נגד סייף אבו עדייה (30) מרהט הוגש כתב אישום לבית משפט המחוזי בבאר שבע על עבירות נשיאת נשק, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.
על פי כתב האישום, שהוגש בינואר אשתקד, שוטרים ברכב סמוי שהיו בפעילות סמוך למתחם העסקים ברהט הבחינו ברכב ללא לוחית זיהוי שבו היה הנאשם עם אחר. השוטרים החלו לנסוע אחריו, הדליקו צ'קלקות והבהבו לנהג לעצור. במקביל הצטרפה ניידת נוספת.
הנאשם ושותפו החלו בנסיעה מהירה בכביש דו סיטרי לכיוון רהט, עקפו כלי רכב וגרמו לנהגים לרדת לשוליים. ניידת משטרתית נוספת נכנסה למרדף עד שהרכב איבד שליטה, התנגש בעמוד והתהפך.
שני יושבי הרכב הצליחו לצאת והחלו בבריחה רגלית לכיוונים שונים.
השוטרים שדלקו אחריהם תפסו רק את הנאשם, ובהמשך לכך גם נשק שהיה ברכב.
הנאשם אבו עדייה שמיוצג על ידי עו"ד שני מורן שמר על שתיקה בחקירה, שהתבססה על דו"חות השוטרים שנטלו חלק במרדף.
מבקשת המעצר עד תום ההליכים עלה כי בעברו של הנאשם שתי הרשעות ומאסר מותנה.
כאשר החל המשפט לאחרונה הסנגורית מורן הצביעה על קשיים ראייתיים הנוגעים למעורבות של האחר שברח מהרכב, לטענת עו"ד מורן לא מן הנמנע כי הנשק שנתפס שייך לו.
נוכח טענות אלו ואחרות, הצדדים הגיעו להסדר טיעון, שבמסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן והנאשם הורשע בסיוע לנשיאת נשק ובהפרעה לשוטר.
במסגרת ההסדר הסכימו הצדדים לעונש של 24 חודשי מאסר, כולל הפעלת מאסר מותנה בתיק אחר.
עוד הוסכם על קנס בסך 20 אלף שקלים ומאסר על תנאי.
"הסדר הטיעון נוטה במובהק לקולא", פסק השופט יואב עטר. "לו בכתב האישום המקורי היה מדובר הרי שלא היה ניתן לכבד את ההסדר.
"גם ביחס לכתב האישום המתוקן הסדר הטיעון נוטה במובהק לקולא וחורג מרמת הענישה הראויה והנוהגת, אולם, ההלכה היא כי בית המשפט אינו מחליף בשיקול דעתו את שיקול דעתם של הצדדים והמבחן לקבלת הסדר הטיעון הינו מבחן הסבירות. המאשימה נימקה את הסדר הטיעון בקושי ראייתי מהותי. בית המשפט אינו חשוף לחומרי החקירה ואולם חזקה על המאשימה כי אכן שיקללה את אותו קושי ראייתי שפירטה, ועל פני הדברים יש בכך בכדי להפוך את שיקוליה להיכנס לגדרו של הסדר טיעון כה מקל לסבירים".
