לירן אברמוביץ (42) מתל אביב, שניהל את חברת "מיה למסחר בזהב", הורשע בהפצת וקיזוז חשבוניות פיקטיביות עם אחרים ועוקץ של 8.5 מיליון שקל מע"מ מקופת המדינה.
אברמוביץ הודה, כי הוציא חשבוניות פיקטיביות בסכום של 6 מיליון שקל לחברת "בכור צבאן תכשיטים", המפעילה עשרות חנויות בקניונים ברחבי הארץ.
סכום המע"מ שנכלל באותן חשבוניות עמד על 920 אלף שקל ולפי הנטען, חברת תכשיטי צבאן קיזזה את החשבוניות כתשומות בדיווחיה, מבלי שבוצעו בפועל העסקאות. אברמוביץ הורשע, כי סייע בכך לצבאן להתחמק מתשלום מס.
אברמוביץ הודה עוד, כי הוציא חשבוניות פיקטיביות בסכום של 34 מיליון שקל לחברה נוספת, "יניב רותם שיווק תכשיטים" וסכום המע"מ שנבע מעסקאות אלה ונגזל מקופת המדינה עמד על 5 מיליון שקל.
בנוסף, אברמוביץ הורשע בניכוי מס תשומות במיליוני שקלים, כדי להתחמק בעצמו מתשלום מע"מ באמצעות חשבוניות ספק פיקטיביות.
כתב האישום המקורי שהוגש על ידי היחידה לתיקים מיוחדים במע"מ ייחס לאברמוביץ היקף השמטות של 12 מיליון שקל. נציגי המדינה הציגו בין השאר חוות דעת גרפולוגית, שלפיה החשבוניות שהוציאה החברה של אברמוביץ והחשבוניות שקיבלה מ"ספקים" וניכתה כתשומות, נכתבו בכתב יד זהה על ידי אדם אחד.
לאחר הליך הוכחות, שנמשך בגישור ארוך לפני השופטת רונית פוזננסקי כץ בבית משפט השלום בתל אביב – הגיעו הצדדים להסכמות. ההסדר שיקלל את טיעוני הסנגורים, עו"ד אברהם שהבזי ועו"ד עדן בנימיני שהבזי, כי אברמוביץ אינו הדמות הדומיננטית בפרשה ומיקומו במדרג נמוך יחסית.
היקף העבירות המיוחס לאברמוביץ הופחת ל-8.5 מיליון שקל. בנוסף, נשקלו נסיבותיו האישיות והיעדר עבר פלילי. הצדדים הסכימו לעונש של 24 חודשי מאסר, אך נשארה מחלוקת מרכזית בעניין הקנס.
נציגי מע"מ דרשו כי יוטל על הנאשם קנס בגובה מאות אלפי שקלים – בעוד הסנגורים דרשו שלא להטיל עליו קנס בכלל.
התביעה הדגישה, כי הנאשם גרם לפגיעה כלכלית משמעותית באוצר המדינה בסכום גבוה של 8.5 מיליון – ולא הסיר את המחדל. למרות השנים הרבות שחלפו מאז ביצוע העבירות, אברמוביץ לא שילם את המס, גם לא בחלקו.
רשות המסים טענה, כי לעונש הקנס חשיבות מיוחדת כגורם הרתעתי, על מנת שביצוע עבירות כלכליות לא ישתלם. התביעה ציינה גם את העקרון בתיקי מס, כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי.
מנגד, עו"ד שהבזי הדגיש עקרון אחר, שלפיו יש להתחשב במצב הכלכלי של נאשם, בעת הטלת קנס פלילי. עו"ד שהבזי הציג אסמכתאות למצב הכלכלי הלא פשוט של הנאשם ומשפחתו. גם בני המשפחה העידו על הסבל שהוא מנת חלקם כתוצאה מההליך.
הסניגור הוסיף, כי הטלת קנס על נאשם חסר אמצעים תתגלגל לבסוף לימי מאסר נוספים ולא לכך כיוון המחוקק.
השופטת פוזננסקי כץ השתכנעה מראיות ההגנה לעניין העונש, כי נסיבות המקרה חריגות ואין הצדקה להטיל נטל כלכלי נוסף על משפחתו של הנאשם.
השופטת ציינה, כי מדובר בדילמה של אינטרסים סותרים – אלה של הציבור מול אלה של הנאשם ולבסוף, קבעה כי במקרה זה תתקבל בקשת ההגנה שלא יוטל קנס בכלל, אף על פי שמדובר בתיק כלכלי, ו"מבלי שיהא בפסיקה זו (אפס קנס) כדי להשפיע על מקרים אחרים".
