היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 סיימה את החקירה נגד סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, וממליצה להעמידו לדין בעבירות מרמה והפרת אמונים, ובגין הצעת שוחד. התיק נוהל בצוות חקירה בראשות סנ"צ אסף ולפיש, בפיקוח ראש יאח"ה תנ"צ יואב תלם, וראש אגף חקירות ניצב גדי סיסו, ובליווי פרקליט מחוז ירושלים עו"ד דני ויטמן.
הפרשה עברה לשלב הגלוי בפברואר האחרון. במסגרתה נחקרו כמה אירועים בהם עלה החשד כי סגן שר הבריאות ניצל את מעמדו ומרותו במטרה להשפיע באופן פסול על שיקול דעתם של דרגי מקצוע בכירים הכפופים לו במשרד הבריאות, ולהטות את חוות דעתם הניתנת במסגרת הליכים משפטיים.
החקירה החלה בפרשת הסגרתה של מלכה לייפר, חרדית באחת החסידויות ואם לשמונה, שבין השנים 2001 עד 2008 ניהלה בית ספר לבנות במלבורן, אוסטרליה. לייפר נחשדה בעבירות מין בתלמידותיה, שהתגבשו לכתב אישום קשה. ב-2008, בעיצומם של ההליכים, לייפר ברחה לישראל, ורשויות אוסטרליה הוציאו נגדה צו מעצר בינלאומי וב-2014 הגישו לישראל בקשת הסגרה רשמית. לפי החשד, ליצמן התערב בחוות הדעת של פסיכיאטרים מטעם המדינה שניתנו בהליך הסגרתה.
תוך זמן קצר התברר כי לכאורה זה אינו המקרה היחיד, וביאח"ה הצטברו עדויות נוספות למקרים בהם לפי החשד, סגן השר התערב התערבות אסורה על מנת להפעיל לחץ להטיית החלטותיהם של דרגי מקצוע בכירים, העוסקים בענייניהם של גורמים במגזר החרדי או כאלו המקורבים לליצמן עצמו.
זיקה אישית בכל המקרים
אלו תמצית העובדות בפרשות השונות: בפרשת ההסגרה, השאלה המרכזית העומדת בתיק של לייפר, המתנהל כמה שנים, הינה האם היא כשירה לעמוד לדין. לפי החשד, התערבותו של ליצמן הביאה לשינוי חוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי שהוגשו לבית המשפט. חוות דעתו הראשונה היתה כי לייפר כשירה לעמוד לדין ולהסגרה. מחקירת יאח"ה עולה כי ליצמן פנה אישית אל הפסיכיאטר המחוזי לאחר חוות הדעת הראשונה, והעביר לו לכאורה מסר באשר לתוצאה הרצויה בהליך, כלומר דחיית בקשת ההסגרה.
בתוך כמה חודשים שינה הפסיכיאטר את דעתו, וחוות דעת נוספת שהגיש לבית המשפט היתה הפוכה מקודמתה. כעת הוא קבע כי לייפר אינה כשירה להליכים המשפטיים. בהמשך, נדרש גם סגן הפסיכיאטר המחוזי להגיש חוות דעת, ומהחקירה עולה כי ליצמן נפגש וניסה להשפיע לכאורה גם עליו, אף שסגן הפסיכיאטר דבק בעמדתו כי המחנכת לשעבר כשירה לעמוד לדין. לפי החשד, מעבר לעבירות הפרת אמונים, מדובר בהטיית עדים מומחים ושיבוש מהלכי משפט. יצוין כי נגד הפסיכיאטר המחוזי לא באה המשטרה בהמלצה לאור שינוי חוות הדעת.
פרשה שנייה עוסקת בחנות לממכר מזון ידועה בקהילה החרדית בירושלים, בה ליצמן נוהג לערוך קניות, ובעבר אף ערך במקום אירוע משפחתי. לפי החקירה, פקחי תברואה אספו בבית העסק ראיות לזיהום תברואתי קשה המסכן את הציבור, ונמצאו במוצרים חיידקי סלמונלה וליסטריה.
בעקבות דיווחים שהתקבלו מבתי חולים על הפלה של אישה הרה ומקרי אשפוז קשים שנקשרו בקשר סיבתי לחיידקים ולזיהום באותה חנות מזון, הוציא מערך הרישוי בשנת 2015 צו סגירה למקום לאחר שימוע. מהחקירה עולה כי סגן השר התערב וכינס בתוך יומיים ביקור בחנות, עם מנהל שירות המזון ודרגי המקצוע הבכירים. מעדויותיהם עולה כי ליצמן הפעיל את כובד משקלו כדי לשנות את ההחלטה על צו הסגירה, ואפילו העיד על עצמו כי "הוא אוכל במשך שנים במקום ולא קרה לו כלום".
עוד עולה מעדויות בכירי מערך התברואה והפיקוח שנלוו לביקור בעסק, כי סגן השר התעניין בתנאי העסקתם, ולפי החשד, אף בירר איך אפשר לסייע להם בשיפור תנאיהם במשרד הבריאות. בשל כך, מיוחסת לליצמן הצעת שוחד לכאורה. עם זאת גורמי שירות המזון לא שינו את חוות דעתם.
פרשה שלישית שנחקרה עוסקת בניסיון התערבותו לכאורה בחוות דעת המקצועיות שניתנו בעניינם של אסירים שפוטים בעבירות מין ופדופיליה, שביקשו יציאה לחופשות או שחרור מוקדם בוועדת שחרורים. החשד הוא כי ליצמן פנה לגורמי המקצוע במב"ן, המרכז לבריאות הנפש של שירות בתי הסוהר, וכן לגורמים נוספים שלא כולם כפופים למשרד הבריאות. כמו במקרים האחרים, ליצמן התערב לכאורה למען אסירים מהמגזר החרדי, במטרה לסייע בידיהם לקבל את חוות הדעת שיקדמו את שחרורם בתום ריצוי שני שליש, או יאושרו להם חופשות, בעיקר בחגי ישראל .
מעבר לשיוך המגזרי המשותף של כל הגורמים להם ניסה ליצמן לסייע, באופן פסול לפי החשד, בכל המקרים נמצא כי לליצמן יש לכאורה גם זיקה אישית למעורבים. אשתו של ליצמן עבדה בהוראה יחד עם לייפר בעבר; בחנות לממכר מזון הוא היה כאמור לקוח קבוע, ובעניין האסירים, אסיר שבעניינו ביקש ליצמן לקדם חוות דעת מקלות שפוט ל-16 שנים על מעשי אינוס באחייניתו, אך אביו אדמו"ר נכבד בקהילה.
בסיכום החקירה, המשטרה מודיעה כי התגבשה תשתית ראייתית מספקת לכאורה נגד סגן שר הבריאות, בעבירות מרמה והפרת אמונים והדחה בעדות בפרשת לייפר, ובעבירות מרמה והפרת אמונים והצעת שוחד בפרשת חנות המזון.
אשר לפרשת האסירים, חלק מהאירועים שנחקרו התיישנו, ובאחרים נקבע כי ליצמן לא פנה באופן מובהק לגורמים הנתונים תחת מרותו דווקא, ולפיכך בעניין זה אין תשתית ראייתית מספקת. תיק החקירה יועבר בימים הקרובים לפרקליטות מחוז ירושלים לעיון והחלטה. את ליצמן מייצג עו"ד ז'ק חן.
