בית משפט השלום בתל אביב קיבל את הערר של 26 מפגינים שנעצרו בהפגנות בתל אביב בימים חמישי ומוצאי שבת, וביטל את התנאים המגבילים שקבעו קציני המשטרה כתנאי לשחרור שלהם (5 אוקטובר). כל העצורים חוייבו לחתום על מעצר בית של חמישה ימים והרחקה של 10 עד 30 ימים ממוקדי ההפגנות באשר הן.
עו"ד דניאל חקלאי שייצג 12 מהמפגינים אשר שהו במעצר בית שרירותי מאז סוף השבוע טען בערר שהגיש כי תנאי השחרור שקבעו קציני המשטרה, משוללי עילה משפטית. "איש מהמבקשים אינו מסוכן ואינו אמור לשבש חקירה פשוטה… לכן איש מהם אינו אמור לשהות במעצר בית. מדובר באנשים הנורמטיביים ביותר, כולם מפגינים למען שלטון החוק והמשטר הדמוקרטי. אין כל צידוק לשלילת חירות".
לדברי עו"ד חקלאי, בתחנת לב תל אביב ובמשטרת גלילות קבעו לכל העצורים תנאי הרחקה בלתי חוקיים, זאת לאחר שחלק מהעצורים הושארו ברכב הפוסטה המשטרתי שעות ארוכות עד לפנות בוקר. אגב, גם הסנגורים המתינו מחוץ לתחנה עד השעה שלוש לפנות בוקר.
עו"ד חקלאי מנה כמה סיפורים מעניינים על חלק מהעצורים.
- אביחי גרין, בן 31, שירת כקצין בצה"ל, השתתף גם בהפגנות בלפור, וצולם אז סופג אגרוף מסנ"צ ניסו גואטה. ביום חמישי הוא נעצר בתהלוכה מכיכר הבימה לרחוב בוגרשוב בזמן שהמשטרה עדיין התירה למפגינים את התהלוכה, אבל הוא נעצר כי השוטרים אמרו לו שהוא בולט מדי ובעל "מוטיבציית יתר".
עצם המעצר והסיפור הבא של עו"ד חקלאי מלמד על איסוף המידע של המשטרה על המפגינים: "במהלך היום הראשון של מרשי במעצר הבית פקד את ביתו הבלש שעצר אותו ואיים עליו לבל יעז לצאת מביתו". - איתי רביב, בן 24 בוגר יחידת עילית בחיל המודיעין, עובד הייטק. במהלך הפגנת 1 באוקטובר עוכב ונעצר כי הוא צפצף בזמבורה ליד סגן מפקד משטרת לב תל אביב.
- מפגין אחר נעצר כי סומן כדמות בולטת לאחר שהוא שר לאחד השוטרים הסמויים, "אתה לא כל כך סמוי". עו"ד חקלאי: "סוכנים סמויים יש למקם בין סוחרי סמים וחברי ארגוני פשע, ניתן למקם אותם גם בקבוצות קיצוניות שנוהגות באלימות פוליטית. אבל שילוב סוכנים סמויים במסגרת הפגנה נורמטיבית ודמוקרטית הוא מעשה מסוכן, שמתברר כי זהו מעשה קבוע מצד משטרת ישראל".
נראה כי בעקבות הרוח שמקרין על המשטרה שר הבט"פ אמיר אוחנה, לצעיר הוצגו תמונותיו שצילמו סוכנים סמויים של המשטרה במהלך ההפגנה, ואף תמונה אחת מלפני ההפגנה כאשר הוא ישב עם חברתו בבית קפה. "העובדה שסוכנים סמויים שעקבו אחריו טרם ההפגנה סימנו אותו היא בלתי נסבלת". - מפגינה אחרת שנעצרה שירתה בשירות הבטחון הכללי במשך שבע שנים. במהלך ההפגנה היא ספגה חבטות מקצין בכיר ועל רגליה נותרו חבלות, שתועדו, אבל היא נעצרה בחשד לתקיפת שוטר.
- צעיר אחר שנעצר שירת כחוקר מצ"ח, ובשלב מסוים קרא בן זוגו לעבר השוטרים: 'משטרה של אוחנה'. בתגובה, שוטרת חמורת סבר קראה לבני הזוג לצד. השוטרים שוחחו איתם והם ספגו אזהרה. עו"ד חקלאי: "שוב, הפחדה בשל מימוש חופש הביטוי במדינה דמוקרטית".
בהמשך הערב הצעיר נעצר לאחר היתקלות עם שוטרים סמויים שישבו ברכב אזרחי. הוא היכה בדלת הרכב שלהם והסביר זאת בכך שראה מפגין שוכב על הכביש וחשש שהם יפגעו בו כמו בנסיון דריסה שאירע יומיים קודם.
בעקבות העררים של עורכי הדין דניאל חקלאי, גיל נמיר, גבי לסקי ואסף וייצמן, והביקורת הציבורית, המשטרה התקפלה עוד לפני הדיון.
רפ"ק שרון מלכה שנשלח לבית המשפט להסביר מדוע יש להותיר על העצורים את צו ההרחקה למספר ימים טען כי הם נעצרו בגין הפרת הסדר הציבורי, התקהלות אסורה, הפרעה לשוטר ועבירות נוספות. "הזכות להפגין היא בסיסית וחוקתית, המשטרה לא אויבת של אף אחד", אמר והוסיף כי, "ביום חמישי האחרון התקבל תיקון לחוק המסמיך לשוטר להורות על פיזור התקהלות ככל שהאזרח לא שומר על ההוראה בדבר שמירת המרחק של שני מטר והפגנה בקפסולות. בהפגנה השתתפו אלפי אנשים, חלקם הגדול הפר מגבלות, שאמורות להגן על בריאות העם".
בנוגע לתנאי ההרחקה מהכיכרות, המשטרה הודתה כי חלק מקציני החקירות בתחנות לב תל אביב וגלילות חרגו מסמכותם – לחלק מהעצורים ניתן צו הרחקה של 30 ימים בזמן שסמכות קצין משטרה היא לצו ההרחקה מקסימלי של 15 ימים. נציג המשטרה רפ"ק שרון מלכה הסביר כי מדובר ב"טעות סופר" של קצין החקירות.
השופטת שרון הינדה דחתה מכל וכל את הסבריו והודיעה כי היא מבטלת את צווי ההרחקה מההפגנות ותנאים כלשהם לכל 26 המפגינים שהגישו ערר. "לאחר שבחנתי את הדברים אני סבורה כי דין העררים להתקבל, זכות ההפגנה היא מזכויות היסוד של כל אדם בישראל ומוכרת לצד חופש הביטוי…
"המחוקק ביקש לצמצם את כוחה של הרשות המבצעת בכל הנוגע לפיזור ההתקהלויות… לו סבר הקצין כי יש להטיל תנאי הרחקה היה עליו לעשות כן במשורה ועל הצד הנמוך… ככל שהשלטת הסדר הציבורי או שמירה על בריאות הציבור עמדה לנגד עיני המשטרה… היה מקום לעשות כן בהתייחס לכל מקרה לגופו במידתיות ובמשורה…
"באי כוח העוררים הדגישו כי מדובר בעוררים נורמטיביים, 'מלח הארץ', אשר ביקשו לממש את זכותם להפגין ונעצרו בשעות שונות. המשטרה מצידה לא הפנתה לקיומה של עילת מעצר… לא עמדה על קיומה של מסוכנות… עיקר טענתה הייתה שמירה על בריאות הציבור".
השופטת הקפידה גם לסייג את הדברים שבהחלטה, "אין בהחלטתי זו כדי ליתן גושפנקא להפרת סגר, לחריגה ממגבלת השהייה במרחב הציבורי או להפרת הסדר הציבורי, או הפרת כל הוראה חוקית אחרת".
