הצדדים הם הורים לחמישה ילדים (בני שנה עד שש) שמתגוררים בבית הסבתא מצד האב, ביחד עם האב. האם מתגוררת בנפרד. זמני השהות עימה נקבעו במרכז הקשר.
האב עתר לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד לאפשר לו לטוס עם בנו הבכור (בן 6) לאומן באוקראינה למשך שבוע, כדי לשהות עימו שם בראש השנה. לטענת האב, הוא מקפיד לטוס לאומן מדי שנה במשך 15 השנים האחרונות והשנה ברצונו לצרף את בנו הבכור לטיסה. לנוכח המגבלות החלות על טיסות אלה, הודיע כי יש בכוונתו לטוס דרך מולדובה באמצעות סוכנות נסיעות המבטיחה טיסה בטוחה לחלוטין.
האם התנגדה בתוקף לבקשה בשל המלחמה המתחוללת באוקראינה. המסע, לדבריה, כרוך בקשיים פיזיים משמעותיים, בטיסות ארוכות, בשעות של המתנה בשדה תעופה ובמעברים שאינם מותאמים לצרכי הילד. כל אלה – חוויות העלולות לגרום לו לעומס נפשי. עוד ציינה, כי הסביבה באומן לקראת ראש השנה מאופיינת בצפיפות, המולה ורעש שאינם מתאימים לילד קטן והוסיפה גם שהמצב הביטחוני בארץ מתוח ויש להיות ערוכים לכל תרחיש.
האפוטרופוס לדין שמינה ביהמ"ש התרשמה משיחה עם הילד כי הוא קשור מאוד לסבתו, מעוניין להמשיך ולהימצא עימה גם בימי החג, אך חש שלא בנוח שמא יאכזב את אביו. במצב דברים זה, ונוכח המתיחות הביטחונית – הן באוקראינה והן בישראל – המליצה שלא יטוס.
השופטת ענת אלפסי דחתה את את בקשת האב וקבעה שהבן לא יטוס עם אביו לאומן אלא יישאר בישראל, מאחר שקיימת אזהרת מסע הדדית, הן מצד ישראל והן מצד אוקראינה. באשר להצעת האב להגיע לאוקראינה דרך מולדובה, נקבע כי מדובר בניסיון לעקוף את האיסור המפורש, דבר שחושף את הילד לסיכון מיותר לחלוטין – הן בדרך המטלטלת מישראל למולדובה וממנה לאומן והן בעיר אומן עצמה. "על כך יש להוסיף את המתיחות הביטחונית הקיימת בישראל עם היפתח המערכה בצפון. חברות תעופה רבות החלו לבטל טיסותיהן לישראל, כך שהחזרה ארצה אף היא עלולה להיתקל בקשיים", הוסיפה השופטת.
נמצא, איפוא, כי טובת הילד בכך שיישאר בישראל, בבית סבתו אצלה חש בטוח, ביחד עם ארבעת אחיו הקטנים.
השופטת ציינה, כי האב חפשי לפעול כרצונו לגבי עצמו כמובן. "עם זאת, במצב הדברים הנוכחי ראוי כי גם האב ישקול טיסתו למקום כה מסוכן, כאשר הוא משאיר את חמשת ילדיו הקטינים (בהם שלושה פעוטות) באחריות אימו, היא סבתם. טוב יעשה האב אם ישקול גם הוא, השנה, להישאר בישראל ולאפשר לחמשת ילדיו הקטנים לקבל את השנה החדשה בנוכחותו", נכתב בסוף ההחלטה (24.9).
האב חויב בהוצאות בסכום סמלי של 500 ₪ בנימוק כי נוכח ההודעות לציבור אשר פורסמו באמצעי התקשורת, הוא יכול היה להימנע מהגשת הבקשה ולכל הפחות לחזור בו ממנה.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
