שבע וחצי שנות מאסר נגזרו הבוקר על ענבל אור, שהורשעה בעבירות מס והונאה בסכום של 90 מיליון שקל.
השופטת דנה אמיר שהחלה ביושבה בתיק כשופטת בית משפט שלום, כתבה: "שקלתי את נסיבותיה האישיות המיוחדות של הנאשמת, נתתי דעתי למשבר הקשה שחוותה עם התמוטטות עסקיה ומינוי מפרק. אף לא נעלמה ממני ההתמוטטות הנפשית שחוותה הנאשמת בשנת 2018… בהקשר זה אציין כי הנאשמת נמצאה כשירה לעמוד לדין בבדיקה פסיכיאטרית ראשונית אשר התבצעה לאחרונה, ומבלי למעט מהקושי לנאשמת, להתרשמותי התנהלותה במשפט הייתה מתוכננת ומניפולטיבית, על מנת לשבש את ההליך".
על פי הכרעת הדין, אור ניהלה ספרי הנהלת חשבונות כוזבים, השתמשה במרמה ותחבולה, לא הוציאה חשבוניות, הגישה דוחות כוזבים ולא דיווחה על מלוא העסקאות אשר בוצעו ב-7 פרויקטים של קבוצות רכישה שהקימה. סכום העסקאות הכולל – מעל 81 מיליון שקל.
בנוסף, אור רשמה לזכותה באופן פרטי זכויות במקרקעין בפרויקטים שונים, וגם אותן מכרה למצטרפים לקבוצות הרכישה, אך לא הוציאה חשבוניות ולא דיווחה על העסקאות הפרטיות בסכום של 9 מיליון שקל, במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות.
על מנת להגדיל את הונה האישי, אור לא דיווחה גם על דיבידנד שמשכה מהחברות אשר מימן את הוצאותיה האישיות, בסכום של לפחות 2.7 מיליון שקל, ולא הגישה הצהרת הון. בנוסף לכך ניכתה רכישות אישיות כהוצאה של החברה.
סכום העסקאות הכולל והתשומות שנוכו שלא כדין, בגינן הורשעה, עומד כאמור על כ-90 מיליון שקל, והמע"מ שנגרע מהקופה הציבורית בגינן הוא יותר מ-11 מיליון שקל. השופטת כתבה כי "מדובר בסכום חריג בגובהו ובנזק יוצא דופן בחומרתו לקופה הציבורית".
"מרביתן של עבירות המס אשר ביצעה הנאשמת הן עבירות מס מסוג פשע, והן בוצעו במסגרת או בזיקה לשבעה פרויקטים לדיור אותם הקימה. מהכרעת הדין עולה התנהלותה השיטתית של הנאשמת לביצוען הן במסגרת החברות, הן באופן פרטי, על פני תקופה ממושכת בת כשמונה שנים, משנת 2008 ועד שנת 2016, ובהיקפים אדירים תוך ניצול מערך החברות שבשליטתה".
בנוסף, אור הורשעה גם בעבירות של זיוף, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
על פי הכרעת הדין, היא הורתה לעוזריה לזייף מסמך בנקאי כדי לקבל המשך אשראי בחשבון הבנק של חברת "אור סיטי", כשהסכום במסמך המזויף היה 28 מיליון שקל, בעוד שבחשבונה הופקדו בפועל רק כ-256 אלף שקל בלבד. אור הורשעה גם בעבירות של הטעיית צרכנים.
השופטת אמיר כתבה: "ניהול ההליך בעניינה של הנאשמת היה חריג… נוכח הפרעתה השיטתית לדיונים בצורה בוטה וחסרת גבולות. כאשר בחרה הנאשמת להתייצב, היא התפרעה וצעקה במהלך הדיון, שרה, אכלה, האזינה לתכנים באוזניות, הגיעה באיחור ניכר ועזבה את האולם באמצע דיון או לא התייצבה כלל, וכפרה בסמכות בית המשפט. כל זאת תוך שהשתלחה בצוות הפרקליטים, בגורמים שלישיים ובבית המשפט עצמו.
"הנאשמת סירבה בעקביות להיות מיוצגת בהליך, והסנגוריה הציבורית, אשר מונתה לייצגה בתחילת ההליך, שוחררה מן הייצוג. במהלך שנות ניהול ההליך שבתי והפצרתי בנאשמת שתיעזר בייצוג משפטי, אך הנאשמת עמדה על סירובה. הנאשמת אף לא התייצבה לדיון שנקבע לשימוע הכרעת הדין. לאחר שנעצרה ושוחררה בערבויות עם מתן הכרעת הדין, תוך שהבטיחה שתתייצב לדיונים… שוב לא התייצבה לדיון אשר נקבע עד אשר נעצרה.
"גם בדיון הטיעונים לעונש לא שיתפה הנאשמת פעולה, צעקה, שרה והתפרעה עד אשר נאלצתי להוציאה מהאולם… הגם שמדובר במהלך חריג, הנאשמת לא הותירה ברירה אלא לגזור את עונשה באופן זה. במהלך ניהול ההליך שמתי לנגד עיני את חשיבות זכותה של הנאשמת להליך הוגן, אך לצד זאת, נתתי משקל גם לחשיבות האינטרס הציבורי שבקידום ההליך ובהכרעה חרף התנהלותה, שהוא בגדר חובתי".
הפרקליטים שניהלו את ההליך, עורכי הדין טפת מויאל-רוטשילד, רוי גורדון וטליה קליין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, ביקשו להטיל על אור 11 שנות מאסר.
בית המשפט הסתפק בשבע וחצי שנים, והוסיף קנס "מידתי למצבה הכלכלי" בסך 350 אלף שקל.
מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר כי "המאסר הממושך הולם את המעשים הפליליים של אור במסגרת פעילותה בשוק הנדל"ן. ענבל אור ביצעה מגוון רחב של עבירות כלפי רשויות המדינה, כלפי הלקוחות שלה וכלפי בנקים, ונקטה במספר דרכי מרמה במטרה להשיא את רווחיה ואת רווחי החברות שבשליטתה. העונש מהווה סמן ברור שלהתנהלות כזו יש רק תוצאה אחת בלתי נמנעת – שנים ארוכות מאחורי סורג ובריח".
