בית משפט השלום בפתח תקווה אילץ קבלן שביצע פרויקט של תמ"א 38 בבניין ברחוב הרוא"ה ברמת-גן, לספק מכפלות חניה (מתקן חניה רב קומתי) לתושבים.
הדיירים הגישו באמצעות עו"ד איתי גריידי תביעה בסך 541,500 שקל, בטענה שהקבלן הפר את הסכם המכר איתם "תוך מרמה, הפרת חובת תום הלב והונאה מכוונת". לטענת התובעים, הקבלן התחייב לספק להם את החניות הכפולות, אולם כיום – שנה וחצי לאחר שהבניין עבר תמ"א 38 – עדיין לא קיבלו את החניות. לטענת הדיירים, מבירור שערכו מול חברת מכפילי החניה עלתה תמונה עגומה לפיה החברה מסרבת להפעיל את מכפילי החניה שכבר הותקנו בבניין, בשל אי הסדרת התשלום מצד הקבלן.
עוד נטען בכתב התביעה, כי גם ניסיונות חברת החניה להגיע עם היזם להסדר תשלומים לא צלחו. לטענת התובעים הם נפלו "כבני ערובה בין החברה היזמית לחברת המכפילים, כשהם אינם יכולים לעשות שימוש בחניות ונזקים כלכלים רבים נגרמים להם".
זאת ועוד, התובעים טענו כי לאחר שפניות חוזרות ונשנות מצדם לא זכו לכל מענה, נשלח ליזם מכתב דרישה להסדרת החוב ולמסירת החניות. לטענת התובעים, זמן מה לאחר משלוח המכתב פנה לבא כוחם נציג מטעם היזם ומסר כי החברה נמצאת במצב כלכלי קשה ואין באפשרותה לשלם את החוב.
עו"ד גריידי טען בתביעה, כי אותו נציג הציע שהדיירים יישאו ב-50 אחוז מהחוב והחברה תנסה "לארגן את הכסף". התובעים סירבו לקבל את הצעה, בטענה שהינה סחטנית.
לדברי עו"ד גריידי, מדובר בניצול מבנה החברה וההגנה המשפטית הקיימת בחוק החברות בו הנתבע פותח שוב ושוב חברות ייעודיות לצורך בניית פרויקט, ולאחר סיום הפרויקט אין לחברות הללו כל נכסים לצורך פירעון. "כך הנתבע ממשיך לבצע פרויקטים רבים ומגוונים ברחבי הארץ ולמכור דירות לרוכשים פוטנציאליים אחרים, במסווה של חברות שונות וחדשות שפתח לצורך כך, ביודעו כי לא ניתן יהיה להיפרע מחובותיו והתחייבויותיו".
עו"ד גריידי מוסיף כי הנתבע והחברה שבבעלותו נהגו ב"חוסר תום לב משווע תוך הטעיה, מצג שווא ואי מתן תמורה לכספי הרוכשים".
בתביעה נטען לשורה ארוכה של נזקים שנגרמו לדיירים, בהם ירידת ערך הנכס, נזקים כלכליים, ירידה באיכות החיים ועוגמת נפש. לכן הם ביקשו להורות ליזם ולחברה שבבעלותו לשלם לדיירי הבניין 541,500 שקל, או לחילופין למסור לידיהם את החניות בתוספת תשלום מלוא הנזקים שנגרמו להם.
בדיון שהתקיים בבית המשפט לפני מספר שבועות אמר עו"ד גריידי: "מדובר באחד התיקים הכי מוזרים שנתקלתי בהם. אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים. הנתבעים הודו באי מסירת מכפילי החניה… לצערנו כשלוש שנים מיום קבלת החזקה בדירות ועד ליום זה לא הופעלו מכפילי החניה".
עו"ד אופיר אדיב שייצג את הנתבעים אמר בדיון: "אנחנו במשא ומתן לגבי החוב… הם יקבלו את הכסף שמגיע להם". בתום הדיון, בפשרה שאליה הגיעו הצדדים הסכימה החברה למתן "צו עשה", לפיו עליה למסור את החניות לדיירים, כשהם פועלים, בתוך 30 יום. השופטת מירב כפיר אימצה את ההסדר.
ראוי לציין כי מי שהגיש את התביעה הם הדיירים החדשים בבניין, להם הובטחה החניה, ולא הדיירים הוותיקים שכבר גרים בבניין ולהם לא הובטחה חניה חדשה.
