בני זוג וילדיהם (8, 6) מפונים מצפונה של הארץ לעיר אילת, בעקבות מלחמת חרבות ברזל. לאחר שבני הזוג נפרדו, האב הגיש תביעה למשמורת על ילדיו. האם, מנגד, הגישה בקשה לצו מניעה אשר ימנע מהאב להוציא את הילדים מהעיר אילת. המחלוקת בין הצדדים נסבה על כישורי הורות ומקום מגורי הילדים.
האב פנה לבית המשפט לענייני משפחה באילת בתביעה למשמורת על ילדיו, שבמסגרתה עתר לסעד זמני דחוף להעברת ילדיו אליו. לדבריו, סכנה נשקפת להם, כשהם נמצאים אצל האם שכן האם – "…שותה אלכוהול, מרביצה, מסלקת את הילדים מהבית, זורקת חפצים, מאיימת על הילדים שלא יספרו לי שום דבר כי אחרת לא תהיה להם אמא".
לכתב התביעה צירף האב עמודים רבים של תמונות המעידות לכאורה על האם: פרופיל באפליקציית היכרויות טינדר; תמונות מסך מתוך אתרים פורנוגרפיים שבהם מפורסמים הסרטונים הפרובוקטיביים של האם וכן תמונות מסך של מקצת הסרטונים הפרובוקטיביים שהעלתה האם לרשתות.
האם הכחישה את טענות ההזנחה המיוחסות לה ע"י האב וביקשה לגדל את הילדים בשותפות עימו. בהקשר לתמונותיה, שביהמ"ש העיר כי הן "קשות ובלתי ראויות לשון המעטה", טענה האם שמדובר בסרטון מלפני שנתיים וכי את כל הכסף שקיבלה מיוטיוב נתנה לתובע. היא אישרה, כי העלתה את הסרטון בערוץ יוטיוב שהיה ברשותה, אך הוסיפה, שגורמים מסוימים עושים בו שימוש לא חוקי ומעלים אותו לאתרים פורנוגרפיים.
השופט מרדכי (מוטי) לוי הורה על מינוי אפוטרופוס לדין (א"ל) לקטינים אשר יבחן את טובתם. הא"ל המליצה שבשלב ההתחלתי, עד בדיקה מעמיקה, האחריות ההורית תהא שוויונית לשני ההורים.
במקביל נדונה בקשת האב להעביר את הילדים "לסביבה הטבעית שלהם בצפון". האם התנגדה לכך וטענה שהילדים מתגוררים בעיר אילת מזה כחצי שנה, מאז נעקרו מהצפון וכי ניתוקם ממנה יגרום לנזק בלתי הפיך. בעניין זה עמדת הא"ל היתה, כי עקב המצב הרגשי המדאיג של הילדים, על עו"ס לסדרי דין להתייחס בדחיפות לסוגיית המעבר. וכן שנדרשת התערבות טיפולית אבחונית דחופה ביותר של העו"ס על רקע המצב שבו שני ההורים קורעים את ילדיהם.
השופט לוי ציין כי בשל מגורי הצדדים דרך קבע עובר לפרוץ המלחמה בצפון ולאור המצב הביטחוני – אינו יכול לחייב או לקבוע שעל מי מהצדדים להתגורר ביישובים אלו עד שתתקבל החלטה מערכתית. בסופו של דבר ולאחר שיחות בזום, המליץ האגף לשירותים חברתיים בגליל העליון שהילדים יסיימו את שנת הלימודים באילת. מאחר שהבן עולה לכיתה א' – יעברו הילדים להתגורר באחד מהמקומות שבהם גרים מפוני הקיבוץ.
בסוף יוני הגישה האם בקשה ל"צו מניעה" כדי למנוע מהאב לקחת את הילדים למגורי קבע במושב בצפון. מי שסיפר לה כי הם עוברים לשם עם האב – היו הילדים. בו ביום נעתר השופט לוי לבקשתה ונתן צו מניעה הקובע שללא החלטה שיפוטית – האב מנוע מלהוציא את הילדים מאילת. האב השיב להחלטה להוציא צו במניעה כי מפאת הדחיפות נאלץ לבצע את המעבר. שכן, ב-1 ביולי מתחילות קייטנות הילדים. מאחר שהאב עשה זאת ללא החלטה שיפוטית, הורה בית המשפט כי האב ישוב לאלתר עם הילדים לאילת וככל שלא יעשה כן – יחויב בסך של 500 ש"ח ליום על אי הגעה לאילת.
בדיון שהתקיים עלה שהאב ממשיך להתעלם מהחלטות בית המשפט ולא השיב את הילדים לאילת. הוא שב והאשים את האם שהיא מפרסמת את עצמה כנותנת שירותי מין. "אם תשמע איך היא מדברת היא מגרה אנשים", אמר האב לשופט, "היא מקבלת כסף על סרטונים. תראה איך היא לבושה. זו פשוט הזייה".
בהחלטתו (29.7) ביקר השופט לוי את התנהלות האב, את נטילת החוק לידיים ואי מילוי אחר החלטות בית המשפט ואף פסק לו הוצאות בסך 2,500 ₪ לטובת המדינה. עם זאת, החליט השופט לקבל את הבקשה שהילדים יעברו למושב בצפון וציין שהחלטתו ניתנה לאחר התלבטות לא פשוטה. "כשטובת הילדים היא הקובעת והיא לנגד עיני, מתבקש שהילדים ישובו לחיי הקהילה שבה גדלו עד המלחמה וזו מוכרת להם", הסביר השופט לוי. הוא הוסיף בהחלטתו, כי הוא ער לקשיים הניצבים בפני האם אם שתחליט להישאר באילת והבהיר שאין בהחלטת המעבר קביעה כלשהי ביחס לכישורי ההורות של האם, העדפת האב או מתן היתר לאב לקבל החלטות מהותיות ביחס לילדים ללא התייעצות מקדימה עם האם.
עוד נקבע שכל עוד האם תמשיך להתגורר באילת – האב ידאג לקיום שיחת וידאו יומית של הילדים עמה ויביא את הילדים אל האם בכל סופ"ש שני. "אני מודע לכך שמדובר בהחלטה לא קלה לאם. ברם, מקום מגוריהם של הצדדים והילדים הוא בצפון וכל החלטה במנותק מאזור זה צריכה להתקבל משל לא פרצה המלחמה. על האם לבדוק את האפשרויות הקיימות לה בסיוע המדינה לשם חזרה צפונה, ככל שמבקשת היא לעשות כן", ציין השופט בסיום החלטתו.
ב"כ האב: עו"ד אור ליסקר
ב"כ האם: עו"ד אסתר פדה
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
