בית המשפט האריך עד יום שישי הבא את מעצרו של אלאזה מאנדפרו, בן ה – 37, החשוד ברצח אשתו, בת ה – 31, לעיני ילדיהם בערב חג העצמאות בשכונת ג'סי כהן בחולון.
אלאזה, שהתשחרר רק לפני מספר שבועות ממאסר בגין תקיפת אשתו, נמלט אמש מביתו לאחר שדקר למוות את אשתו. נבדק חשד כי המניע לרצח הוא חשדו של אלאזה כי אשתו בגדה בו. בית המשפט קבע במוצאי החג בהחלטתו כי מדובר ברצח אכזרי לעיני ילדים קטנים ונשקפת מסוכונות גבוהה מהחשוד. עו"ד יורסלב מץ שמייצג את החשוד מטעם הסניגוריה הציבורית מסר בתגובה: "אנו נמצאים בשלבים ראשונים של החקירה. מצבו הנפשי של החשוד קשה ואנו סבורים שיש להפנות אותו לבדיקה פסיכאטרית. לצערנו, בית המשפט דחה את בקשתנו ואנו שוקלים להגיש ערר על ההחלטה".
החשוד נכלא באוגוסט 2019 לאחר שהואשם בתקיפת אותה אישה. בית המשפט גזר את דינו והוא והוא השתחרר לפני כחודש וחצי וחזר להתגורר עם האישה. רק בחודש פברואר האחרון נגזרו עליו עשרה חודשי מאסר, שחישובם החל מאז מעצרו באוגוסט אשתקד, וכאמור לפני כחודש וחצי הוא שוחרר מאסרו. בתיק הקודם, הוא הורשע בכך שבדרך נסיעה הביתה במונית, התפתח בין השניים וויכוח. עם הגעתם לבית נכנסה המתלוננת לחדרה לישון, ואז קילל אותה הנאשם, הדליק וכיבה את האור בחדר כמה פעמים, והמתלוננת ביקשה שיחדול כי היא רוצה לישון ועליה לקום בבוקר לעבודה. הנאשם נכנס לחדר, סגר את הדלת והכה את המתלוננת באגרופים לפניה, לשיניה ולראשה, דחף אותה לקיר, אחז בצווארה בהמשך והמתלוננת אחזה במפשעתו של הנאשם. בהמשך לאמור, יצאו הנאשם והמתלוננת מהחדר, ובסלון תקף אותה שוב הנאשם בכך שדחף אותה לקיר והכה עם ראשה בקיר. כתוצאה מתקיפות הנאשם, נגרמו למתלוננת חבלות של ממש בדמות דימום ונפיחות במצח. בהמשך איים הנאשם על המתלוננת באומרו: "אם את מזמינה משטרה אני אהרוג אותך".
מגזר הדין בתיק הקודם שלו עלה כי האיש עבד מזה כ-9 שנים כמפעיל מכונה במפעל למזון באזור מגוריו. בהיותו בן 21 נישא לבת זוגו ובהמשך, בשנת 2005 ,עלו בני הזוג לארץ עם אחיו הצעיר. באשר לקשר הזוגי, בני הזוג
נשואים כ-15 שנה. הנאשם תאר זוגיות תקינה ויציבה לאורך שנות נישואיהם. מסר כי בשנתיים האחרונות החלו משברים זוגיים, בעיקר סביב נושאים כלכליים, שהובילו לתחושת ניכור וריחוק בין בני הזוג. הנאשם מוכר לשירות המבחן מהליך חקירת המעצר בתיק זה. שירות המבחן התרשם ממערכת זוגית המאופיינת בקשיי תקשורת ואמון, תלות הדדית, היעדר נפרדות ומערכות תמיכה מצומצמות. עוד התרשם שירות המבחן מיכולת מוגבלת של הנאשם להכיר בעומק הבעייתיות בבחירותיו. שירות המבחן העריך, כי קיים סיכון להישנות התנהגות בעייתית ופוגענית מצדו, כמו גם סיכון להפרות הוראות חוקיות. הנאשם הביע נכונות ראשונית לעמוד בקשר עם שירות המבחן ולפנות לאבחון, הן סביב קיומם של דפוסים אלימים והן סביב דפוסי צריכת אלכוהול. עם זאת, שלל נכונות להשתלב במסגרת סגורה ואינטנסיבית לגברים אלימים.
באבחון האחרון, האיש הודה בביצוע העבירות בתיק שבו הורשע, הביע חרטה בגינן וכן פירט בפני שירות המבחן את פרטי האירוע. בשיחה שקיים שירות המבחן עם המתלוננת, עלה אז כי הנה כבת 31 ,מתגוררת עם ילדיה
בביתם בחולון, ומזה כארבעה חודשים עובדת במפעל לייצור מזון. המתלוננת מסרה אז כי לאחר מעצרו של בעלה עברה להתגורר תקופה עם ילדיה במקלט לנשים מוכות, אך כעבור שבוע, בשל קשייה וקשיי ילדיה להשתלב במסגרת, החליטה לחזור לביתה. בקשר לקשר הזוגי, תארה קשר המאופיין בשנים האחרונות בניכור ואלימות, בעיקר מילולית ונפשית, אשר במצבי קיצון אף מסלימה לאלימות פיזית, ותהליך התרחקות בקשר הזוגי. עוד תארה דפוסי שימוש בעייתיים של הנאשם ומעורבותו בהימורים, שהובילו לקונפליקטים על נושאים כלכליים וקשיי אמון משמעותיים. באשר לדפוסי שימושו באלכוהול, מסרה כי נהג לשתות באופן מידתי. היא גם תיארה כי פעלה לשם פתיחת תיק בבית הדין הרבני לתביעת גירושין, אך אינה בטוחה כיצד תפעל בהמשך. המתלוננת מסרה בזמנו כי אינה מרגישה איום או חשש מפניו וכי בטוחה כי תוכל להגן על עצמה ולפנות לגורמי אכיפת
החוק, במידת הצורך. בשקלול הנתונים, שירות המבחן התרשם בזמנו כי קיים סיכון להישנות ביצוע עבירות דומות, כששילובו בטיפול אינטנסיבי עם גבולות ברורים יאפשר לנאשם לרכוש כלים להתמודד עם מצבו ויסייע להפחית הסיכון במצבו. לאור האמור, שירות המבחן אינו בא בהמלצה שיקומית-טיפולית בעניינו של הנאשם.
בסופו של דבר השופט ירון גת קבע ביחס לאירוע הקודם כי "מדובר באירוע יחיד. כמו כן למרבה המזל האירוע לא הסתיים בחבלות המצויות ברף החומרה הגבוה והמתלוננת שוחררה מבית החולים לאחר טיפול קצר וללא צורך באשפוז". בסופו של דבר, נוכח היעדר עבר פלילי, הודאתו במיוחס לו וטענת המתלוננת כי אינה חוששת ממנו, החליט אז בית המשפט להסתפק בעונש של עשרה חודשי מאסר.
