בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר שנתיים מאסר על זיו צורן (50), מתכנת לשעבר בחברת בי.די.איי, ש"שיפץ" דוחות אשראי של לקוחות שונים, בכמה מקרים תמורת תשלום כספי. צורן מחק מדוחות האשראי המופצים לגופים במשק, נתונים על אי-פירעון חובות או שיקים ללא כיסוי של עסקים, ומחיקת הנתונים סייעה לאותם לקוחות לקבל הלוואות ואשראי מגופים פיננסיים. בנוסף, העביר צורן לאדם העוסק בתיווך הלוואות מידע על 500 עסקים שסורבו על ידי הקרן בערבות המדינה להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, כמידע מסחרי שיסייע לו גיוס לקוחות.
בי.די.איי היא תאגיד המספק שירות של מידע עסקי ודירוג אשראי של יחידים ועסקים. בתקופה הרלוונטית היה לבי.די.איי רשיון מרשם שירות נתוני אשראי במשרד המשפטים. במסגרת הרשיון, נאספו נתונים מהמערכת הפיננסית, מערכת ההוצאה לפועל ומקורות שונים בדבר אי פירעון חובות ופשיטות רגל של עסקים ויחידים. המידע רוכז ונמכר בצורת דוחות אשראי ללקוחות המורשים לקבל את המידע, לצורך מתן שירותי אשראי, התקשרות עסקית, גביית חובות, בחירת ספקים ועוד.
במקור, כתב האישום נגד צורן על מחיקת מידע שלילי ממאגר נתוני האשראי בבי.די.איי על לקוחות שונים, הוגש בעבירות שוחד, בין היתר, בגין תשלום של 3,000 שקל שגבה משבעה אנשים (21 אלף שקל בסך הכל) שאת דוחות האשראי שלהם "שיפץ". מחיקת נתונים שליליים מהמאגר, סייעה לאותם אנשים לקבל אשראים מהמערכת הפיננסית.
בהסדר שהשיגו סנגוריו של צורן, עורכי הדין אביעד לנצ'נר וירון גיגי מול פרקליטות מיסוי וכלכלה, נמחקה עבירת השוחד מכתב האישום והומרה לעבירה פחותה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. בנוסף, הודה הנאשם בעבירות זיוף, פגיעה בפרטיות וחדירה למחשב. ההסדר לא כלל הסכמות על העונש.
עורכי הדין לנצ'נר וגיגי הצביעו על שיהוי ההליכים הארוך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. החקירה המשטרתית החלה באוקטובר 2013 – כתב האישום הוגש רק אחרי יותר מארבע שנים, בינואר 2018. כמו כן, הוסכם על הצדדים כי בפועל לא נגרם נזק כספי, והלווים שנהנו ממחיקות המידע בדוחות האשראי החזירו בדיעבד הלוואות שלקחו ממוסדות פיננסיים.
השופט ציון קאפח כתב כי פוטנציאל הנזק היה גדול: "התאגיד בו הועסק הנאשם ניהל את נתוני האשראי של מדינת ישראל. הנתונים במאגרי המידע עליהם הייתה אחראית החברה, הם נתונים רגישים, אישיים וכלכליים לפי חוק הגנת הפרטיות. כל עסקה פיננסית שנעשית, לרבות מכירת מכוניות באשראי, מושתתת על הנתונים הללו המסופקים לגוף המלווה. מאגר מידע זה הוא הבסיס לכל הפעילות העסקית במדינת ישראל". השופט ציין כי "אכן, מספר הפרטים (שנמחקו) מועט וכך גם היקף ההלוואות. אולם, אם התכנית העבריינית הייתה יוצאת לפועל בהיקף נרחב, אפשר שהיה נגרם נזק משמעותי למערכת הבנקאית".
התיק נחקר ביאח"ה להב 433 וברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. מהרשות נמסר: "על אף שהמתכנת עשה מאמצים רבים להסתיר את פעולותיו, חקירת הרשות הביאה להשגת ראיות חד משמעיות. הרשות תמשיך בפעילותה כדי למגר את התופעה של שימוש שלא כדין של עובדים בהרשאות גישה הניתנות להם למאגרי מידע הכוללים מידע אישי".
