המדינה סוערת בעקבות פרשת אונס חמורה של קטינה בת 16 על ידי מספר לא ידוע של גברים, אומרים רבים, וזאת עוד לפני שהספקנו לעכל את התעללות הסייעות בפעוטונים על ידי מפלצות אדם שתועדו פוגעות בעוללים חסרי ישע.
בישראל הכל מתרחש בעצימות גבוהה, כולל הפגנות תמיכה בקורבן ופוסטים בכל רשת חברתית אפשרית. ועדיין, המהומה התקשורתית ברשתות ובערוצים צורבת את התודעה עוד לפני שהתבררו נסיבות המקרים, שעל פניו כל אחד מהם מהווה חציית קו חברתי חמור. מצב בו נערה בת 16 נאנסת פעם אחר פעם על ידי מספר גברים, וזה ממש לא משנה אם מדובר בגבר אחד או ב-30 גברים מבחינת האסון לגופה ולנפשה.
והנערה? היא אזרה אומץ לאחר מספר ימים ופנתה בגפה למשטרה. זו נערה שנשמתה תיוותר מצולקת לנצח, נערה שלא תבטח יותר באף גבר. איך תבטח? לעולמים היא תזכור איך כשהיתה שיכורה בת 16 וגבר הציע לה עזרה, ואפילו הציג את עצמו כחובש, הוא אנס אותה והזמין את חבריו לחגיגה על חשבון גופה הצנום והשזוף. גוף ילדותי בראש צעיר, שלא ציפה להגיע לנופש באילת כדי לספק שם את יצריהם של גברים דוחים שלא גדלו לערכים של כבוד לאשה ולרצונה, לא כל שכן לאלה של נערה תמימה.
אז מה קורה לדור שלנו? ילדים בני עשר צופים בפורנו, צורכים מותגי יוקרה וחיקויים, פורקים כל עול וחיים על טיק טוק אינסטגרם, ספורט, חטיפים ואלכוהול. בלי קשר, בכל פרשת אונס אנחנו לומדות מחדש כי אין קלסתרון מוגדר לאנסים נאלחים, הם יכולים להיות צעירים מאוד ומבוגרים בכל הגילאים, ערסים חובשי כיפות שאוהדים את בית"ר וזורקים עליהם סוכריות בנתב"ג כשהם חוזרים מקפריסין, והם גם יכולים להיות לפלפים שבמשך ימים ארוכים אנסו נערה אחת מהשכבה בקיבוץ שלהם בעמק יזרעאל.
קשה שלא לחזור לאונס האכזרי ההוא בקיבוץ שמרת, שחירב את נפשה של אותה נערה אשר בגרה וניסתה לשים קץ לחיה פעם אחר פעם. זו אותה נערה שסיפורה המזעזע הונצח במחזה שכמעט כל תלמידי בתי הספר התיכוניים צפו בו, מה שלא מנע את המקרים הבאים באיה נאפה ואילת. זו אותה הנערה שבחלוף השנים נחשפה בעיתונים ובערוצי הטלוויזיה בעקבות העזיבה שלה ושל משפחתה הדחויה את הקיבוץ לטובת העיר הגדולה רמת גן, מה שלא מנע את המשך ההידרדרות הנפשית שלה ושל הוריה.
כעורכת דין, מחובתי לציין גם את פסיקתו של בית המשפט העליון מאותו מקרה מזעזע, שם נכתב באותיות קידוש לבנה כי היעדר הסכמה מפורשת ורצון ממשי במילים ובהתנהגות של אשה לקיום יחסי מין מהווה אונס לכל דבר. "לא זה לא, זה לא, זה לא", בדיוק כפי שזעקו אלפי נשים צעירות אתמול ברחבי ישראל. לא בטוחה שרוצה? זה גם לא. מהססת? זה גם לא. לא משתפת פעולה באקט? זה גם לא. אם יש ספק, אין ספק. אני רוצה זה בהתנהגות ובמילים, אני מביעה עניין ומגלה, זה כן, רק זה כן.
ולסיום, זכותו של כל אדם לייצוג משפטי הולם, גם לשפלים שבשפלים, לאנסים נאלחים וגננות מתעללות. כעורכי דין אנחנו לבטח מבינים זאת, אך הציבור בישראל רגיש בצדק לפגיעות בחלשים. לכן, אני מציעה לקולגות שמופיעים בבתי משפט ואוטוטו ישטפו את מסכי הטלוויזיה וישלחו תגובות כתובות לעיתונים ולאתרים, טיעונים של סניגור במקרים רגישים של אונס אכזרי, אסור שיהיו פוגעניים כלפי הקורבן. אנא זכרו זאת.
