עו"ד נטלי אוטן, רווקה, מתגוררת בבאר שבע.
כל הסגר לבד?
"אני רווקה שגרה לבד בבאר שבע, והמשפחה שלי באשדוד. בגלל שאני חשופה להרבה אנשים בעבודה אז חודש שלם לא נסעתי לבקר את הוריי, שהם הדלק המניע בעבודה שלי. אבא שלי רופא ואמא שלי מנהלת מעבדה לבדיקות של וירוס הקורונה, שניהם עובדים בתנאים סטריליים ואני לא רוצה להיות זו שתדביק אותם. אני לא מפחדת להידבק, אבל אני מפחדת להדביק את ההורים.
"מלבד זאת אני מפחדת שאם אדבק לא אוכל להופיע בדיונים. יש לי חבילת כפפות בתיק ואלכוג'ל. כל שעה או שעתיים שוטפת ידיים, מחליפה כפפות ומסיכה. מעבר לכך, זה לא בשליטתי.
עבודה בימים של מגפה?
"במקרה או שלא במקרה, המשרד שלי במקרה עובד יותר בעקבות משבר הקורונה. אמנם יש ירידה בפשיעה רגילה, כמו למשל בתחום ההתפרצויות, אבל מנגד יש עלייה בפשיעה בתחום אלימות במשפחה. עם זאת, אופי העבודה קצת השתנה. אין כמעט פגישות במשרד עם לקוחות, נפגשים בעיקר בבתי המשפט, ושומרים על מרחק שני מטר. זה שלא נפגשים עם לקוחות ומדברים איתם רק בטלפון פוגע בטיב הייצוג, שנדרש לו קשר עין וקריאת שפת גוף. המזכירה שלי במשרד יצאה לחל"ת מרצונה, כי היא מפחדת להגיע. עורך דין שעובד איתי היה בבידוד שבועיים כי היה חשוף לחולה קורונה, ולמרות שסיים עכשיו את הבידוד הוא עובד מהבית כי אשתו בקבוצת סיכון. זה מקשה על העבודה, כי יש עלייה בדיוני מעצרים ובדרך כלל יש לי את הגיבוי שלו בדיונים.
"אני כרגע גם מייצגת בתיק סחר בנשק שהתרחש לאחר משבר הקורונה. בתיק אחר בו בית משפט המחוזי החליט לשחרר נאשם בעבירות מין למעצר בית באיזוק אלקטרוני, הפרקליטות הגישה ערר לבית משפט העליון. אני לא מבינה למה הלחץ להגיש ערר, נראה כמו התעקשות מוגזמת, מדובר באדם השוהה בכלא בלי שהתיק מתנהל והוא עתיד להשתחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני".
מה הולך מאחורי הסורגים?
"בשבועות הראשונים של המשבר המשטרה לא עכלה מה באמת קורה. בהתחלה ניסו למצוא פרשנויות להמשך מעצר בזמן תקנות לשעת חירום, אבל בעקבות ערר שהגשתי לבית משפט המחוזי נבדקה חיוניות המעצר. בסופו של דבר בית המשפט לא קיבל את פרשנות המשטרה. למרות שבדברי ההסבר של התקנות לשעת חירום כתוב שהמקום המסוכן ביותר הוא בבתי הסוהר, התביעה והמשטרה מתעקשים על המשך מעצר שלא לצורך בנימוק שבשב"ס ערוכים למצב. אמנם שב"ס הקצה בית סוהר מיוחד להפרדה של חולי קורונה, סהרונים, אבל מספיק שיידבק אגף אחד בכלא מסוים הדברים ייצאו משליטה.
"בבתי המשפט לא תמיד יש דיונים בשיחות וידיאו, לרוב העצור שומע את הדיון בטלפון. זה פוגע בעצור כי הוא מרגיש חסר אונים, וכך גם הסנגור, למרות שהשב"ס ובתי המשפט מקפידים שהעצור יוכל לדבר בטלפון עם הסנגור, אחרי הדיון".
ספורטיבית?
"תמיד עשיתי ספורט, אני משתתפת בקבוצת אגרוף תאילנדי, והתחלתי לקפוץ על חבל".
חברות?
"החיים השתנו, כל המפגשים עם החברות נפסקו למשל. אני נוהגת לטייל ברחבי הארץ כל סוף שבוע, עכשיו אני לא מטיילת בכלל ואפילו את ליל הסדר עשיתי לבד. למרות שאני לא אוהבת לבשל, בישלתי לבד, הדלקתי נר ועשיתי זום עם המשפחה. אני מרגישה רע מאוד, וכשאני מדברת על זה בא לי לבכות. פסח הוא אחד החגים שאני הכי אוהבת ולעשות את הסדר לבד זה הזוי".
משהו חיובי?
"כן, יותר אנשים שוחררו ממעצר. יש לי הרבה זמן למחשבות ולשקול דברים מחדש. למשל, איך החיים יראו אחרי המשבר מבחינת האיזון בין החיים אישיים לעבודה, הייתי רוצה שיהיה לי יותר זמן לעצמי. עד כה לא הערכתי את הדברים הקטנים שמעבר לעבודה".
איך יגמר?
"אין לי מושג, מאוד מקווה שייגמר מאוד מהר, שייגמר בטוב, שנצא מחוזקים, שנעריך יותר את השגרה, שנעריך את המפגשים עם ההורים, את החיבוקים שלהם, את הישיבה בבתי קפה. עד עכשיו חשבנו שהכול מובן מאליו".
פוליטיקה?
"אני לא חובבת פוליטיקה לצערי הרב, אבל אחרי המשבר או במהלכו תקום ממשלה, אני בעד ממשלת אחדות".
