קצין ותיק בעתירה נגד המשטרה: הקידום שלי נעצר "בגלל איומים ממשפחות-פשע"

רב-פקד ניסן בן ארויה, קצין בילוש לשעבר במרחב שרון, טוען בעתירה שהגיש לבית משפט המחוזי בירושלים, כי קידומו במשטרה נעצר עקב איומים שקיבל ממשפחות פשע ומאחר שהמשטרה "הפקירה" אותו. בעתירה נטען, כי המשטרה שלחה אותו למשימות מסוכנות מול בכירי משפחות הפשע, חשפה אותו לאיום על חייו – ואז התנערה ממנו.

בעתירה באמצעות עו"ד עודד סבוראי, טוען הקצין כי "מרגע שסווג כמאוים בדרגה 6 , הגבוהה ביותר, הוא הפך באחת מנכס לנטל. קודם מפקדים בכירים התחרו ביניהם אצל מי ישרת, פתאום התחרות התהפכה. איש לא רוצה שהקצין המאוים ישרת תחת פיקודו, והמשיבה (משטרה) הפכה אותו לגורם מוקצה בתוך הארגון".

העתירה סוקרת את שירותו של בן ארויה, אשר הוא גם חתנו של השר לבטחון פנים לשעבר, יצחק אהרונוביץ. בשנת 1999 גוייס למשטרה והוצב כבלש בימ"ר שרון. לאחר שנתיים יצא לקורס קצינים וחזר כקצין בילוש בימ"ר שרון.

בשנת 2003 מונה לתפקיד ראש משרד מודיעין בתחנת ראש העין. בעתירה נטען, כי הוא הוזהר כי משפחת הפשע עייט מתכוונת לפגוע בו.

בנובמבר 2004 הוא עבר לתפקיד קצין בילוש בתחנת נתניה. בעתירה נטען שבן ארויה "נחשב כמי שאין לו פחד ואין לו מורא – ומפקדיו היו סמוכים ובטוחים שהוא הקצין המתאים ביותר להתמודד מול משפחת אבוטבול".

בשנת 2005 הוא מונה כרמ"ח בילוש מרחב השרון. בתפקיד זה, נטען, הוא ניהל את כל המבצעים המרחביים מול "משפחות הפשע האכזריות ביותר במדינה, לרבות משפחת עבד אל קאדר מטייבה, משפחת אלפרון מרעננה, משפחת אוחנינה, משפחת אברג'ל ומשפחת אבוטבול".

על פי הנטען בעתירה, מפקד מרחב השרון דאז תנ"צ מנשה ארביב שלח אותו לכל עימות רציני. "מפקדיו דרשו ממנו להתחכך עם משפחות הפשע ככל האפשר, כדי להחליש אותן וכדי שיעשו טעויות. בעל כורחו, הפך העותר ל'פנים של המאבק מול ארגוני הפשיעה' ומצא את עצמו גם פועל בשטח וגם מעיד נגדם בבתי המשפט".

עוד נטען, כי בשנת 2009 פעל בן ארויה כדי להסיר איום של משפחת עבד אל קאדר על קולגה – קצין המודיעין של תחנת טייבה דאז. פקד בן ארויה "הגיע לביתו של המאיים הראשי, רידא עבד אל קאדר והזהיר אותו לבל יאונה רע לקצין".

כתוצאה מכך, נטען, גברו האיומים על פקד בן ארויה עצמו: "זמן קצר לאחר מכן התקבל מידע מודיעיני קונקרטי, כי בוצעה חבירה בין משפחת עבד אל קאדר מטייבה לבין האחים אסי ופרנסואה אבוטבול מנתניה, כי הם שילמו לאחרים כדי לחסל את העותר", כך נטען בעתירה.

בעקבות התגברות האיום, הוכרז בן ארויה כמאוים ברמה 6, המקסימלית ולפיכך הוחלט להצמיד לו ליווי של שני אופנוענים ביציאה הביתה ולאבטח את ביתו. הקצין טוען כי "למעט פעולות אבטחה פסיביות, המשיבה לא עשתה דבר כדי להסיר את האיום על חייו".

בן ארויה טוען גם כי באותה תקופה, עבריין הקשור למשפחת אברג'יל הגיע לגן הילדים של ילדיו והתקבל מידע כי הוא התכוון לפגוע בו. "המשטרה לא עשתה דבר", הוא טוען. "בצר לו ביקש העותר אישור לטפל באיום בעצמו, אך זה נאסר עליו".

העתירה מציינת כי בשנת 2011, אחרי חל"ת קצר, חזר בן ארויה בתפקיד קצין חקירות ביאחב"ל ובתפקידו זה טיפל בעבריין מיכאל מור, כך שגם ארגונו "החל לסמן אותו" לפי הנטען.

העתירה מציינת הערכות מקצועיות גבוהות שקיבל, אך בשנת 2014 ולאחר גירושיו, המשטרה הסירה את דרגת האיום הגבוהה שהוצמדה לו. על פי העתירה, זה נעשה בניגוד לכללים.

בשנת 2017 הועבר בן ארויה מליבת תפקידיו במודיעין – לתפקיד קצין רישוי ואבטחה של מרחב איילון. בקשותיו לראיון מפקד מחוז נענו בשלילה. למרות זאת, נטען כי הוא הומלץ לקידום –  המלצה שלא מומשה עד היום.

בשנת 2022 הוחזר בן ארויה לתפקידי מודיעין ובילוש, אך למעשה הקידום האחרון שלו היה בשנת 2012 – אז הוא מונה לדרגת רפ"ק.

הסיבה היחידה, על פי העתירה, לעצירת הקידום שלו נעוצה בכך שהיה בסטטוס של "מאוים": "לעותר נוצרה סטיגמה, שלפיה שירותו יפגע בתפקודה השוטף של היחידה… המשיבה הסיטה אותו ממסלול השירות המרכזי, שיבצה אותו בתפקידים שלא הלמו את כישוריו, את ניסיונו, ופגעה בו…  בעוד משפחתו נאלצה לחיות בפחד, כתוצאה מטיפולה הלקוי והרשלני של משטרת ישראל בהסרת האיום".

לעתירה צורפה חוות דעת של ניצב בדימוס סיגל בר צבי, שפרשה לפני שנה מתפקידה כראש אגף מבצעים. בר צבי תומכת בטענה, כי איומים ממשפחות פשע עלולים באופן אבסורדי לעצור קידום קצין מסוג זה.

ניצב בר צבי כתבה: "מניסיוני אציין, כי מילוי תפקיד משטרתי תוך כדי איום פעיל ברמה כה גבוהה, הן לאור הנטל הכבד והן לאור הצורך בליווי ואבטחה תמידי, הוא קשה ביותר ומכביד על היכולת לבצע את העבודה, בעיקר ביחידות בילוש וחקירה. קצין/שוטר מאוים שמלווה על ידי צוות מאבטח, מהווה נטל על התפקוד של היחידה, הוא מסורבל ובולט בשטח ולכן יש נטייה להימנע מלשלב אותו בפעילויות".

בר צבי הוסיפה, כי "לעתים יקרה שקצין כזה יועבר לדיסציפלינות שיטור אחרות ,שם ייאלץ להתחיל לצבור ניסיון וידע מקצועי כמעט מהתחלה… הגם שברור כי לרוב האיום הוא תולדה של הצטיינות, הרי שהמחיר שהוא ישלם יהיה אישי והוא ישא בו לבדו".

עוד היא כתבה:  "הלך הרוח בקרב המפקדים היה שניסן בן ארויה הוא האיש למשימות מיוחדות. יתכן ששוטרים אחרים לא היו פועלים באותה נחישות כפי שפעל ניסן מול אותם גורמים עברייניים, בשל חוסר נכונות להקריב ולשלם מחירים אישיים כפי שעשה הוא… גם כשהדבר בא על חשבון חייו האישיים וגם כשסביבתו המקצועית היתה פחות תומכת".

הקצין, עדיין בשירות פעיל, הגיש תביעה נגד המשטרה בבית הדין לעבודה, אך בית הדין קבע כי הוא מנוע מלדון בעניין והמליץ לו להגיש עתירה מנהלית – כפי שעשה כעת. בן ארויה עותר לקדמו לדרגת סנ"צ ולשלם לו רטרואקטיבית את זכויותיו.

עם זאת, פרסומי עבר ב"פוסטה" מרמזים, כי ייתכן שמאחורי עצירת הקידום עומדים שיקולים אחרים.
בשנת 2012 נפתחה נגד בן ארויה חקירת מח"ש, לאחר שהסתבך בקטטה בבריכת קיבוץ משמר השרון עם קרוב רחוק של משפחת אבוטבול המפורסמת. מנהל הבריכה עירב את בן ארויה באופן אישי, והקצין טיפל באירוע שלא לפי הנהלים והועמד לדין משמעתי, למרות שגם ספג מכה של בקבוק בראש.

גם דרור אלפרון הואשם בעבר בתקיפת הקצין, וזוכה בבית משפט.

בשנת 2016 הסתבך בן ארויה בחקירה נוספת, כאשר היה קצין המודיעין והבילוש בתחנת שדות נטען כי הוא ביצע חיפוש אלים ליושבי רכב חשודים, נתן מכות לפנים, חנק, דרך על טלפון סלולארי וסירב לתת את פרטיו. מח"ש הגישה נגדו כתב אישום, אך לבסוף בהסכמה עם סניגורו, עו"ד יוסי פלסיוס–קליין, כתב האישום בוטל ובמקומו הועמד הקצין שוב לדין משמעתי.