פרסום ראשון: משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי סירבו לבקשת סגן מנהל יחידת הפיקוח בקרן קיימת לישראל, יריב גולן (גרדובסקי), לקבל רישיון לנשק במסגרת תפקידו בקק"ל.
שבועיים אחרי ה-7 באוקטובר – ב-19.10.2023, הגישה קק"ל בקשה לפקיד הרישוי במשרד לביטחון לאומי וציינה, כי "משימותיו של גולן מחייבות החזקת נשק".
המשטרה הגישה התנגדות – ולפיכך הבקשה סורבה. גם ערר שהגיש גולן נדחה ואז נחשף הנימוק שלפיו המשטרה "נסמכת על קיומו של מידע מודיעיני לפיו העותר (גולן) מעורב בעבירות כספים וכן קשר לגורמים עבריינים".
גולן, 30 שנה איש קק"ל ובארבע השנים האחרונות סגן מנהל יחידת הפיקוח הארצית, עתר היום (29 בדצמבר) לבית משפט המחוזי ירושלים, בבקשה שיחייב את המשטרה לחשוף בפניו את תוכן המידע המודיעיני שהיא מייחסת לו.
בעתירה, באמצעות עו"ד אפרת יהב, מתוארים תפקידיו בשמירה על קרקעות המדינה: "מתוקף תפקידו, העותר מסייר ביערות ברחבי הארץ בכל שעות היממה, ובייחוד בשעות הלילה המאוחרות, לרבות בסמוך לקו הירוק, קו העימות , ישובי עוטף עזה ובאזור המשולש. העותר פועל לסגירת מסיבות טבע לא חוקיות, מפנה פולשי קרקעות ומגדלי סמים, מונע כריתת עצים ושפיכת זבל ממשאיות לתוך היער וכד'. כפועל יוצא, במקרים רבים מתעמת העותר עם המפרים, אשר מצויים לא אחת תחת השפעת סמים או בגילופין".
טענות גולן ממחישות את האבסורד, או שמא הנורה האדומה הנדלקת, כאשר המשטרה מסרבת לאשר רישיון נשק לבכיר קק"ל, מחשש כי הוא מעורב בעבירות.
תפקידי יחידת הפיקוח בקק"ל מוגדרים כאיתור וטיפול בפלישות לקרקעות, טיפול בהשלכת פסולת וחומרים מסוכנים בשטחים הפתוחים, בניה וניהול של תיקים משפטיים לסילוק יד, ביצוע פינויים, "שולחנות עגולים" ועבודה שוטפת מול משטרת ישראל, מג"ב וגופי האכיפה האזרחיים: משטרה ירוקה, היחידה הארצית לתכנון ובניה ועוד.
בעתירה של גולן נטען, כי "מתוקף תפקידו הוא עובד ונמצא בקשר הדוק עם משטרת ישראל ומקיים עמה שיתופי פעולה". בעתירתו, שהגיעה לידי "פוסטה", נכתב כי "מאז אירועי הטבח ב-7 באוקטובר, הוא סייר מאות פעמים ביישובי העוטף, בחניון רעים שבו אירע הטבח ובגבולות לבנון וסוריה ואזורי סיכון אחרים".
עוד שב וציין, כי "מתוקף תפקידו הוא נקלע לסיטואציות שבהן הוא מתמודד מול מפרי חוק אשר מאיימים עליו כי יבואו עמו חשבון, ולא מן הנמנע כי מהות המידע המודיעיני, מקורו באותם עבריינים אשר ביקשו להשחיר את שמו".
למרות המידע המודיעיני המיוחס לו – לא נפתחה כנגד גולן חקירה משטרתית רשמית המבוססת על ראיות ואין לו עבר פלילי או תיקים פתוחים. "העותר מעולם לא נחקר אודות המידעים החסויים ,עמדתו ביחס אליהם לא נשמעה ולא ניתנה בידו הזכות להפריכם", נכתב בעתירה.
גולן טוען, כי מקור המידע המודיעיני המשחיר את שמו, מבוסס בעיקר על סכסוך קשה שבינו ובין בכיר אחר בקק"ל – מנהל אזור החוף והשפלה ופקיד היערות האזורי, גלעד מסטאי.
לטענתו, מסטאי מכפיש את שמו, מייחס לו מעשים פליליים ומעליל עליו עלילות שווא, ו"לא מן הנמנע כי כל אותו מידע מודיעיני אינו אלא עוד פרסום לשון הרע והוצאת דיבה שנמסר למשטרה על ידי מר מסטאי או מטעמו באמצעות צדדי ג'".
במקביל, מתנהלים הליכים משפטיים בין שני בכירי קק"ל באותו עניין, לאחר שגולן הגיש תביעת דיבה נגד מסטאי על סך של חצי מיליון שקל. בתביעה שהגיש בשבועות האחרונים, הוא טוען כי מסטאי הזין את המשטרה בעלילות, שאותן הפיץ גם במקום עבודתם. לטענת גולן, מסטאי הפיץ ודיווח כאילו הוא הטריד מינית עובדת קק"ל, אך ה"מתלוננת" הבהירה כי לא היו דברים מעולם. מעבר לכך, טוען גולן, מסטאי העליל עליו כי שרף את רכבו – לא פחות ולא יותר.
לפני מספר שנים, תיאר, כאשר היה בחופשה, צלצל אליו מנהלו הישיר וביקש לעדכנו על שמועה המתפשטת בין עובדי קק"ל, בעקבות אמירות של מסטאי לכאורה, כי "גולן שרף את רכבו ליד ביתו בלילה", על רקע הסכסוך ביניהם. לטענת גולן, בהמשך התברר כי מצית הרכב ככל הנראה היה עבריין המתגורר ליד מסטאי במושב ישרש.
עוד טען גולן כי לאחר שזכה במכרז ומונה לתפקידו, יריבו מסטאי הסית נגדו עובדים ופנה להנהלת קק"ל בטענה, כי "הוא אדם מסוכן, טיפוס מאיים שעובדים מפחדים ממנו".
מסטאי בתגובה, טוען בבקשה לסילוק התביעה על הסף, טענות שאכן דומות ל"מידע המודיעיני" המשטרתי. לטענת מסטאי, גולן היה כפוף אליו עד לשנת 2020 באזור החוף והוא, לכאורה, "נהג להתרברב בקשריו עם גורמים עברייניים, להציג לראווה סכומי כסף גדולים במזומן ואף איפשר לגורמים שונים להיכנס למתקני קק"ל".
מסטאי מסביר כי קק"ל היא שומרת סף, שותפה של המשטרה והרשויות במניעת פלישה והתמודדות עם עבירות בנייה – "בשל שליטתה וניהולה של שטחים נרחבים וקרקעות יקרות ערך ומתמודדת עם ניסיונות של גורמים בעלי עניין, כולל כאלה הקשורים לעולם הפשע ,להשתלט על קרקעות ולבצע בהן שימושים בלתי חוקיים… תפקיד זה הופך אותה לאחד מהגורמים המרכזיים בהגנה על קרקעות המדינה, מפני השתלטויות מצד גורמים עברייניים".
באמצעות עורכי הדין איתן פלג ואסף גולן, מבקש מסטאי לסלק את תביעת לשון הרע על הסף, גם מאחר שהיא מצויה בסמכותו של בית הדין לעבודה.
כך או כך, עם או בלי קשר למסטאי ולתככים בקק"ל, גולן טוען כי עקב סירוב המשטרה לאשר לו רישיון נשק – "שמו הטוב נרמס, מאדם מכובד ושומר חוק, הפך הוא לאחרון העבריינים".
סכנה לשלום הציבור?
ביולי האחרון, בית משפט המחוזי בתל אביב כבר דחה עתירה קודמת של גולן נגד משטרת ישראל. בתגובה לאותה עתירה, המשטרה והפרקליטות הסבירו כי פקיד הרישוי מוסמך שלא לתת רישיון נשק "בשל קיומו של חשש סביר לסיכון שלום הציבור מצד מבקש הרישיון" – כלומר, מצד סגן מנהל יחידת הפיקוח בקק"ל.
השופטת לימור ביבי גיבתה את עמדת הרשויות ודחתה את העתירה בכותבה, כי חומר הראיות המנהלי שהוצג לה, כלומר המידע המודיעיני החסוי, מצוי "ברמה הנדרשת מראיות מנהליות, אשר יש בה כדי ללמד על מעורבות העותר בעבירות כספים וכן קשר לגורמים עבריינים. משכך, קיים חשש ממשי מטעמי שלום הציבור למתן רישיון לנשיאת כלי ירייה לעותר".
היום (29 דצמבר) גולן הגיש כאמור עתירה נוספת למחוזי ירושלים ועתה, הוא מבקש כי המידע המודיעיני יוצג בפניו וייחשף כדי שיוכל לתקוף אותו ולהפריכו. העתירה הוגשה על פי חוק חופש המידע.
בעתירה נכתב: "במציאות שבה מדינת ישראל מצויה במלחמה, אי מתן רישיון נשק לעותר פוגע בביטחונו ובביטחון כל אותו ציבור עליו העותר מנוע מלהגן. העותר מעולם לא היה מעורב בעבירות כספים ולא היה לו כל קשר לגורמים עבריינים, ולא קיבל פירוט באשר לתוכן המידע כך שאינו יודע מהו המידע הנטען בגינו הוא מסורב לקבלת נשק".
כן מבקש גולן לתקוף את השימוש במידע "השוכב שנים", ומבקש להגביל את תוקפו ואת ההתייחסות אליו, לאחר שמשטרת ישראל נמנעה לפתוח בחקירה פלילית נגדו על בסיס אותם מידעים.
יש לציין בהקשר זה, כי לאחרונה המשטרה, בשיתוף רשויות המדינה, פועלת לשלול רשיונות קבלן מקבלנים ולהרחיקם ממכרזים על בסיס מידע מודיעיני בלבד, כי אותם קבלנים מעורבים עם גורמי פשע. כך פועלת המשטרה מזה שנים, גם כנגד מנהלי צ'יינג'ים שאת רשיונם היא שוללת, בשיתוף עם רשות שוק ההון, על סמך מידע מודיעיני בלבד.
נשאלת השאלה, אם המשטרה סבורה כי המידעים נגד סגן מנהל יחידת הפיקוח בקק"ל הם בעלי תוקף – כפי שטענה בבית המשפט – כיצד היא מאפשרת את המשך מילוי תפקידו הרגיש הקשור לאכיפה; בעוד שעם בעלי עסקים בשוק הפרטי היא מחמירה על סמך מידעים דומים?
הפתרונות למשטרה, לרשם התאגידים במשרד המשפטים המפקח על קק"ל ולקק"ל עצמה. כאשר יגיעו תגובות גופים אלה לידי "פוסטה", הן יתפרסמו.
מקק"ל נמסר בתגובה לפניית "פוסטה": "מדובר בפקח ביחידת הפיקוח ולא בסגן מנהל יחידת הפיקוח. קק"ל אינה מתייחסת בתקשורת לנושאים הנוגעים לצנעת הפרט".
ואולם, בניגוד לטענת קק"ל, מר גולן כתב בשלושה הליכים משפטיים שונים בחודשים האחרונים (שתי עתירות מנהליות ותביעת לשון הרע), כי הוא סגן מנהל יחידת הפיקוח. גם השופטת ביבי מביהמ"ש המחוזי בת"א התייחסה אליו בתואר זה. בנוסף, מנהל יחידת הפיקוח הארצית בקק"ל חיים טפרברג כתב בחודש שעבר במסמך רשמי אשר צורף לתביעה של גולן, כי הוא "עוזר מנהל יחידת הפיקוח הארצי". כך שבכל מקרה – אין מדובר בפקח מן השורה.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "יחידת העמותות והחל"צ ברשות התאגידים מבצעת הליכי פיקוח על תאגידים ללא כוונת רווח, כדי להבטיח ציות לחוק ולהנחיות רשמת ההקדשות. במקרים בהם מאתרת היחידה ליקויים בהתנהלות תאגיד והפרות חוק והנחיות להתנהלות תקינה של עמותות וחל"צ, מופעלים כלי האכיפה המתאימים.
קק"ל היא חברה לתועלת הציבור (חל"צ). בעניינה בוצעו מספר הליכי פיקוח, ובכלל זה יצא בשנת 2022 דו"ח ביקורת עומק, אשר המליץ על תוכנית לתיקון ליקויים בנושאים שונים. לעניין הליקויים הנטענים בפנייה זו – הטענות המועלות יועברו לבחינת הגורמים הרלבנטיים ביחידה אשר יבחנו את המידע שהתקבל, יחד עם נתונים נוספים מתיקי החל"צ. לאחר ביצוע בדיקה זו יקבע האם יש מקום לקיים הליך פיקוח בעניינה של העמותה".
