השפעות מלחמת "חרבות ברזל" עדיין מורגשות גם בזירת דיני המשפחה. אחד המקרים שהובאו לאחרונה בפני בית הדין הרבני האזורי בחיפה עסק בשאלה: האם אישה, המשמשת כהורה המשמורן לשני קטינים, זכאית לחלק מהמענקים שקיבל אבי הילדים בעקבות שירותו הצבאי הארוך במילואים?
הצדדים, הורים לילד בן 6 וילדה בת 5, התגרשו במאי 2023. במסגרת הסכם הגירושין, האב רואה את הילדים כל סוף שבוע שני ופעמיים באמצע השבוע ומשלם מזונות חודשיים בסך 1,700 ש"ח עבור שני הילדים וכן מחצית מהוצאות חינוך ובריאות.
במהלך המלחמה גויס האב לשירות מילואים ארוך – שנמשך מ-7.10.23 ועד 8.8.24 – ובגינו קיבל שורה של מענקים בסכום כולל של למעלה מ-60 אלף ש"ח. לאחר שחלוקתם לא הוסדרה בהסכם הגירושין, פנתה האם לבית הדין בתביעה לחלוק עם האב חלק מהמענקים, בטענה שחלקם נועדו לא רק למשרת עצמו – אלא גם למשפחתו.
האישה לא דרשה מחצית מהמענקים האישיים והכירה בזכותו הבלעדית של האב לתגמולים הקשורים ישירות לשירותו. עם זאת, היא דרשה מחצית מהמענקים שניתנו בעבור המשפחה, הקטינים, וכלכלת הבית – כמו מענק קייטנות, מענק משפחתי ומענק לצהרונים.
לטענתה, האב נעדר מ-41 ימי שהות עם הקטינים במהלך שירותו, מה שגרם לה להוצאות מוגברות והפסד ימי עבודה.
היא הוסיפה, כי מענקים רבים ניתנו רק למשרתי מילואים שיש להם ילדים קטינים ולכן, גם היא זכאית ליהנות מהם, בהיותה ההורה המטפל בפועל. בנוסף טענה שהאב לא עמד במחצית מהתשלומים, לרבות השתתפות בצהרונים והיא נאלצה לשאת בהוצאה לפועל.
בסך הכול, תבעה האם 11,956 ש"ח, או לחלופין פיצוי חודשי של 1,000 ש"ח עבור כל חודש שירות – סכום כולל של 10,000 ש"ח.
האב מצדו טען, שכלל המענקים שקיבל נועדו לתגמל אותו באופן אישי על שירותו המורכב – הן מבחינה גופנית והן מבחינה נפשית. לדבריו, הוא נשא בכל תשלומי המזונות ואף הקפיד להשלים את ימי השהות שהוחסרו בימים אחרים, תוך הצגת טבלה מפורטת.
עוד הוסיף כי המענקים הם תמריץ אישי למשרת עצמו – ולפיכך אין מקום לשיתוף בהם. הוא ביקש שבית הדין יכבד את מאמציו ולא יכריח אותו לחלוק פיצוי שנועד לשיקומו.
הדיינים, הרב דניאל אדרי – אב"ד, הרב אלעד עלי והרב משה זאדה, הבהירו כבר בתחילת פסק הדין כי ב"כ האישה חרגה מהטענות הענייניות, כאשר הטיחה באב האשמות אישיות חסרות בסיס על תפקודו כהורה. הדיינים הדגישו שאין מקום לשיח מהסוג הזה.
לגופו של עניין, בית הדין נדרש לשאלה עקרונית: האם מענקים שניתנים למשרת מילואים עקב שירותו, אך מותנים בקיומם של ילדים קטינים, שייכים רק לו – או גם להורה המטפל?
לגבי מענק הקייטנות, קיבל בית הדין את טענת האם והצביע על כך שגם האב עצמו הודה שהמענק ניתן עבור הקטינים – ולכן חייב את האב לשלם לה מחצית מהמענק: 1,250 ש"ח.
לגבי שאר המענקים – כגון מענק משפחתי, מענק הוצאות בית, וכיו"ב – קבעו הדיינים שהאישה אמנם אינה זכאית למחציתם, אך יש הצדקה לפיצוי כספי כלשהו בגין ההשלכות של היעדרות האב על חיי המשפחה.
עם זאת, כיוון שקשה להוכיח את מידת הפגיעה ולקבוע בדיוק את היקף הנזק, החליטו הדיינים על סכום פיצוי כולל בגובה 7,250 ש"ח, שנקבע על דרך של פשרה.
לסיכום, בית הדין חייב את האב לשלם לאם סך כולל של 8,500 ש"ח – סכום שנקבע כפיצוי סביר בעבור נזקי היעדרות ומחצית ממענקי הקייטנות. נקבע כי הסכום ישולם בתוך 21 יום וכי דינו כדין מזונות ילדים.
מה משמעות פסה"ד?
פסק הדין מסמן הכרה עקרונית בכך ששירות מילואים ממושך עלול לפגוע גם בהורה הלא משרת – במיוחד כשמדובר בהורה המשמורן הנושא בעול היום-יומי של גידול הקטינים. גם אם המענקים ניתנים ישירות למשרת, בית הדין מוכן לבחון את היקף הפגיעה ולפצות את הצד השני על דרך של פשרה.
עם זאת, לא מדובר באימוץ אוטומטי של עיקרון השיתוף. הפיצוי ניתן בזהירות, על בסיס נסיבות פרטניות ובכפוף לקושי בהוכחת הנזק.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
