הרושם שנוצר בציבור עקב פרשת פגסוס nso הוא, שכל אותם חוקרי משטרה אשר "תופרים תיקים ומפעילים שיטות חקירה פסולות", גם חודרים לטלפונים החכמים של כל מי שבא להם.
התמונה המצטיירת בתחקירי "כלכליסט" חמורה, אבל לדעתי היא רחוקה מאוד מהמציאות – מתוך מאות אלפי התיקים שנפתחו בכמה מהם הוכח בעובדות שאלה היו פני הדברים?
בינתיים, משטרת ישראל הפכה השבוע לילד המוכה של המדינה, אבל לפני ששופכים את התינוק עם המים חשוב לזכור שהילדים שם הם אלה אשר עובדים 24/7 מול רוצחים, פורעי דרך, גנבים, רמאים, אנשי ציבור מושחתים, עברייני מין דוחים, בריונים וולגרים, גברים אלימים ונשים מוכות, והרוב במכריע שלהם עושים את זה עם הרבה מאוד לב ורגשות.
לצד הפרסומים הלא מגובים ב"כלכליסט" נשמעו קולות רבים, שצריך לפרק את המשטרה ולהרכיב אותה מחדש. אני ממליץ לנשום עוד רגע עם ההשתלחות הזו. טעויות נעשות והן עוד ייעשו בעתיד, אבל באיזה ארגון בסדר גודל כזה, ובהיקף משימות אשר נוגעות בכל אחד, אין טעויות ותקלות?
ביקורת היא לגיטימית ואף בונה, אבל יש צורך לאזן בסיקור התקשורתי ולא להסתפק בנימה הצינית לפיה ההישגים הרבים שיש למשטרה הם תו תקן מובן מאליו, שגרה. הארגון החבוט והמוכה הזה משפיע על המורל, והמשמעות היא שההרתעה של המשטרה הולכת ונשחקת, קוראים על זה במחקרים אקדמים וחשים את זה באוויר. יותר ויותר אזרחים פרטיים וגופים ציבוריים מרשים לעצמם לזלזל ולגמד בסמכויות המשטרה, השוטר ברחוב חש זאת על גופו יום יום, ועוד לא דיברנו על הקמצנות בהקצאת משאבים ותקציבים.
כדובר לשעבר של משטרת ישראל אני יודע לומר, שבחטיבת הדוברות משרתים דוברים עתירי ניסיון אשר מתורגלים להתמודד היטב עם מגה משברים דוגמת nso. מן הסתם, הפרשה מסוקרת בפרופיל תקשורתי גבוה במיוחד, גל ענק של פרסומים וביקורות שקשה להתמודד איתם ומולם.
ההחלטה לשגר לאולפני הטלוויזיה כבר בתחילת האירוע את עשרות הקצינים היתה אמיצה, ושידרה ביטחון. האנשים המצויינים האלה באמת מאמינים שהשימוש בכלים המתוחכמים מתנהל כחוק בלבד, ובקולם הם העבירו מסרים חדים וברורים: שהמשטרה פועלת בכלים האלה על פי חוק, שהנושא מנוהל ומפוקח באופן קפדני, שהכלים האלה נחוצים כדי להתמודד עם אתגרי הפשיעה החמורה, שבמידה ויתברר כי נפל פגם חמור ככל שיהיה הוא יטופל במלוא החומרה.
בשלב מסויים, כאשר הבינו בחטיבת הדוברות שהנוכחות של הקצינים הבכירים בכלי התקשורת מגבירה את הלהבות, והפרסומים שהלכו והתרבו פיתחו בדעת הקהל נטייה שלא להאמין למשטרה, הדוברות פשוט הפסיקה לשלוח את הקצינים לאולפנים, וזה מאוד מצער אותי.
מנגד, ככל שנוקפים הימים, ועיתון "כלכליסט" אינו חושף ראיות מהותיות לטענות החמורות שהוא העלה, מתחיל באזז חדש בדעת הקהל.
על כל בר דעת להבין, הכלים המתוחכמים להאזנות סתר ושאיבת נתונים אינם פרוצים לכל עבר כצעצועים ברשותם של חוקרים זוטרים וקצינים בכירים, הם אינם משתעשעים ברעיונות מציצניים על מה שקורה בנייד של רמי לוי או בלשכה של מריים פיירברג.
השמות הרבים שהוזכרו כמי שריגלו בעקבותיהם הם כאלה שהיו בקשר עם אחרים, שהמשטרה כן נחתה בנייד שלהם, אבל בסמכות וברשות. לכן, אנחנו צריכים רק לברך ולחזק כל מפכ"ל וכל שר, שבמשמרת שלו קידם את המשטרה בכלים כח אדם ותקציב, שיאפשרו להתמודד טוב יותר עם האתגרים העצומים והמורכבים שעל סדר היום העולמי.
עכשיו, המשטרה צריכה לקחת אויר מהגל הראשון של פרשת nso, ולהיערך לגל השני כי הוא יהיה הרבה יותר משמעותי, נעסוק בו סוף סוף בעובדות ולא רק בטענות, ומשם הדרך למסקנות תהיה קצרה ומדויקת יותר. להערכתי, צפויים פערים משמעותיים בין הר הטענות לבין גזרת העובדות, כי במשטרה יש דין ויש דיין, והיא תוכיח שוב – יש לנו דמוקרטיה יציבה!
* הכותב הוא רפי יפה, תנ"צ בדימוס, דובר משטרת ישראל לשעבר
