עבודות שירות למפקד צוות יס"מ שתקף נתינים זרים במועדון בתל אביב

בית משפט השלום בתל אביב גזר על קיריל נזרוב, מפקד צוות יס"מ לשעבר בתחנת שרת, חמישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, ופיצוי כספי לארבעה נתינים זרים, לאחר שהורשע בתקיפתם במועדון בתל אביב.

לפי כתב האישום שנוהל על ידי עו"ד אופיר אפרתי מהמחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, ב-18 בספטמבר 2016, במסגרת פעילות לאיתור מועדונים בלתי חוקיים המופעלים על ידי נתינים זרים, הנאשם נכנס למועדון בו בילו באותה עת ארבעה נתינים זרים סמוך לאחד השולחנות, פנה אליהם והורה להם לעזוב את המועדון. כמו כן הוא הרים את אחד המתלוננים מדש חולצתו והפילו ארצה. בשלב מסוים, דחף הנאשם את שני המתלוננים האחרים לכיוון דלת היציאה מהמועדון והיכה אותם באגרופים לפניהם, והמשיך ונהג באלימות כלפי המתלוננים גם מחוץ למועדון.

בהכרעת הדין שניתנה כבר בספטמבר אשתקד כתב השופט שאול אבינור כי "הצפייה במכלול סרטוני האבטחה מלמדת על מצב של 'עולם הפוך' מזה האופטימלי, כלומר עולם שבו החשודים – לכאורה הם דווקא אלה שמתנהגים באופן שקט ותרבותי, יושבים ומשוחחים ביניהם, ואילו השוטר – איש החוק – נכנס למועדון לפתע, מתנהל באופן פרובוקטיבי…ובסמוך לאחר מכן עובר לאלימות חמורה ו'הולך מכות'. והכל בעוד החשודים רק מנסים להגן על פניהם ממכותיו החוזרות ונשנות, ואפילו נמנעים מלקלל". עם זאת, נזרוב זוכה בזמנו מחמת הספק משיבוש מהלכי משפט, על אף שהשופט קבע כי דוח הפעולה שמילא בסמוך לאחר האירוע כולל תיאור עובדתי הרחוק מאוד מן האמת, ולמעשה כוזב במספר נקודות מהותיות.

נזרוב שירת שירות צבאי מלא כלוחם במג"ב ולאחר מכן התגייס למשטרה. כיום, לאחר השעייתו מתפקידו בעקבות תיק זה, הוא השתלב בעבודה כמדריך שיקומי ובלימודים אקדמיים. נזרוב לקח אחריות חלקית על העבירות וחזר בפני שירות המבחן על הגרסה שנדחתה בהכרעת הדין, לפיה השתמש בכוח רק לאחר אלימות מקדימה מצד המתלוננים, והתקשה להסביר סתירה זו. זאת ועוד: הנאשם השליך חלק ניכר מהאחריות לאירוע על המתלוננים ועל הנחיות המשטרה שבמסגרתן פעל. לצד זאת ביטא הנאשם צער וחרטה על מעשיו, כמו גם אמפתיה מסוימת כלפי המתלוננים.

שירות המבחן התרשם כי בעניינו של נזרוב כי קיימת רמת סיכון נמוכה להתנהלות אלימה בעתיד. לפיכך המליץ על ענישה מוחשית וקונקרטית – מאסר בפועל בעבודות שירות, ש"תחדד לנאשם את השלכות התנהגותו האלימה".
במסגרת טיעוניה לעונש עמדה מח"ש על חומרת המעשים כפי שהשתקפה מהקביעות שבהכרעת הדין. מח"ש הדגישה כי הנאשם ביצע את העבירות במסגרת תפקידו כמפקד צוות ביס"מ, תוך פגיעה ממשית וניצול פערי כוחות שבינו לבין אזרחים זרים המשתייכים לאוכלוסייה מוחלשת. התביעה הפנתה גם לשקרי הנאשם בדו"ח הפעולה וטענה כי במקרה הזה כלל לא נדרש שימוש בכוח מלכתחילה. כפי שנקבע בהכרעת הדין, ציינה התביעה, הנאשם עבר לאלימות תוך 12 שניות בלבד מרגע כניסתו למועדון והתמיד באלימות במשך כל האירוע. לפיכך עתרה מח"ש לעונש מחמיר ש"יעביר מסר ברור הן לשוטרים והן לאזרחים", במתחם ענישה שבין מספר חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ועד 15 חודשי מאסר בפועל.

סנגוריו של נזרוב, עורכי הדין אורית חיון ודין כוכבי ממשרדה, ביקשו להקל עם הנאשם ולהתחשב בו, תוך שטענו כי הפסיקה אליה הפנתה התביעה אינה תומכת כלל בעתירתה למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. הסנגורים הוסיפו כי המקרים שאליהם הפנתה התביעה בחלקם חמורים מעניינו של הנאשם, והדגישו כי במהלך שירותו היה הנאשם שוטר מוערך ומצטיין, ש"עשה רבות למען אזרחי המדינה בכלל ולמען תושבי תל אביב בפרט". כמו כן טענה ההגנה כי במהלך ארבע שנות שירותו במשטרה התמודד הנאשם עם מספר רב של אירועים דומים, מבלי שיוחסה לו כל עבירת משמעת.

נזרוב עצמו אמר רגע לפני שנגזר דינו: "תמיד רציתי לראות את עצמי כאדם הגון שנותן חזרה לחברה. כשיצאתי מהבית באותו יום, יצאתי עם תחושה רגילה לחלוטין. לא היתה לי שום מחשבה או רעיון שאולי אהיה מעורב בפלילים במשמרת. העבודה מורכבת ומלאה בסטרס. אבל העבודה מגיעה ממקום של נתינה ושליחות כי חוץ ממנה אין לך מה לעשות שם. שגיתי בזה שנכנסתי לבד. זו היתה טעות. לא היתה לי כוונה לפגוע באף אחד. מאז שאני נאשם, אני חש בושה גדולה מאוד שהחמירה לאור ההרשעה שלי. זה דבר שמעיק עליי ומפריע לי להתקדם בחיי…".

השופט שאול אבינור קבע בגזר הדין כי "במקרה זה ישנה הצטברות של כמה וכמה נסיבות מחמירות. הנאשם החל את פעילותו באירוע בהתייחסות בלתי מכבדת וגסה כלפי ארבעת המתלוננים, השייכים לאוכלוסייה מוחלשת, ועבר במהירות רבה לשימוש בכוח כלפיהם, ללא כל הצדקה. במקרה זה קיימים אפוא מספר מדדי חומרה: הפעלת אלימות יזומה, ללא הצדקה; ריבוי המתלוננים; אופי האלימות שהופעלה (אגרופים ובעיטות); והתמשכות האלימות". עם זאת, השופט ציין כי תוצאות האירוע היו ברף נמוך יחסית, והתייחס גם לעברו הנקי של הנאשם, השלכות העונש על הנאשם ומשפחתו, הודאתו ונתוניו האישיים. מלבד עבודות שירות. השופט הטיל על הנאשם שישה חודשי מאסר על תנאי וחייב אותו בפיצוי של 1,500 שקל לכל אחד משני המתלוננים שנחבלו, ופיצוי של 1,000 שקל לכל אחד משני המתלוננים שלא נחבלו.

עורכי הדין חיון וכוכבי מסרו בתגובה: "מדובר בשוטר מצטיין, שבמשך למעלה משלוש שנים נלחם על חפותו. הוא זוכה בהכרעת הדין מעבירה של שיבוש, והורשע בעבירת אלימות על אף שהתמודד לבדו באזור פשיעה קשה אל מול ארבעה שוהים בלתי חוקיים שהפרו את החוק. שוהים בלתי חוקיים שקיבלו ייעוץ משפטי והגשת תלונתם היתה מכוונת אינטרסים ליהנות מרווח כללי. בית המשפט קבע בהכרעת הדין ובגזר הדין כי חלק מהאחריות על האירוע הנה אחריות מערכתית ולא אישית בכך שבאזור כה קשה, אזור התחנה המרכזית בתל אביב אין מספיק כוח שיטור והנחיות מתאימות לריבוי והסלמת האלימות על ידי שוהים בלתי חוקיים. בימים אלו אנו לומדים את גזר הדין ושוקלים הגשת ערעור על עצם הרשעתו בעבירת האלימות".