לפי כתב אישום שהוגש בעבר נגד שחר כהן (30) ממודיעין, החל מה-1 באוגוסט 2021 ועד למעצרו ב-23 במרס 2022 הוא שכר דירת ארבעה חדרים ברחוב השומרים ברחובות, בעלות של 5,000 שקל לחודש, והקים בה מעבדה לגידול קנאביס.
הפרקליטות טענה בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, כי הנאשם צייד את המעבדה בחומר דישון, אדניות, מזגנים, מאווררים ועוד, לצורך הגידול. בעת פשיטת שוטרי תחנת מודיעין על הדירה הם איתרו את המעבדה מאחורי ארון מטבח, ובה 485 שתילים וכן קנאביס בתפזורת במספר מקומות בדירה, במשקל כולל של 114 ק"ג נטו.
עוד נטען, כי לצורך תפעול המעבדה ביצע הנאשם חיבור פיראטי וגנב חשמל בשווי כ-187 אלף שקל.
התשתית הראייתית נגד הנאשם התבססה על דוחות פעולה של השוטרים אשר עצרו את הנאשם בתוך הדירה, עדות בעל הדירה, הודאת הנאשם במיוחס לו וראיות נוספות. בבקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים צוין כי בעברו שתי הרשעות קודמות בעבירות מרמה.
סנגוריו של כהן עו"ד עמית שלף ושרון רבינוביץ ממשרדו, העלו טענות לקשיים ראייתיים הנוגעים להליך שקילת הסמים, והצביעו על טיפול שעבר מרשו ביחידה להתמכרויות.
בעקבות טיעונים אלו ואחרים, הפרקליטות הסכימה להגיע להסדר דיוני, במסגרתו הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן שבו הופחתה במקצת כמות הסמים. לאחר שהורשע בעבירות גידול סמים ונטילת חשמל, הנאשם נשלח לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר.
כהן סיפר לשירות המבחן על התמכרות שלו להימורים וצבירת חובות לגורמים בשוק האפור, בין היתר בשל היעדר עבודה עם פרוץ מגפת הקורונה בישראל. מהתסקיר עלה כי בתחילה נעשה ניסיון לשלב אותו ביחידה להתמכרויות, אך ניסיון זה לא צלח, ועלה רושם לפיו הוא משתמש לרעה ברישיון שהוא מחזיק לצריכת קנאביס רפואי. כמו כן עלה הרושם ששב להשתתף בהימורים.
מתסקיר משלים שהוגש לבית המשפט עלה כי חלה התמתנות במצבו והטיפול בו שולב תורם לצמצום הסיכון הנשקף ממנו. לכן המליץ שירות המבחן על הטלת עבודות שירות.
במסגרת הטיעונים לעונש, הפרקליטות הדגישה את חומרת העבירות ועתרה להטיל על הנאשם מאסר בתחתית מתחם הענישה שנע בין 32 ל-60 חודשי מאסר.
מנגד, עו"ד שלף ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק בענישה שיקומית.
הנאשם עצמו תיאר בדמעות כיצד התדרדר בתקופת הקורונה להימורים ושקע בחובות. הוא הוסיף כי כיום הוא מצוי במקום אחר בחייו, מקפיד על התנהלות תקינה ובהליך טיפולי.
השופטת מרב גרינברג החליטה להטיל על הנאשם 17 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, לצד מאסרים מותנים וקנס. כמו כן, כחלק מההסדר שווי החשמל שנגנב שונה לסכום לא ידוע. השופטת קבעה בהחלטה כי "עניינו של הנאשם אינו נופל בגדר המקרים המתאימים לחריגה לשיקום עד כדי הימנעות ממאסר ממש, נתוניו אינם שונים מאלו של מגדלי סמים אחרים, רובם אזרחים נורמטיביים, חלקם אף אינם צרכני סמים, אשר נקלעו למשבר כלכלי ותרים אחר פתרון זמין להפקת רווח קל ומהיר לתשלום חובות, ואין די בנסיבותיו כדי לשמש בסיס לחריגה יוצאת דופן מהמתחם מטעמי שיקום".
השופטת הוסיפה: "לא שוכנעתי כי הטיפול שעובר הפחית באופן ניכר את הסיכון הנשקף ממנו והצליח לשנות את דפוסי חשיבתו. בצד זאת התרשמתי שלהליך המשפטי אפקט מרתיע, ומנכונות כנה ואמיתית של הנאשם לשנות את דפוסי התנהלותו".
