אחרי שחשפנו באתר "פוסטה" חשד להתאבדות של עצור המזוהה עם ארגון פשע אבו לטיף, שנחקר במתקן של שב"כ תחת איפול כבד וצו איסור פרסום על פרטי החקירה, אנו חושפים כעת חקירת שב"כ בעייתית נוספת בתחום הפלילי – הפעם של עצורים המזוהים עם ארגון הפשע היריב של סמיר בכרי מנצרת, כזו המותרת לפרסום.
במקרה הזה, שני נאשמים בירי על מועמד לראשות עיריית נצרת, מוסאב דוח'אן (28 אוגוסט 2023), טוענים כי חוקרי שב"כ אילצו אותם להודות כי ביצעו את הירי לפי הזמנה של ראש ארגון הפשע בכרי וסגנו מוחמד (עבש) פאח'ורי, שגם שילמו להם עבור "העבודה".
אתר "פוסטה" חושף כי במשפט זוטא על קבילות ההודאות, שמנהלים הסנגורים עו"ד אורי רינצקי ועו"ד חאלד אבו אחמד, הם מצביעים על כך שחוקרי השב"כ אשר נכנסו לתיק מנעו מהשניים ייעוץ משפטי ולא תיעדו את החקירות. אבל מה שיותר חמור, נטען, כי בניגוד להוראות סדר הדין הפלילי בתיקי פשע חמור, גם חוקרי המשטרה לא תיעדו בהקלטה או בצילום וידאו את העדויות "הממוחזרות" שגבו מהנאשמים מיד לאחר מרתון החקירות בשב"כ.
הסנגורים מתארים את תנאי החקירה הקשים בשב"כ ומצביעים על "חור שחור" של חמישה ימים במהלכם אפילו חוקרי המשטרה לא יודעים לומר לאן נעלמו העצורים ומדוע דווקא מיד לאחר שובם לציוויליזציה חוקרי השב"כ הודיעו להם, כי השניים הודו בכך שנשלחו על ידי בכרי ופאח'ורי.
מלבד הגילויים והטיעונים במשפט הזוטא, שורה ארוכה של הפרות נהלים על ידי חוקרי המשטרה שהסתמכו על חקירת השב"כ תוך התעלמות מחובותיהם על פי סדר הדין הפלילי, נחשפו גם במשפט של בכרי ופאח'ורי על ידי סוללת הסנגורים: עו"ד דורון נוי, עו"ד תמיר סננס, עו"ד יהלי שפרלינג ועו"ד שושנה גולדשטיין, ממשרד נוי סננס שפרלינג וחצרוני, שמייצגים את בכרי, ועו"ד אבי חימי, עו"ד אלי כהן ועו"ד תומר נווה, שמייצגים את פאח'ורי
בשנים האחרונות, עם החמרת הפשיעה בחברה הערבית הולכות ומתרבות הקריאות להכנסת שב"כ למאבק נגד ארגוני הפשע.
השאלה היא האם החברה הישראלית – יהודים וערבים – מעוניינת בכך שהקריטריונים להרשעת עבריינים יוגמשו בניגוד לחוק הפלילי בישראל, כפי שיתואר בהרחבה בשני הפרקים של תחקיר "פוסטה".
הירי על המועמד
פרקליטות מחוז צפון הגישה שני כתבי אישום זהים בפרשת הירי על המועמד לראשות עיריית נצרת. האחד הוא נגד המשלחים לכאורה, בכרי ופאח'ורי, והשני נגד ארבעת המבצעים בפועל, שניים מהם הודו כי בצעו את הירי בתמורה לתשלום מבכרי ופאח'ורי.
לפי כתב האישום, בחודש יוני אשתקד דוח'אן הודיע על התמודדות לראשות העירייה, ובחודש אוגוסט החלו בכרי ופאח'ורי להוציא לפועל מבצע לנטרול המועמדות שלו. כתב האישום לא מציין את המניע.
לצורך קידום התוכנית, נטען, בכרי ופאח'ורי פנו בחודש אוגוסט לשני עבריינים מנצרת המקורבים אליהם, איברהים יוסף ושריף עפיפי, והציעו להם לפגוע במועמד תמורת תשלום. לאחר שהסכימו, נטען, בכרי הראה להם תמונה של היעד ושלח אותה לטלפון של עפיפי, ואילו פאח'ורי סיפק להם רחפן שישמש אותם למעקב אחרי המטרה.
עכשיו כתב האישום עובר לתיאור החלק של חוליית הירי, כיצד יוסף ועפיפי גייסו שני מכרים שסייעו להם במעקב אחרי המועמד לראשות העירייה, האחד שכן של היעד והשני סיפק למבצעים סיוע לוגיסטי ומודיעיני על פעילות המשטרה בשכונה המזרחית.
ב-28 אוגוסט דיווח להם השכן כי היעד נמצא בביקור אבלים, והמכר השני ערך סיור פתיחת ציר בשכונה ודיווח כי היא נקייה משוטרים.
לפי כתב האישום, השניים, שהצטיידו מבעוד מועד באקדח ובאופנוע טימקס שהוסתר סמוך לבית של הסייען הלוגיסטי, הגיעו לאזור רכובים וחבושים בקסדות, יוסף נהג ועפיפי מאחור אחז באקדח. כאשר הבחינו במועמד לראשות העירייה יוצא מבית האבלים עם שני בני משפחה הם הגיחו לעברם מן החשכה, נטען, עפיפי ירה מספר יריות שפגעו ברגליהם ואז הם נמלטו לביתו של פאח'ורי ודיווחו לו על ביצוע המשימה.
כעבור מספר ימים, נטען בכתב האישום, המבצעים קיבלו מנציג לא ידוע של המשלחים 40 אלף שקל במזומן, ועוד 10,000 שקל לסייען שהסתיר עבורם את האופנוע.
הפרקליטות הפרידה את כתבי האישום כדי שהמבצעים יוכלו להעיד נגד המשלחים, אלא שאז השניים חזרו בהם מההודאות נגד בכרי ופאח'ורי, ובית המשפט מתבקש לקבוע אם העדויות שנגבו מהם קבילות – נגד המבצעים ונגד המשלחים.
בינתיים, המועמד לראשות העירייה ושני בני משפחתו אושפזו בבית החולים האיטלקי בעיר, טופלו ושוחררו לבתיהם, אולם כעבור פחות מחודש, ב-21 ספטמבר הודיע מוסאב דוח'אן על פרישתו מהמירוץ לראשות העירייה.
בכך, נטען בכתב האישום, השתמשו כל ששת הנאשמים בכוח כדי להניא אדם מלעשות מעשה שהוא רשאי לעשותו, וייחסו להם עבירות של סחיטה בכוח, חבלה בכוונה מחמירה, עבירות נשק וירי מנשק חם.
תרגיל המעצר המתוקשר
לארגון הפשע של סמיר בכרי מייחסים במחוז צפון של המשטרה וביאחב"ל עשרות אירועי ירי, נסיונות רצח ומעשי רצח, כחלק מהמלחמה שלו נגד הבוס והשותף שלו לשעבר, נאסר חרירי, בדרך להשתלטות על כל מוקדי הכוח והשוק האפור המשגשג בנצרת. כל הנסיונות להפליל את בכרי עלו בתוהו ואירועי הפשע החמורים מכל הצדדים בעיר וסביבותיה רק הלכו והתגברו.
כדי להגיע למעמד כתב האישום הזה נגד בכרי, חוקרי ימ"ר צפון והיחידה לחקירת פשעים (יל"פ) של תחנת העמקים נקטו בתרגיל חקירה מקורי, שגם הוא נחשף עכשיו ב"פוסטה" לראשונה.
סמוך למועד הירי על דוח'אן, בכרי היה מבוקש על סדרה של מעשי ירי וסחיטה, הוא ירד למחתרת והמשטרה ערכה מצוד אחריו. יומיים לאחר הירי בלשי הימ"ר איתרו אותו ואת פאח'ורי בכפר הבדואי בסמת טבעון, שהפך לבסיס של ארגון בכרי בשיתוף בני המקום ממשפחת הפשע אבו כליב, שפאח'ורי נשוי לאחת מבנותיה.
בסיוע צוות החקירה ודוברות המשטרה פעולת המעצר הדרמטית פתחה את כל המהדורות בערוצי הטלוויזיה, לבכרי ופאח'ורי ייחסו חשד לרצח של איש כספים מארגון פשע אבו לטיף, רצח שבוצע יום לפני כן בצומת מגידו.
בבית המשפט, הסנגור הקבוע של בכרי, יהלי שפרלינג, הביע תמיהה על החשד המדובר, למיטב הבנתו הלקוחות שלו לא היו קשורים לרצח הזה, וגם נציגי המשטרה לא הטיחו בהם שום ראיות. "מדובר בעוד אחד מאותם מעצרי שווא שמרשנו ומקורביהם חווים בשנים האחרונות פעם אחר פעם", נמסר אז בתגובה, מה שלא מנע את הארכות המעצר של שני החשודים.
הסרטונים על מעצרם של בכרי ופאח'ורי, לבושי שחורים, עטויים בפלנליות ואזוקים למרגלות ג'יפ הרוביקון המפואר שלהם, שטפו בלופים אינסופיים את כל מהדורות החדשות בכל הערוצים והמדיות, וטלטלו את העבריינים באזור הצפון.
עכשיו ניתן לומר, כי בשלב הזה, יומיים אחרי הירי על המועמד לראשות העירייה, כבר נכנס למצוד אחרי בכרי צוות של שב"כ, בנימוק שיש חשש לפגיעה בסמל שלטון – בחירות לרשות מקומית. כל דיווחי המודיעין הצביעו על המעורבות של בכרי ופאח'ורי, שכאמור השתלטו על העיר נצרת, והמציאות עולה על כל דימיון בהקשר הזה.
מידע מודיעיני לצד ניתוחי מצלמות האבטחה בסביבת הירי הובילו למעצר החשאי של יוסף ועפיפי בחשד שהם אלה אשר רכבו על האופנוע שתועד נמלט מזירת הירי לעבר כיוון הבית של משפחת פאח'ורי בנצרת.
חמישה ימים לאחר המעצר המתוקשר בבסמת טבעון החשודים בירי נעצרו תחת צו איסור פרסום גורף, שכלל גם מניעת ייעוץ משפטי, והובלו למתקנים המיוחדים של שב"כ בבתי המעצר קישון בצפון ושקמה באשקלון.
לחוצים מהבליץ התקשורתי על מעצרם של "ראשי העיר" בכרי ופאח'ורי בתיק הרצח במגידו, יוסף ועפיפי הודו די מהר במיוחס להם, וגם הסגירו את שני הסייענים שלהם מנצרת, אבל נדרשו עוד כמה ימים בצינוקות השב"כ עד שהם נענו לדרישות החוקרים והודו שבכרי ופאח'ורי שלחו אותם. עכשיו גם הוסר חלק מצו איסור הפרסום, חוקרי הימ"ר הודו שאין ראיות נגד בכרי ופאח'ורי על הרצח בצומת מגידו, ושחררו אותם, אבל בדלת השנייה, ועל בסיס חקירת שב"כ והמשטרה, הגישו נגדם כתב אישום בתיק חדש – הירי על המועמד לראשות העירייה.
טיעוני הזוטא
בסופו של יום, מי שהפלילו לכאורה את בכרי ופאח'ורי הם רק איברהים יוסף ושריף עפיפי, שגייסו את שני הסייענים אבל לא שתפו אותם בשמות המשלחים. בתחילת המשפט בחודש ינואר עורכי הדין של ארבעת "המבצעים", רינצקי ואבו אחמד, הבהירו לשופט מורן מרגלית מבית משפט המחוזי בנצרת, כי יש להם טענות על קבילות ההודאות של מרשיהם, והם מבקשים לערוך משפט זוטא בעניין זה. "אנחנו טוענים שיש פה שלילה של הרצון", טען הסנגור והציג רשימה ארוכה ומטרידה של אירועים ועדים מצוותי החקירה של שב"כ והמשטרה, שחקירתם תוכיח את טיעוני הזוטא שלהם על שיבוש החקירה.
עו"ד רינצקי טען כי מנעו שעות שינה מהנאשמים, "חקרו אותם שלא לצורך בשעות לילה מאוחרות במשך שעות ארוכות תוך כדי כך שמתחלפים חוקרים על אותו נחקר, עד כדי כך שהנאשמים איבדו את תחושת הזמן ונגרמה להם תשישות גופנית ונפשית שהובילה לשלילת רצונם החופשי בהודאות".
לפי הסנגור, על בסיס דיווחי מרשיו, "במהלך החקירות בשב"כ ובמשטרה … שתי ידיהם היו אזוקות מאחורי הגב… דבר שהוביל להשפלה ולמצוקה פיזית, שהובילה לשלילת הרצון החופשי".
הטראומה המתוארת מחקירת השב"כ נמשכת, "לנאשמים ניתנה שהות קצרה לאכול תוך הקצבת זמנים בלתי סבירה. אופן האכילה היה כאשר שחררו להם רק יד אחת מהאיזוק… לגבי שתייה, החוקרים השהו באופן מכוון בין זמן הבקשה לזמן בו ניתנה השתייה, דבר שהוביל לתחושת צמא ולמצוקה פיזית ותשישות גופנית, שהובילה למסירת ההודאות…
"החוקרים באופן מכוון הציבו תנאי חקירה קשים בתוך חדרי החקירות… דגש על הפעלת מזגן בטמפרטורה מאוד נמוכה ללא אספקת ציוד מתאים לתנאים חרף בקשתם של הנאשמים להעלות את הטמפרטורה, גם זה הוביל לשלילת רצונם החופשי ומצוקה פיזית".
הסנגור הבהיר כי אין למרשיו טענה ישירה נגד מי מאנשי שב"כ או שב"ס שהפעילו אלימות פיזית, יחד עם זאת, "במהלך ההעברות ממקומות הכליאה לחקירה ובחזרה הם סבלו מאלימות".
עוד בהקשר זה, הנאשמים טוענים כי היו מאויימים על בסיס קבוע על ידי החוקרים, על אחד איימו שאימו תעצר אם לא ישתף פעולה, איש שב"כ הראה לו תמונה של בת אחותו התינוקת מאושפזת בבית חולים, ואיים כי אם הוא לא ישתף פעולה שב"כ ידאג שהיא לא תקבל טיפולי דיאליזה. נאשם אחר טען כי איימו, ש"יורידו עליו פטיש 5 קילו".
החקירות אופיינו בצעקות חוזרות ונשנות, נטען, קללות, דפיקות על השולחן, לחץ מתמשך לשתף פעולה ולהודות בדברים שלא עשו.
עכשיו עבר עו"ד רינצקי אל המהות המשפטית בדרישה לפסול את ההודאות, למשל, שגם בחקירת המשטרה נמצאו הודאות בכתב שלא מפי הנאשמים. "בחלק מהמקרים הנאשמים היו צריכים לחתום על דף ריק, חלקם בכתב יד שלהם חלקם בשפה הערבית, נאשם 1 בכלל לא יודע קרוא וכתוב וזה משליך על אפשרות ההבנה של מה שנמסר".
באשר לפגיעה בזכות ההיוועצות, שכבר הובילה לזיכויים בבית משפט העליון, הסנגור הבהיר כי הוא מודע לנוהל הקבוע הזה בחקירות שב"כ, אבל הוא ביקש לטעון כי מניעת הייעוץ השפיעה על "האפשרות של הנאשמים להבין את הזכויות שלהם, במיוחד את זכות השתיקה… מדובר בפעולה קיצונית של הרשות החוקרת".
בהקשר זה ציין הסנגור, "זה שטר ושובר בצידו, כאשר מפעילים את הפעולה הקיצונית הזאת (של מניעת היוועצות) אמורים לשמור שבעתיים על זכויותיהם האחרות…".
שוטרים באצטלת שב"כ
בניגוד לחוקרי המשטרה שמצטטים עדויות של נחקרים ומחתימים אותם, ובתיקי פשע חמור גם מחוייבים להקליט ולצלם אותם, חוקרי שב"כ נוהגים רק לכתוב זכרון דברים בגוף שלישי ובו פרטים על דברים שמסרו הנחקרים, ללא חתימה של הנחקר וללא תיעוד, זאת כדי לשמור על שיטות הפעולה וזהות החוקרים.
בתיקים פליליים שמשותפים לשב"כ ולמשטרה, חוקרי המשטרה מקבלים מחוקרי השב"כ את זכרון הדברים, ואמורים לקחת את החשוד לגביית עדות בתנאי משטרה (ציטוט, חתימה, תיעוד) על בסיס הדברים שהוא לכאורה אמר לחוקרי השב"כ.
ההגנה טוענת כי במקרה הזה, "לא היו חקירות מופרדות פיזית בין שב"כ למשטרה, השוטרים שהגיעו למתקני השב"כ התעטפו באצטלת שב"כ ואמרו שהם פטורים מחובותיהם בחקירה. לטעמנו, הדבר הנכון לעשות כשמסיימים חקירת שב"כ, זה להעביר את החשוד למתקן משטרתי ולבצע חקירה עם תיעוד של הכל. הדבר הזה הוא בלב ליבו של הזוטא", הדגיש עו"ד רינצקי, "כי לבית המשפט חסר מידע מהותי, אם לבית משפט יש תיעוד חזותי או חזותי קולי הוא היה יכול לבחון ולבטל את טענות הזוטא שלנו, אבל אין בתיק תיעוד חקירות בכלל".
הסנגור רמז על כך כי יתכן וכן יש תיעוד חזותי מחקירות השב"כ, אבל נראה כי חל עליו החיסיון המובנה של חקירה בטחונית, "אם החיסיון הוא רק על אמצעי החקירה, אז ההגנה מבקשת לקבל את הפרטים שעלו מהם", לדבריו, "חלק מהנאשמים טוענים שהראו להם חלקים מחקירות של חשוד אחר, האם זה היה תיעוד אונליין בלי הקלטה…? אין לנו כוונה לפגוע באנשי שב"כ, אותנו מעניין רק התיעוד".
הסנגורים הבהירו כי זכרונות הדברים (זכ"דים) של חוקרי השב"כ בתיק הזה מאוד ארוכים ומפורטים, מאות עמודים. לכן, אין מצב שחוקר, "יהיה חכם ומוכשר ככל שיכול להיות", ירשום זכ"דים כאלה בלי שיש לו תיעוד מהחקירה. "אם היה לנו רק אודיו או משהו שנוכל לקבל, כדי שנוכל לראות אם יש לנו ביסוס אובייקטיבי לטענות של הנאשמים", ציין הסנגור.
עכשיו הלין הסנגור על היעדר ההפרדה בין שב"כ לבין המשטרה בחקירה הנוכחית, "היה אפשר לייחד חדר משטרה בתוך מתקן השב"כ, ובתוך חדר המשטרה לחקור עם אמצעי חקירה כנדרש בחוק… אבל נעשה פה ניצול לא ראוי לפעולות השב"כ, בפעולה מכוונת…".
מעל הטיעון של ניצול שב"כ לצורך חקירה פלילית מרחף טיעון נוסף, טוען עו"ד רינצקי, מה פתאום שב"כ חוקר תיק עם סעיפי אישום מינורים יחסית כמו אלה שבכתב האישום – סחיטה, חבלה, ירי?
נוהל חקירת נחקרי שב"כ
בשני ההליכים המשפטיים המקבילים, של המבצעים והמשלחים, עלו לדוכן העדים בזה אחר זה חוקרי משטרה שנטלו חלק בגביית העדויות מהחשודים במתקני שב"כ. בחקירות הנגדיות התבררה תופעה מעניינת, החוקרים היו מנותקים מפרטי החקירה והפילו את האחריות למחדלים על שב"כ, או במקרה הגרוע על מפקדי היחידות.
כך למשל החוקר יאסין סואעד מימ"ר צפון במשפט הזוטא. בעדותו הראשית על ידי התובע, עו"ד עמוס דניאלי, הוא ציין כי "לא הבחין בשום התנהגות חרידה של הנחקר, לא עייפות מחוסר שינה, לא היו צעקות, הוא לא היה כבול, הכל היה בנועם, לא היה דבר כזה חתימה על דף ריק".
בחקירתו הנגדית התברר עומק המחדל, לדבריו שלחו אותו לחקור בקישון אחרי שב"כ, הוא קיבל זכרון דברים מאיש השב"כ ועל פי הנאמר בו חקר את החשוד בחדר מיוחד של המשטרה.
עו"ד רינצקי: מדוע לא תיעדת את החקירה?
חוקר: "כי אסור".
מדוע אסור?
"אמרו לי שחקירת ביטחון לא מתעדים".
אבל זוהי חקירת ביטחון? זה תיק פציעה.
"של סמל שלטוני, מתמודד לרשות מקומית".
מה לגבי מניעת היוועצות עם עורך דין?
"זה אנשי השב"כ מנעו"..
אם הוא הודה בשב"כ, למה צריך חקירת משטרה?
"אני עושה את העבודה שלי לפי ההוראות, זה לא שאלה בשבילי".
גם רס"ר עמיר קוזין מיל"פ שחקר את החשודים במתקני שב"כ באשקלון ובקישון טען בעדות הראשית שלא היו דברים מעולם והכל היה על מי מנוחות. "החקירות היו אדיבות, כללו קפה ושתייה וסיגריות, לא היו לנחקרים תלונות על חקירת השב"כ, לא היתה אלימות וצעקות".
לשאלות הסנגור בתחילת החקירה הנגדית הוא גם התגאה בהפרדה המוחלטת בין חדר החקירות של המשטרה לבין החדרים של שב"כ והצינוקות של שב"ס מהם הובאו הנחקרים.
היו אמצעי תיעוד של החקירה?
"לא, כי אסור בחקירות שב"כ לתעד חקירות".
אז רק זכ"דים של שב"כ ללא חתימת הנחקר, והודאות הנחקרים בפניך?
"נכון".
את חוק חקירת חשודים אתה מכיר?
"מכיר".
ומה אומר החוק לגבי תיעוד?
"שבעבירות פשע חמורות יש חובה לתעד… מה שאני יודע, בחקירות עם שב"כ מעולם לא תיעדנו…".
ומי נתן את ההוראה לא לתעד?
"לא יודע".
כלומר, זה הנוהל?
"נכון".
לחוקר יותר נוח שלא מתעדים?
"לי הכי נוח שמתעדים, כי אז לא יעלו שום טענות".
מצויין, תשובה הכי טובה שנתת עד עכשיו. האם ידעת שהחוק מאפשר לא לתעד רק בעבירות על ביטחון המדינה?
"כן".
מה זה עבירת ביטחון?
פעילות חבלנית עוייינת (פח"ע)".
עבירת סמים זה פח"ע?
"לא".
עבירת הונאה?
"לא"
נשיאת נשק?
"תלוי".
אם אני יורה במישהו שחייב לי כסף
"לא פח"ע".
במה הנחקרים שלך נאשמים? תקריא בבקשה.
"ירי בנשק, אחזקת נשק, פציעה או חבלה, מתן אמצעי לביצוע פשע, קשירת קשר לביצוע פשע".
מלבד עבירות הנשק שאולי הן עבירות ביטחון, כל השאר לא בטחוניות, וזה קו ההגנה שלנו כאן, שהיתה עליך חובה לתעד את החקירה.
"מה שאני יודע, כל מה שקשור לחקירת שב"כ אין חובת תיעוד".
אנחנו כופרים בטענה הזו שלך, אבל את זה אנחנו משאירים לבית המשפט.
השופט מורן מרגלית: "כן, זה ברור".
המלך הוא עירום
עכשיו הסנגור מסביר לאיש המשטרה כי חקירה מחוץ לתחנת משטרה מחייבת הודעה חתומה על ידי רפ"ק, מה שחסר בחקירות שלו במתקני שב"ס ושב"כ.
חוקר המשטרה: "אבל במתקן שב"כ יש לי חדר משטרתי עם מחשב וטלפון… אתה כאילו אומר למה לא משכנו אותו מחוץ למתקן שב"כ וחקרנו אותו ביחידה?".
השופט מרגלית: "בדיוק".
החוקר: "יפה מאוד. אז אני אומר לך, דבר כזה מצריך קודם כל שני בלשים, שני רכבים, זה א'. לצאת ממתקן שב"ס זה לפחות חצי שעה, ולחזור לזה לפחות חצי שעה… כאלה עניינים יכולים להוסיף חמש, שש שעות. זה להפקיד נשקים, בידוק, שוטר נבדק, רכב נבדק. אני מבין אותך, אבל אהה".
עו"ד רינצקי מסכם את הפרק הזה, שיעבור כחוט השני בחקירות של כל נציגי המשטרה: "זו היתה תשובה הכי גרועה שיכולה להיות… תשובה של כוח אדם היא לא תשובה של חוקיות… כבר אמרת שגם בתחנת משטרה לא היית מתעד כי זה של שב"כ… משטרת ישראל באופן גורף לא מתעדת חקירות של נחקרים אחרי שב"כ? אני יכול לכבד נוהג ואני יכול להגיד שיש דברים שנוהגים כך במשך שנים, העניין הוא שאם נוהג מושרש על ידי טעות, מתישהו יש הראשון שאומר 'המלך הוא עירום'. יכול להיות שאנחנו נהיה הראשונים.
"המקור החוקי הוא חוק חקירת חשודים, אם השתרש נוהל פסול אותנו זה פחות מעניין, נוהל פסול הוא נוהל פסול… התביעה ההגנה ובית המשפט מעדיפים שלפחות חקירות המשטרה היו מתועדות… בדיוק בשביל זה מביאים את אנשי המשטרה לחקירות שב"כ, כדי לתעד… שתהיה הלבנה מלאה… שיראו שהחשודים בסדר, שלא ניפחו להם עין".
אז בכל שבע השנים שלך מעולם לא תיעדת כשבאת לתמוך חקירת שב"כ?
"מעולם לא".
טוב, אז את זה נשאל את הקודקודים.
שב"כ נגד סמיר בכרי – חלק שני: הנדון איברהים והנדון עפיפי מפלילים ראש ארגון
אין על השבכ שלנו ולא יהיה פיענחו את התיק בלי יותר מידיי חארטות .שפרלינג חושב שהוא חכם מנסה להצדיק את הבוחטות של הכסף שקיבל … בסופו של יגיד לבכרי ופאחורי בוא נחתום על הסדר טיעון אז למה כל הדאווין של החצי שקל הזה ….