עם שחרורו מצה"ל, א' חסך כל שקל שהרוויח בעבודתו על מנת לטוס לאתיופיה ארץ הולדתו, ושם לקיים את מצוות בניית מצבה על קבר אימו המנוחה. אלא שמעצרו בחשד לעבירות תעבורה חמורות איים למנוע את הטיסה.
א', כיום בן 23, עלה לישראל בגיל 12 ועבר גיור. בהגיעו לגיל גיוס אומץ על ידי בני זוג מחולון באמצעות עמותת אח"י לחיילים בודדים, והתגייס ליחידה קרבית כחייל בודד. בתווך, אימו של א' נפטרה באתיופיה. לכן, עם שחרורו מצה"ל חסך כסף כדי לטוס לארץ הולדתו ושם לבנות לאמו מצבה. תאריך הטיסה כבר נקבע ל-5 בספטמבר, והנאשם היה אמור לשהות באתיופיה במשך חודש.
בחודש מרס רישיונו של א' נפסל עקב הרשעתו בעבירת נהיגה בשכרות, והוא היה אמור להפקיד את רישיונו, אך בפועל לא עשה זאת וב-23 באוגוסט נתפס נוהג בזמן בפסילה, במהירות מופרזת ושוב – בשכרות. הטעות הזו עשויה היתה לשבש לו את התוכניות: בעקבות מעצרו, בדיון שהתקיים ב-28 באוגוסט קבעה השופטת מגי כהן כי א' ישהה במעצר בית מלא עד להחלטה אחרת, ואף הוציאה נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.
סנגורו של הנאשם, עו"ד בנימין מלכא, הגיש לבית המשפט בקשה לביטול מעצר הבית וצו עיכוב היציאה מהארץ. "המבקש אסף שקל לשקל, ממש כך, על מנת לטוס ולקיים את המצווה החשובה הזו, את החוב המוסרי של המבקש כלפי אמו המנוחה. יצוין כי המבקש מעולם לא פגש את אביו וכי אין לו ידיעה על גורלו של האב", כתב עו"ד מלכא בבקשה.
התובעת, עו"ד אושרת דוכן, התנגדה לבקשה בדיון שהתקיים הבוקר (שני, 2.9), והוסיפה כי אם בכל זאת בית המשפט יחליט לאפשר לא' לצאת מהארץ, עליו להפקיד ערבות מתאימה כדי לדאוג לכך שישוב להמשך משפטו. הסנגור ציין בתגובה כי מרשו רכש את כרטיסי הטיסה לאתיופיה ב-22 באוגוסט, יום לפני ביצוע העבירה, כך שאי אפשר לומר שהוא עשה זאת כדי לברוח לחו"ל. כמו כן טען הסנגור, כי בני משפחתו המאמצת של הנאשם יהיו מוכנים לשמש לו כערבים.
נשיא בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה, השופט אורן בועז, החליט להיעתר לבקשה, בנימוק כי למדינה אין ראיה כלשהי שיכולה להעלות חשש שא' לא ישוב ארצה. וכך, א' הנאשם כעת בעבירות תעבורה חמורות, יוכל לצאת לאתיופיה לאחר שהערבים יפקידו ערבויות בסך 25 אלף שקל כל אחד, לצד הפקדת 5,000 שקל במזומן.
עו״ד מלכא מסר בתגובה: "לשמחתי בית המשפט קיבל את הבקשה במלואה והורה כי המבקש ישוחרר ממעצר הבית וכן יבוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ. בית המשפט הבין כי מדובר בבקשה הומאנית, של מי שעמל רבות ואסף אגורה לאגורה על מנת לבנות קבר לאמו המנוחה. יש רגעים שממלאים אותי, באופן אישי, ומעניקים לי תחושת סיפוק אדירה מהמקצוע שבו בחרתי. זה, ללא ספק, אחד מהם".
