ב-6 למאי 2004 מינה בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן את עו"ד ריטה דורוןלשמש אפוטרופוסית על קשישה בת 90. במסגרת סמכותה זו ניתנה לעורכת הדין הרשאה לבצע כל פעולה בחשבון הבנק של הקשישה, בחשבון שהתנהל באחד מסניפי בנק הפועלים ברמת גן. מסתבר כי דורון ניצלה את סמכותה זו, והחל מאמצע שנת 2004 ועד אמצע שנת 2006, ב-40 הזדמנויות שונות, נטלה מהחשבון סכום כולל של 600 אלף שקל במזומן, לשימושיה האישיים.
בשנת 2007 נפטרה הקשישה, ורק שנתיים לאחר מכן הוגשה התלונה נגד עו"ד דורון, על ידי אחד מארבעת יורשי הקשישה. החקירה המשטרתית שנפתחה הולידה כתב אישום נגד הפרקליטה, שהוגש לפני כשנתיים. התובעת, עו"ד לילך כץ, הגיעה להסדר טיעון עם סנגורה של דורון, עו"ד מרדכי קבלר, במסגרתו התביעה עתרה לעונש של שנתיים מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי ליורשים. בין היתר צוין בהסדר הטיעון, כי דורון החזירה ליורשים 260 אלף שקל, ויומיים לפני שנשמעו הטיעונים לעונש, השיבה ליורשים את מלוא הסכום שגנבה – 600 אלף שקל.
התביעה ציינה בטיעוניה לעונש כי דורון ביצעה את העבירה בה בעת שהתנהלו נגדה הליכים פליליים בבית משפט השלום בנתניה, גם כן בגין עבירה של גניבה בידי מורשה. שם מדובר ב-16,400 שקל, שהנאשמת הייתה אמורה להעביר ללקוחה אותה ייצגה בתביעת מזונות אך הותירה את הסכום ברשותה והפקידה אותו בחשבונה. בגין הרשעתה במקרה זה נגזרו עליה תשעה חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. "יש בכך כדי ללמד על תעוזה ודפוס", טענה התביעה.
במהלך המשפט העלה הסניגור קבלר את הטיעון, כי הרקע לגניבה היה חובות כספיים כבדים אליהם נקלע העסק של בעלה של דורון באותה עת. קבלר הדגיש כי היורשים אשר קיבלו את כספם בחזרה ביקשו להסדיר את הנושא מחוץ לבית המשפט ללא תלונה במשטרה ואף ביקשו מבית המשפט להקל עימה. גם הסנגור ביקש להקל עם הנאשמת ולהסתפק בעבודות שירות, מאחר ולדבריו היא הפיקה את הלקח, כאשר בין היתר בשל ההרחקה שלה לצמיתות מלשכת עורכי הדין ועיסוק במקצוע.
"המעשים אשר ביצעה הנאשמת הינם חמורים ומקוממים", קבע שופט בית משפט השלום בתל אביב, מרדכי פלד, וגזר על דורון שנת מאסר בפועל ו-10 חודשי מאסר על תנאי. "נסיבה משמעותית לחומרה היא כמובן ביצוע העבירות בהיות הנאשמת עורכת דין, שהופקדה על ידי בית המשפט לדאוג לחוסה. הנאשמת ניצלה בצורה שיטתית את מעמדה, מעלה באמון הלקוחה כשהשתלטה על חשבונה, ונטלה משם כספים לרוב לכיסה, וכן, מעלה באמונם של יורשיה של המנוחה, ששמו בה את מבטחם… למעשיה של הנאשמת יש השפעה על מעמד מקצוע עריכת הדין, כאשר יושרם של עורכי הדין והגינותם, הוא נכס ציבורי רב ערך, ועל כן הפגיעה בו ראויה לענישה משמעותית, באשר מעשים כגון אלו שעשתה הנאשמת פוגעים קשות באמון הציבור בעורכי הדין".
תיק בית משפט 12463-01-11
