקשורת של עיתונות, אינטרנט ושמועות – מוטעה. הפרטים אינם נכונים והבירור ייעשה בבית המשפט. (בית המשפט) ישמע את הצד המשפטי שלי ויחליט מה שיחליט… אי אפשר להתווכח עם העובדה שהיא נהרגה… בכתב האישום יש דברים שניזונו מחקירה שלא היתה נכונה"
"היא נהרגה בגלל שהיא יצאה מהרכב בלי להגיד לי", אומר דרייפוס, "היא השאירה את הדלת פתוחה. היא חזרה לאוטו ולא הספיקה להתיישב והיא נדרסה. אף אחד לא יודע איך היא נדרסה, או מגלגל קדמי או מאחורי. היא נהרגה מאחד הגלגלים. הייתי חבר שלה במשך שלוש שנים. אהבנו. היא היתה אישה יקרה בשבילי כדי לומר 'את הרגת את עצמך'".
האם אתה אשם?
"אני לא נכנס להגדרות. בכל זאת החזקתי את ההגה, אבל אני לא אשם. יש פה פזיזות יתר של מי שהיתה בת זוגתי ואהובתי. אין ספק שזה לא נעשה בכוונה… חיינו שלוש וחצי שנים יחד… גידלנו ביחד את הכלב שלה… היא היתה פזיזה. בשפה של הילדים היא היתה שוויצרית".
מה אתה יכול לספר עליה?
היא היתה אמנית מאוד מוצלחת בכל רמ"ח אבריה. זו תאונה של אחד למיליון. אני מאמין שמשטרה שנכנסת לחקירה רוצה לצאת עם היד על העליונה. המשטרה לא בקלות תגיע למסקנה שהמוות שלה נובע מחוסר וודאות. המשטרה לא תוציא הודעה כזאת כי היא צריכה לתת דין וחשבון למשפחה (של המנוחה)".
איך מצבך הנפשי מאז התאונה?
"באופן טבעי אני אדם חזק. לא סתם קראו לי איתן. בשבוע הראשון זה היה מאוד קשה. בשבוע השני הנפש שלי התחילה להבין את זה. זה זרם למקום שהיום היא נזכרת בזיכרון שלי כדבר שאני צריך לשכוח אותו, מתוך הבנה שהיא איננה, שהיא לא תהיה בחיים יותר… אני ממשיך הלאה ואני מנסה לחזור להכיר (נשים אחרות). אני לא בנוי להיות לבד".
היית בהלוויה שלה?
"היה שם אירוע לא נעים. כשהגעתי עם חבר דיברתי עם הבן שלה (של המנוחה) ושאלתי אותו אם אני רשאי להספיד. הכנתי הספד מאוד מכובד. באתי להלוויה ואז התנפלה עליי בתה ואמרה 'אני מנהלת את ההלוויה ואתה לא תהיה רשאי להספיד את אמא שלי'. התחיל להיות ויכוח. אחר כך היה המסע לבית הקברות. עמדתי כמה שיותר קרוב לקבר כדי לשפוך עפר. עמד לפניי אדם עב כרס. כשביקשתי ממנו לזוז הוא אמר לי 'לא', אמרו לי לשמור עליך'. לא זכיתי לכסות את בת זוגתי".
בשבעה היית?
"לא נתנו לי לבוא. המשפחה שלה אמרו לי אל תלך. גם הילדים שלי וגם גרושתי גרמו לכך שאני לא אלך".
מי תומך בך נפשית בימים אלו?
"בשבוע הראשון הילדים ישנו איתי כל לילה. נרדמתי עם כדור שינה. גרושתי מתוך היותנו ביחסים טובים נכחה ועזרה. הזמן עשה את שלו".
האם אתה חושב שבית המשפט יזכה אותך?
"אני סקפטי מאוד. אני הגורם שעשה את התאונה. הצד השני הוא גורם מטעם המדינה. אילו היו שומעים לי הייתי מוציא את הפסק דין בהריגה בחוסר וודאות. אני מתמודד עם גופים חזקים ממני ולהם קשה לעשות דבר כזה".
האם אתה חושש שתשב במאסר?
"אני לא רוצה לחשוב על זה. זה לגמור את החיים, אני בן 76 בעוד חודש".
