"אני אדם רגיל יחסית. אולי קשה להאמין, אבל מעולם לא כמהתי לאור הזרקורים. אבל איכשהו, אור הזרקורים מצא אותי. איך אפשר לדעת מתי הסיפור שלך מתחיל? כמו כל בחורה, גם אני חלמתי למצוא את האביר על הסוס הלבן, ואז הכרתי את ג'ון פרופיומו. לא היה לי מושג איזה חיים יוצאי דופן בחרתי לעצמי. כולם חששו מהפצצה, בעוד הם היו צריכים לחשוש ממני. הייתי הרבה יותר מסוכנת מרוסיה".
כך נפתחת המשפט של כריסטין קילר – סדרה דרמתית בת שישה פרקים תוצרת BBC, שפותחת מחדש את תיבת הפנדורה של כריסטין קילר, דוגמנית-חשפנית-רקדנית יפה שזה אסון, שעמדה במרכזה של שערוריית מין פוליטית ופרשת ריגול סנסציונית.
סיפור חייה של כריסטין קילר, שהותירה צלקות עמוקות בהיסטוריה הבריטית, מסופר הפעם מנקודת מבטה, במטרה לעשות תיקון היסטורי לסטיגמה הדמונית שדבקה בה עד יום מותה.
הסיפור של קילר מתחיל בסוף שבוע אחד ביולי 1961, שם ארגן ד"ר סטיבן וורד (ג'יימס הורטון), אוסטאופת (מרפא אלטרנטיבי העוסק בעיסוי ומניפולציה ידנית של שרירים ועצמות, א.ש) ואמן מקושר היטב בחלונות הכי גבוהים, שארגן מסיבה לחברים באחוזה כפרית רחבת ידיים ומפוארת במחוז ברקשייר בדרום מזרח אנגליה. בין השאר הביא וורד למסיבה שתי נערות מצודדות למדי שליקט ממועדון חשפנות: כריסטין קילר (סופי קוקסון) בת ה-19 וחברתה הטובה מנדי רייס-דיוויס (אלי אמבר) בת ה-17, וביקש מהן לשחות בבריכה בבגדי חווה.
קילר לא היססה לרגע. השחייה בעירום משכה כמובן את תשומת לבם של משתתפי המסיבה, ובמיוחד של ג'ון פרופיומו (בן מיילס), שר המלחמה וכוכב עולה במפלגה השמרנית – שסומן כראש הממשלה הבא. הוא בילה במסיבה עם אשתו, השחקנית ולרי הובסון-פרופיומו (אמיליה פוקס). במקום נכח גם יבגני איבנוב (ויסאר וישקה), חבר טוב של וורד, ששימש קצין מודיעין ונספח הצי הימי בשגרירות הסובייטית בלונדון. ובמילים פחות דיפלומטיות – מרגל.
בתום המסיבה איבנוב הסיע את קילר לדירתו של וורד בלונדון, והם בילו שם את הלילה ביחד. מה ששניהם לא ידעו, זה שחודש לפני כן סוכנות הביון הבריטית MI5 יצרה קשר עם סטיבן וורד וביקשה ממנו לעזור לה להפיל את המרגל הסובייטי ב"מלכודת דבש", בתקווה לסחוט אותו וכך לאלץ אותו לערוק לשורות הבריטים. "מלכודת הדבש" היתה קילר.
בסוכנות הביון הבריטית לא ציפו שיירקם קשר בין הצעירה הפתיינית שלה טמנו פח, לבין בכיר בקבינט. "כשפגשתי את ג'ון פרופיומו, שנינו נכנענו לאינסטינקט הטבעי ביותר שיש. אהבתו של גבר חזק בגיל הביניים, כלפי נערה חסרת כל. האם זהו פשע?", נשמע קולה המלטף של קילר ברקע, תוך שהיא מתעלסת בתשוקה לוהטת עם פרופיומו על השטיח.
בשלב הזה חששו קודקודי MI5 שמבצע העוקץ שלהם נגד המרגל הסובייטי יירד לטמיון בגלל מעורבות שר המלחמה. מזכיר הקבינט הוכנס לסוד העניינים וזימן את פרופיומו לפגישה, שבה הזהירו מפני מעגל חבריו המפוקפק של וורד. לאחר פגישה זו סיים פרופיומו את הקשר הרומנטי עם קילר.
יתכן שהציבור הבריטי והבינלאומי לא היה יודע לעולם על הרומן בין קילר לפרופיומו, אלמלא תקרית ירי שבה היתה מעורבת קילר כמה חודשים אחרי. קילר שהתה באותו זמן בדירתו של וורד במרכז לונדון, כשלמקום הגיע ג'וני אדג'קום (נתן סטיוארט-ג'ארט), סוחר סמים אפרו-בריטי עמו ניהלה קשר רומנטי. אדג'קום דרש לראות את קילר והאשים אותה שסיבכה אותו בתקרית אלימה עם לאקי גורדון (אנתוני וולש), זמר ג'אז ג'מייקני, שאנס את קילר ולא הפסיק להטריד את חייה.
כשקילר סרבה לצאת, אדג'קום שלף אקדח, ירה כמה יריות לעבר המבנה, כולל לתוך חדרן של קילר ורייס-דיוויס המבוהלות וברח מהמקום. בין ים העיתונאים והצלמים שצבאו על המקום היה גם אלן קרינגטון (סם קריין), כתב ה"דיילי מירור", שתחקר את מנדי רייס-דיוויס, שמסרה לו את שמה של כריסטין קילר, הבחורה השנייה שהייתה מעורבת בתקרית.
קרינגטון זכר היטב את שמה של קילר, כמי ששמה נקשר בעבר לרומן חשאי עם ג'ון פרופיומו, וקלט בחושיו החדים שיש לו סקופ ענק ביד. למחרת קישטה קילר את העמוד הראשון של ה"דיילי מירור", תחת הכותרת: "דוגמנית בדרמת ירי", כולל תמונה ענקית שלה. עוד באותו יום פגש אותה הכתב קרינגטון, והציע לה הרבה מאד כסף תמורת הסיפור שלה, "שיכול למכור עיתון אחד או שניים".
קילר מתפתה לכסף, ונעתרת לספר ל"דיילי מירור" את "הסיפור מאחורי הסיפור". בין השאר סיפרה לעורך וכתב ה"דיילי מירור" שהיו שיחות מסדרון בין איבנוב לפרופיומו – שעברו דרכה. היא פולטת משהו על "ראשי טילים" ו"חומת ברלין". כשהעיתונאים תוהים מה בדיוק שאל איבנוב את פרופיומו, השיבה: "תשאלי את פרופיומו מתי המערב מביא ראשי טילים לברלין?".
"שאלת את פרופיומו?", תוהים השניים. "אוף קורס נוט".
לאחר מכן נחקרה קילר במשטרה, שם חשפה בפני השוטרים את הרומן שלה עם פרופיומו.
הקורבן הבא של "פרשת פרופיומו" היה הדמות הפוליטית הבכירה ביותר בבריטניה – ראש הממשלה הרולד מקמילן. מקמילן, שמצבו הבריאות הידרדר, התפטר מתפקידו באוקטובר 1963, בין היתר בשל הנזק התדמיתי שנגרם לממשלתו. אפקט הדומינו נמשך בבחירות ב-1964, אז מפלגת הלייבור עלתה לשלטון.
במידה רבה, מי ששילמה את המחיר האישי הכבד ביותר על הפרשה היתה קילר. לאורך כל חייה סבלה מגברים שאכזבו אותה ופגעו בה פיזית ונפשית. אבל היה אחד שפגע בה יותר מכולם. קראו לו לאקי גורדון, והוא פיתח אובססיה כלפיה. יום אחד הוא ארב לה מחוץ לדירה בלונדון, וכשיצאה עם חברים התנפל עליה והיכה אותה קשות.
גורדון נעצר, הועמד למשפט ונידון לשלוש שנות מאסר. אבל אז המשטרה גילתה באורח פלא שקילר הסתירה את העובדה ששני עדי ראייה היו נוכחים במקום בעת התקיפה. קילר טענה להגנתה ששני הגברים היו בעלי רקע פלילי וחששו להסתבך עם המשטרה. איש לא הקשיב לה.
גורדון ערער על הרשעתו, שוחרר, ואילו קילר עמדה לדין בגין מתן עדות שקר, חתמה על עסקת טיעון ונשלחה לתשעה חודשי מאסר. רוב הפרשנים הפוליטיים התעקשו שקילר היתה השעיר לעזאזל של כל הסקנדל, שהממסד הבריטי זמם לנקום בה על שהפילה את ממשלת השמרנים, וחשיפת "עדות השקר" היתה רק האליבי. אחרי שהשתחררה, הבריטים לא סלחו לה לעולם, והיא נותרה עד יום מותה ב-4 בדצמבר 2017 עם אות קין על מצחה.
"הייתי ילדה תמימה קטנה עם יותר כוח ממה שיכולתי לדמיין אי פעם", מלטף קולה של קילר את פס קול הסדרה, "היו כוחות הרבה יותר גדולים בסיפור. הכוחות שאחראיים לכל העולם. וחברויות שחשבתי שיהיו לנצח, פשוט נעלמו כלא היו. יתכן שסטיבן וורד הוא המושך בחוטים, אבל יכול להיות שהוא כבר לא. והכוחות שכן משכו, רצו להרוס את כולנו".
"המשפט של כריסטין קילר". החל מה-3.11, כל הפרקים ב-HOT VOD. החל מה-6.12, ימי שלישי, 20:15, ב-3HOT.
