באתר "פוסטה" דווח על עתירה שהגישה לבג"ץ האגודה לזכויות האזרח, בדרישה להפסקת החזקת עצורים והלנתם בתחנות המשטרה. לפי העתירה, בחודשים האחרונים מאות עצורים הולנו בתחנות משטרה ברחבי הארץ ולא הועברו למשמורת שב"ס, בשל העומס בבתי הסוהר וסירוב שב"ס לקלוט עצורים נוספים. "לא מדובר במקרים בודדים", נכתב בעתירה, "אלא בתופעה כלל ארצית נרחבת. העצורים בתחנות נאלצים לישון על הרצפה, בתנאי צפיפות מחפירים, ללא גישה רציפה לשירותים, ללא מקלחת וללא טיפול רפואי".
בעקבות מצוקת המקום מאחורי הסורגים, לא אחת שוחררו חשודים על ידי שופטים בנימוק שהם מוחזקים בתנאים לא סבירים ולעיתים אף לא אנושיים. בעתירה אף הובאו דוגמאות למקרים כאלה. והאמת שדוגמאות לא חסר. הנה, למשל, דוגמא מסוף השבוע שעבר.
ארבעה תושבי גוש דן נעצרו בשבוע שעבר בחשד לגידול עשרות קילוגרמים של קנאביס במעבדת הידרו שהוקמה בדירה שכורה בקרית אונו. בלשי תחנת מסובים ויחידת שחר 101 ת"א פשטו על הדירה ותפסו בתוכה כ-87 ק"ג קנאביס לצד ציוד המשמש לגידול כגון ונטות, מנורות, מדי טמפרטורה ומפוחים.
תחילה, מעצרם של החשודים הוארך עד 8 בספטמבר, על אף שהסנגורים הכחישו כל קשר של מרשיהם לגידול וטענו נקלעו למקום במקרה.
עד הדיון הבא בבית המשפט שוחררו שלושה מהחשודים, בעוד שחשוד רביעי – מאיר דניאל וינוקורוב (30) מקרית אונו – הובא בשנית לבית המשפט, והמשטרה ביקשה שוב את הארכת מעצרו (8 ספטמבר).
הסנגור, עו"ד קובי בן שעיה, דרש לשחרר את החשוד והעלה טענות קשות על אופן החזקתו במעצר. "מדובר בחשוד שנעדר עבר פלילי. החשוד נורמטיבי ושירת בצה"ל. עד היום הוא שהה בתחנת משטרה ולא בבית מעצר – זרוק כמו כלב בתחנה. הוא גם סובל מבעיה רפואית ונלקח לבית חולים, בו שהה אתמול בלילה", אמר הסנגור והצביע על רגלו החבושה של החשוד, "כמעט כל עצור שמגיע לבית המשפט לא מגיע לאבו כביר, שכן המקום עמוס והם נמצאים בתפוסה מעל מאה אחוז… תנאי המעצר גם בקריסה".
השופטת כריסטינה חילו אסעד הורתה לשחרר את החשוד למעצר בית בפיקוחם של בני משפחה. היא ציינה כאחד משיקולי השחרור את "המצוקה החריפה במתקני הכליאה, והעובדה כי החשוד מוחזק למעשה בתחנת משטרה בתנאים שאינם מיטביים, בלשון המעטה, ולא ניתן לו גם מענה רפואי הולם שהיה ניתן לו היה מוחזק בשב"ס".
"בהחלטות רבות בימים האחרונים, נתתי דעתי לפגיעה הקשה הנגרמת בזכויותיהם של חשודים ועצורים, שעה שאין אפשרות לספק להם תנאי מעצר הנדרשים על פי הדין. זאת, גם אם אקח בחשבון, שהחשוד שוהה בתחנה שהוכרזה כמקום מעצר, הרי שגם בנסיבות אלה, נמנעות זכויות כגון טיפול רפואי, פיקוח סוציאלי, ויתכן אף שתנאים נוספים כגון חלון, הליכה יומית ועוד", ציינה השופטת בהחלטתה.
במפתיע או שלא, במשטרה לא השלימו עם ההחלטה והגישו ערר לבית המשפט המחוזי בתל אביב. גם שם חזר הסנגור על טענותיו ואף אמר כי ברגלו של החשוד התפתח זיהום, עד כדי כך שהוא נזקק לכיסא גלגלים. השופט יוסי טופף בחן את התיק ולבסוף החליט לדחות את הערר (9 ספטמבר).
