מעקב "פוסטה": ועדת החוקה של הכנסת אישרה לקריאות שנייה ושלישית את תיקון חוק לשכת עורכי הדין, שיבטל את מגבלת שתי הקדנציות לחברי ועדות האתיקה ויאפשר שלוש תקופות כהונה רצופות.
כפי שנחשף ב"פוסטה", יו"ר הלשכה עמית בכר קידם את תיקון החוק ופנה לח"כ שמחה רוטמן, למרות הסתייגות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. נציגי היועמ"שית אמרו בדיוני הוועדה כי מדובר בחוק פרסונלי ומוטב שיחול בעתיד, אך לא על חברי ועדת האתיקה המכהנים.
תיקון החוק סולל את הדרך להוציא לפועל דיל פוליטי למינויו של יו"ר ועדת האתיקה הארצית מנחם מושקוביץ לקדנציה שלישית, אחרי שהוא מכהן כבר שמונה שנים בוועדה והיה אמור לסיים תפקידו בחודש הבא.
מושקוביץ היה היועמ"ש של מפלגת דגל התורה בשנים האחרונות ומקורב לימין, אך נהנה אישית מיחסים טובים עם בכר וכך האינטרסים של בכר ורוטמן התלכדו באופן נדיר.
נציגת הדרג המקצועי (יעוץ וחקיקה) במשרד המשפטים עו"ד שירה עמנואל שבה והבהירה היום כי "יש עדיפות להחיל את החוק בתחולה עתידית", אך התנגדותה רפה: "אין מניעה מלחוקקו".
נציג הלשכה עו"ד דניאל למברסקי אמר בדיון: "ישנם מעל עשרה חברים בוועדות האתיקה שאמורים לסיים כהונה שניה במהלך שנת 2024. הצעת החוק לא ממנה אותם לקדנציה נוספת, אלא הם יצטרכו לעבור את אישור ועדת המינויים. אנחנו לקראת רביזיה של ממש בלשכה, ולשם כך דרוש לנו הידע והניסיון של אותם חברים ותיקים".
לחץ ציבורי נושא פרי
בתחילת השבוע בחרה הלשכה שני נציגים לוועדה למינוי דיינים לבית הדין הרבני – ועו"ד יצחק גורדון יו"ר איגוד המשפטנים בשירות הציבורי נבחר לקדנציה נוספת לצד עו"ד לירז ראש, חברת הרשימה של בכר.
תחילה, יו"ר ועדת האתיקה מושקוביץ הציג מועמדות גם לתפקיד זה, ואנשיו של בכר חתמו לתמיכה במועמדותו, ואולם לאחר שורת פרסומים ולחץ ציבורי, לרבות מארגוני נשים שהתנגדו למינוי חבר חרדי מטעם הלשכה לוועדה הממנה את הדיינים, העביר בכר את תמיכתו בתפקיד זה לגורדון, בעל הכיפה הסרוגה. מושקוביץ "יסתפק" בהמשך כהונתו כיו"ר ועדת האתיקה.
בחירת נציב תלונות על שופטים
השבוע בכר העביר ביקורת על ח"כ רוטמן בקשר ליוזמה אחרת של מחולל "המהפכה המשפטית", למינוי נציב תלונות על שופטים שלא יבוא מבין שופטי בית המשפט העליון כנהוג. כיום בחירת הנציב נעשית בידי הוועדה למינוי שופטים.
רוטמן טוען כי הנציב מצוי בניגוד עניינים קבוע בשל קרבתו לכאורה לשופטי העליון, והציע לערוך לתפקיד בחירות חשאית בין חברי הכנסת, שיבחרו את נציב התלונות על שופטים ברוב של 80 ח"כים.
יו"ר הלשכה תקף את ההצעה, והבהיר כי שיתוף הפעולה עם רוטמן היה נקודתי. בכר טען כי ריבוי התלונות לאחרונה של נציגי הימין נגד הנציב אורי שהם ושופטי בית המשפט העליון, "יוצר תחושה שהמטרה אינה לטייב את הביקורת אלא לשחוק את מעמדו של בית משפט העליון. אני נותן אמון בשופטי העליון ומצפה מנציב שיש לו עניין של קרבה עודפת לשופט שלא לדון בעניינו".
הנציב שהם העומד לסיים את כהונתו שהוארכה זמנית, טען בתגובה: "מרגע שקיבלתי את תפקידי, יש נתק מוחלט בין תפקידי לבין שופטי העליון. אם הייתי מרגיש שיש מקרה שאני לא יכול לבררו בגלל חברות או קרבה מיוחדת, הייתי מטפל בכך בצורה אחרת".
שהם הדגיש כי לאחרונה הוגשו לו תלונות פוליטיות לא ענייניות "מצד אחד של המפה הפוליטית" כלפי ארבעה-חמישה שופטים בעליון. בדבריו כיוון לתלונות בעיקר נגד השופט חאלד כבוב ושופטי האגף הליברלי. "התלונות מתבססות על כתבות עיתונאיות מבלי שבדקו אותן", אמר שהם. "יש להצר על כך שמגישים תלונה ללא כל בדיקה".
דבריו של שהם נאמרו בתחילת השבוע, עוד לפני הידיעה האחרונה שפרסם העיתונאי אבישי גרינצייג נגד השופט כבוב – פרסום אשר הופרך לאחר חשיפת פרוטוקול הדיון על ידי הרשות השופטת.
באתר כאן 11 נטען כי השופט כבוב הורה על הקלה בתנאי מעצר של נאשם בעבירות טרור לכאורה, מתוך השוואה לאסירים ששוחררו בעסקת חטופים. פרוטוקול הדיון שנערך בבית המשפט העליון בפני השופט כבוב הוכיח שהפרסום איננו משקף. לנאשם לא יוחסו עבירות טרור והשופט ערך השוואה לשלושה נאשמים ששוחררו באיזוק אלקטרוני עד לסיום משפטם, ולא לנאשמים אשר שוחררו על ידי המדינה בשל עסקה עם חמאס.
