איך להגיש לך את שופט המשפחה שלך אדוני?
"כנוע, אנמי, חלש ושתקן", ושתי כפיות סוכר בבקשה.
בימים האחרונים התפרסמה החלטת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, על העברת תיק משפחה למותב אחר רק מפני שהשופט אשר דן בתיק הביע את מסקנתו הנחרצת אודות הליך סרק שנקט הגבר נגד האשה. שומו שמיים.
מה שהוביל להחלטה של הנשיאה הם דברים שכתב השופט בהקשר זה, "לאחר ששמעתי את הצדדים ונחשפתי לראיותיהם, אני מוצא לנכון לקבוע בצער רב כי תביעה זו היא דוגמה ומופת לשימוש לרעה בהליכי משפט….אין בתביעה זו דבר וחצי דבר זולת התעמרות נוספת ונמשכת באשה, כדרך חיים".
אני קצת מבולבלת, הרי עבור זה בדיוק מקבל שופט המשפחה את שכרו (ללמוד את התיק, להגיע למסקנה ולכתוב אותה על דרך של פסק דין). ומלבד זאת, איך ייראה בית משפט לענייני משפחה לו השופטים היושבים בו יאפשרו המשך הליכי סרק ופגיעה אנושה בבעלי דין רק בשם סדרי הדין, והנקמה?
המקומות הרגישים והמורכבים ביותר במערכת המשפט הישראלית הינם אולמות בתי המשפט לענייני משפחה. מדי יום שומעים שם זעקות שבר של בעלי/ות דין שמתייסרים/ות במאבק הקשה בחייהם, שמרגיש להם/ן עקוב מדם. מתגוללים שם גברים ונשים שחרטו על דם ליבם/ן לאמלל ולנקום במי שעד לפני רגע חלק עימם חיים. מוצאים שם ילדים נטושים שאמא ואבא שכחו את הבטחותיהם להם כאשר נולדו, שתמיד ידאגו להם, אלא שכעת הם עסוקים בלרסק הדדית את אבא ואמא, ואין להם פנאי לקיים הבטחות או לדאוג לשלום הילדים. על הרקע הזה אפילו שוכחים/ות להכין להם כריך לבית הספר.
היו לי גם תיקים מבישים, שמריבות בין אמא ואבא אודות הבגדים שלא חזרו מהמשמורת המשותפת של ההורה השני, הביאו את הילד להגיע לבית הספר לבוש בבגדי בית ונושא עימו בשקית של הסופרמרקט את ספרי הלימוד, והקלמר. כן הורים יקרים, אתם אולי אוהבים את ילדיכם, אבל בראש מעיינכם אתם שמים את שנאתכם להורה השני.
כמי שעוסקת אך ורק בקטינים, נוער בסיכון ודיני משפחה, לצערי אין לי הרבה דברים אופטימיים ושמחים לכתוב על ההליכים המשפטיים שאני מנהלת. לרוב הם עצובים, מורכבים, פוגענים כלפי ילדות וילדים, ומלאים באגו שנאה וזעם של מי שהפכו מאוהבים לאויבים.
אך מה קורה מהצד השני של הבמה? מי הם שופטי המשפחה שיושבים על כס השיפוט?
הליכים כה מייגעים, מורכבים ורגישים בבתי השפט לענייני משפחה, מחייבים את השופטים להיות חזקים, אמיצים, עם ראייה רחבה, מזג שיפוטי, רגישות לצד נחישות, אינטיליגנציה רגשית מפותחת לצד יכולות אישיות ובין אישיות גבוהות.
מערכת המשפט הישראלית בתחום דיני המשפחה זכתה בשופטי משפחה מצוינים ברובם, אמיצים שלא חוששים ליצור תקדימים ולומר את דברם לאחר קריאה ועיון באלפי נספחים, בקשות, תגובות ותביעות שלמדו באלפי התיקים שעברו בשולחן העבודה של כל שופט משפחה. העומס הרגשי גדול בדיוק כמו העומס בדסק.
לצד שופטי משפחה מעולים ישנם גם פחות, כאלו שלא מכירים את התיק וניכר כי הם קוראים בזריזות את התביעות תוך כדי דיון, כשבעלי הדין ועורכי הדין באולם. כאלו שלא יודעים אם עסקינן בילד או בילדה. כאלו שמפחדים לתת החלטה או להגיע לפסק דין וגוררים אנשים מרוטים ועייפים בהליכים משפטיים מיותרים.
ממש בתחילת השנה החדשה באו עלינו לטובה תקנות סדרי הדין החדשות, שאני אישית כמשפחתולוגית מאוד מעריכה. מטרתן בין היתר היא לווסת עומסי מערכת, למנוע הליכי סרק בבית המשפט, ליצור סדר ואחידות וממלכתיות בכתיבה, למנוע הצפות במגילות שכותבים עורכי דין עבור לקוחותיהם כדי להצדיק שכר טרחה מופרז.
חרף התקנות החדשות, שנכנסו לתוקף והקנו למערכת המשפט סמכות ואמצעים לויסות עומסים, על פי החלטת נשיאת בית משפט העליון השבוע נראה כי עדיין לא באמת מותר לשופט באולם לעשות דין וצדק – בעיני זה מגביל ומסוכן.
הפרד ומשול מתחיל בפירוק התא המשפחתי
חובה לפקח על התנהלות שופטים בדיני משפחה,המנצלים את הידיעה כי אין פיקוח.מקרים חמורים המסתובבים בשיח הציבורי נוגעים לגזילת רכוש,ירושות צוואות של בעלי דין תוך ביצוע עוולות חוקתיות מתמשכות,על כב' הנשיאה לדעת שכל מה שהולך בבתי המשפט השלום במיוחד במשפחה ,השתנו מקצה לקצה,שופטים אשרא פועלים בעזות מצח ,תחת ביצוע שיבוש הליכים יזום,מניהול סרק לצורך סחבת לעיוות דין והטיית דין,פרשיות חמורות ושערורייתיות שאין מקומן במדינה מתוקנת,ישנה פרשה המהווה רעידת אדמה בקרב משפטנים,אשר בכוחה להביא ל0 באמון הציבור בבתי המשפט לכשתחשף. פרשה חמורה של מינוי אפוטרופסות בשיתוף פעילות פלילית של עובדי ציבור,אשר שיקרו,רימו,זייפו,תוך ניצול לרעה של ההליכי סרק שהתמשכו מעל 8 שנים,במטרה לגזול רכוש של בעלי דין,עובדי הציבור מייצגי מדינה,בכללם עוכרי דין,פעלו כאחרוני העבריינים,תוך שמבצעים עוולות חוקתיות לבעלי דין בנסיבות חמורות.מחובת שומרי הסף,לבצע בדק בית על הנעשה בבתי המשפט לעניני משפחה,זאת מאחר,והזרוע הארוכה של בהמש"פ שהינם גורמי רווחה,ומערכות אכיפה ,אשר משמשים זרוע שיפוטית בתיקי משפחה,מנוצלים פוליטית על ידי עובדי הרשות,ברור לכולם שהמצב המחליא היום בו ניבחרי הרשויות הינם נוגעים בשחיתות מירבית בכספי ציבור,עברו את כל הגבולות האדומים,מרשים לעצמם להתערב בהחלטות שיפוטיות גורליות,תוך ניצול תפקידם וסמכותם לעיוות דין והטיית דין,השאלה המתבקשת מי שומר על השומרים? ואם בעל דין לא מוגן בזכויותיו על ידי שופטים העוצמים עיניים לנוכח העוולות,אז מה תפקידןו של שופט?שופטים המתעלמים מהליך שיפוטי חוקי,ומחייב,היעלה על הדעת שיתעלם מכל זכויותיו של בעל דין.לאור המצב העגום המצוי בבתצי המשפט לעניני משפחה,ולאור הפרשיות החמורות הנחשפות חדשות לבקרים,טוב אם מערכת המשפט,תצמצם את בתי המשפט למחוזיים,בכך,כח האדם יבחר בקפידה,ולא שיטת חבר מביא חבאר,גם ברווחהףגם במשטרה,גם בבהמש"פ,כולם מכירים את כולם,לא פלא שהמצב של כתבי בית דין ,ופארוטוקולים מזויפים הפכןו לשיטת שיבוש,המנוצלת על ידי עורכי דין עבריינים אשר אין עליהם פיקוח,משוללי רסן,על המדינה לקחת אחריות על העדר פיקוח על התיקים החורצים גורלות,גם לגבי אנשים שאינם מבינים,ןחסרי יכולת להתמודד עם המצב,שנית,יש לברור במיליון עיניים,מינוי שופפטים ראויים תוך הרחקת הפוליטיקאים,ולישכת עורכי הדין הטומנים ידם בצלחת,גופים אלה,דרדרו את מערכת המשפט עד לתהום,לא פלא שתיקים חמורים משובשים בזדון על ידי שופטים,מחובת נשיא בית משפט לבדוק ולעקוב אחרי התנהלותם של שופטים,הרבה החלטות שיפוטיות בגזלת זכויות מן הדין אינם מגיעים כלל לידיעת שומרי הסף,זאת בשל השיבוש והמניעה של בעלי דין בהנגשתם לערכאות. בנוסף,מאחר ועורכי הדין זיהו את השיטה המפקירה,הפכו לאחרוני העבריינים,הציבור מודע לרמת עורכי הדין הנסתובבת ביום בבתי המשפט,רמתם המוסרית,המקצועית,והאישדית,רחוקה כמזרח ממערב,ביחס למה שהיה בטרם ניפתחו המכללות קבלני החותמת גומי.הים עורכי דין,מבצעים את כל עברות האתיקה האפשריות כי איםן עליהם פיקוח,כך שמתעשרים ללא משפט,תוך ניצלה המחפיר של ההתנהלות המערכתית הפוגעת בזכויות האזרח,מתוקף כבוד האדם וחרותו,קניינו,והגנה על זכויותיו מן הדין.הבחירות הקרובות יהיו עבור הציבור,כך מקווה,שלטון שישים קץ להפקרות השוררת בכל המערכות.,כך מקווים.