המחלקה למיסוי מקרקעין של רשות המסים בירושלים ביקשה לדחות על הסף ערר של חברת נדל"ן על שומת מס שבח שנקבעה לה, על בסיס טענות חדשות שלא העלתה קודם בשלב ההשגה. לבקשת ההגנה בתיק הזה דחה בית משפט המחוזי בירושלים את עמדת רשות המסים, משום שעסקת הנדל"ן המדוברת בוצעה בשנת 1996 ואילו השומה ניתנה רק בשנת 2012. השופט אביגדור דורות קיבל את עמדת החברה וקבע כי מתקיימות נסיבות חריגות המאפשרות לחברה לכלול בערר טענות חדשות.
המערערת, חברת יעולה השקעות ומסחר בנדל"ן, מכרה לפני 24 שנים זכויות בקרקע בשטח של 750 דונם באזור מודיעין עילית. מחלקת מיסוי מקרקעין טענה רק בשנת 2012 כי החברה לא הגישה לו הצהרה על עסקה זו במועדה, וערכה שומת מס לשני הצדדים בעסקה. חברת יעולה חויבה במס שבח של 15 מיליון שקל. בעקבות הליכים שניהלה החברה רוכשת הקרקע תיקנה רשות המסים גם את דרישת מס שבח מחברת יעולה לארבעה מיליון שקל, ובעקבות השגה שהגישה יעולה לרשות המסים על השומה הופחתה שומת המס לשלושה מיליון.
באמצעות עו"ד יואב ציוני, יעולה המשיכה והגישה ערר גם לבית המשפט המחוזי. מחלקת מיסוי מקרקעין טענה כי החברה שינתה את טענותיה בערר בצורה קיצונית, והוסיפה טענות חדשות ומסמכים שלא הוצגו קודם, לכן יש לדחות את הערר על הסף. עו"ד ציוני, שהוא גם רואה חשבון, טען בערעור כי העסקה משנת 1996 לא היתה עסקה רגילה למכירת זכות במקרקעין, אלא עסקה למכירת זכויות הרשאה לתכנון. עו"ד ציוני טען כי הוצאת שומה כ-20 שנה לאחר ביצוע העסקה, בשיהוי ניכר, גרמה לנזק ראייתי ולכך שלא היו בידי החברה כל המסמכים הרלוונטים.
השופט דורות קיבל את טיעוני עו"ד ציוני, וקבע כי החברה צודקת בבקשתה לדיון נוסף. "עסקינן בשומה אשר מעליה מרחפות טענות משמעותיות של התיישנות. השיהוי מחייב התנהלות זהירה ומחייב כי הערר יוכרע על בסיס דיון ענייני ולא על סמך טיעונים פורמליסטים". השופט הוסיף כי "אם לוקחים בחשבון את הזמן הרב שעבר מאז אותה שומה עד היום, יוצא שהתווספו סכומים משמעותיים בגין ריבית והצמדה ובגין קנסות".
בית משפט עליון בשלבים קודמים של פרשה זו, אישר לחברה בקשה להארכת מועד להגשת הערר, משום שסכום הקנסות לבדם הצטבר ל-20 מיליון שקל. בית המשפט לקח בחשבון גם את אמירת פרקליטה של החברה עוד בשלב ההשגה כי איתור המסמכים בגין העיסקה מלפני 20 שנה, נמשך, ולכן בהשגה לא הוצגו כל הטיעונים.
