הרכב של חמישה שופטים בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע פה אחד כי יש לאפשר לזוגות בני אותו המין, ולגברים יחידים בעלי זיקה גנטית ליילוד, גישה להסדר פונדקאות בישראל (חמישי, 27.2). השופטים קבעו כי כיום, הוראות הסדר הפונדקאות הקבוע בחוק הסכמים לנשיאת עוברים ובהוראות חוק תרומת ביציות, אינן חוקתיות ופוגעות באופן לא מידתי בזכות לשוויון ובזכות להורות.
השופטים אסתר חיות, חנן מלצר, ניל הנדל ויצחק עמית קבעו כי על המחוקק לתקן את "ההוראות המפלות" בתוך 12 חודשים, עד ל-1 במרס 2021, ובמידה ולא יתוקנו ההוראות – בית המשפט העליון ייתן סעד אופרטיבי, באחת משתי דרכים: "קריאה לתוך החוק" של הסדר שוויוני, או לחילופין – ביטול הוראות החוק המפלות. השופט עוזי פוגלמן, בדעת מיעוט, סבר כי אין מקום להוסיף ולהשהות את ההחלטה. הוא סבר כי יש להורות על בטלות מושעית של הסעיפים המפלים בהסדר, כך שבמידה וההסדר לא יתוקן תוך 12 חודשים – הבטלות תיכנס לתוקף באופן מיידי. זאת, לדבריו, בשל עוצמת הפגיעה והשתלשלות והימשכות ההליכים עד כה.
מהחלטת השופטים עולה, כי צמצום זכות הגישה להסדר הפונדקאות באופן המדיר ממנו אוכלוסיות מסוימות – אף שיש ביכולתם לקיים זיקה גנטית ליילוד – פוגע כאמור בזכויות החוקתיות לשוויון ולהורות: "החרגתה הגורפת של קבוצת הגברים ההומוסקסואלים מתחולתו של הסדר הפונדקאות נחזית כהפליה 'חשודה', המייחסת מעמד נחות לקבוצה זו, ובכך גלומה פגיעה נוספת, קשה ומשפילה בכבוד האדם על בסיס מגדר או נטייה מינית".
השופטים התייחסו בהחלטתם לסוגיות שונות בחוק הפוגעות במגדרים מסוימים. כך למשל נכתב כי ההסדר הנוכחי מאפשר לבעלי אמצעים כלכליים לבצע הליך פונדאות בחו"ל, בעוד שאחרים שאינם בעלי אמצעים מתקשים לבצע הליך זה. השופט פוגלמן התייחס להפליה בין גברים לנשים הטמונה בהסדר הנוכחי – "מסר פוגעני" ביחס לגברים, שמגלם להגדרתו "תפיסות עומק חברתיות שלפיה 'הורות נשית' עדיפה וראויה יותר על פני 'הורות גברית', וכי משפחה המורכבת מאם ומאב או מאם בלבד היא משפחה 'עדיפה', 'ראויה ו'רצויה' יותר ממשפחה המורכבת מגבר יחד או משני גברים. זהו מסר שלטוני פוגעני, החוטא לחובתה הבסיסית של המדינה לכבד כל צורת חיים וכל תא משפחתי שמבקש אדם לעצמו".
השופטים הוסיפו כי ניתן למצוא דרכים אחרות אשר יגשימו את תכליות החוק, ובכלל זה הגנה על כבודן ושלומן של הנשים הפונדקאיות, באופן שלא יוביל להפליית מגדרים מסוימים. השופטים הוסיפו כי פגיעת החוק בזכויות להורות ולשוויון היא משמעותית ונזקה רב, ולעומת זאת – התועלת השולית הנובעת מהפעלת ההסדר במתכונתו הנוכחית מסתכמת בהקטנת הביקוש להסדרים כאמור, וניתן להשיג אותה בדרכים נוספות.
את העתירה לבג"ץ הגישו בין היתר איתי ויואב ארד-פנקס; עמותת "אבות גאים" וסוכנות "פונדקאות בינ"ל תמוז בע"מ", באמצעות עו"ד חגי קלעי ועו"ד אוהד רוזן. המשיבים לעתירה היו הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (הוועדה לאישור הסכמים) באמצעות עו"ד נחי בן אור, וכנסת ישראל באמצעות עו"ד אביטל סומפולינסקי.
