תוכנית מתאר ארצית לקידום תשתיות, שהוכנה בעבודת מטה שנמשכה כשלוש שנים – מתיימרת להכין את ישראל לתנופת בנייה שלא ממש מתאפשרת במצב התשתיות היום.
לפי התוכנית שקידם מנהל התכנון, יש לייצר מסגרת תכנונית ארצית לאיגום, שילוב ותיאום מערכות תשתית לאומיות במתחמים ייעודיים בפריסה ארצית. מדובר במהלך שצפוי לקצר בשנים את לוחות הזמנים להקמת תשתיות בארץ, ולהסיר חסמים משמעותיים בפני פיתוח ודיור.
המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה להפקיד את התוכנית (13 ינואר). מדובר במהלך דרמטי אך לא מאוד מפתיע, שכן המועצה בראשות נתן אלנתן היא חלק ממינהל התכנון שכאמור קידם את התוכנית.
יצוין כי על פי התוכנית האסטרטגית לדיור 2050, מדינת ישראל נדרשת להגיע להיקף של כ-4.8 מיליון יחידות דיור מאושרות עד שנת 2050, יעד המחייב תוספת של כ-1.83 מיליון יחידות דיור מעבר למצב התכנוני הקיים. כלומר, במצב התשתיות כעת ניתן להגיע ליעד של כשלושה מיליון יחידות דיור, הרחק מתחת לרף שנקבע.
הנתונים ממחישים את הפער בין קצב תכנון הדיור לבין קצב פיתוח התשתיות, שהפך בשנים האחרונות לאחד הגורמים המרכזיים לעיכוב מימוש תוכניות מגורים בהיקפים נרחבים.
תוכנית ההיערכות ארוכת הטווח לתשתיות עד שנת 2050 התקיימה ברמה הדו-מחוזית, כלומר במחוז צפון ובמחוז דרום – בנפרד.
התוכניות מבוססות על מודל גידול אוכלוסייה, גיבוש מפתחות צריכה מפורטים לתשתיות מים, ביוב, אנרגיה ופסולת, וזיהוי מתחמים ייעודיים לאיגום תשתיות לפי 28 אזורי תפקוד ארציים, כחלק מהתכנית האסטרטגית של מנהל התכנון.
אחד החסמים המרכזיים שהצטברו לאורך השנים הוא תופעת ה-NIMBY – התנגדויות נקודתיות להקמת מתקני תשתית חיוניים, המובילות לעיכובים ממושכים, פיצול תכנוני והעברת הבעיה מאזור לאזור.
התוכנית החדשה מבקשת לתת לכך מענה שיטתי: מעבר מתכנון אד-הוק של מתקן בודד, לתכנון מוקדי תשתית משולבים, הנשענים על ראייה ארצית, חלוקה אזורית מאוזנת ושקיפות תכנונית מוקדמת. כך, ניתן לצמצם התנגדויות, לקצר הליכים, ולחזק את האמון הציבורי באמצעות תכנון ברור, מבוקר ומוסכם מראש.
התוכנית תקבע עקרונות מחייבים לפריסת תשתיות במוקדים השונים, לשילוב בין מערכות תשתית מגוונות לרבות מים, ביוב, פסולת ואנרגיה תוך וניצול יעיל של תת-הקרקע.
בנוסף תכלול התוכנית הנחיות מפורטות לתוכניות עתידיות, באופן שיאפשר תיאום רגולטורי ולוחות זמנים אחידים בין כלל הגורמים המעורבים. שילוב זה צפוי לצמצם משמעותית את שטחי הקרקע הנדרשים לתשתיות, להפחית פגיעה בשטחים פתוחים, ולאפשר פיתוח עירוני אינטנסיבי ומאוזן יותר.
לצד ההיבט התשתיתי, מדובר במהלך בעל משמעות ישירה לשוק הדיור: האצת הקמת התשתיות צפויה להסיר חסמים תכנוניים ולשחרר אלפי יחידות דיור שכיום אינן ניתנות למימוש בשל היעדר פתרונות תשתית זמינים.
מה חדש בנדל"ן בכל הארץ >>
כל מה שקורה בוועדות התכנון >>
מוקדי התשתית יאפשרו פיתוח מדורג, מתוזמן ומתואם, שייתן מענה לצורכי האוכלוסייה הצפויה עד 2050, ויחזק את יכולת המדינה לעמוד ביעדי הדיור הלאומיים.
"התוכנית מבטאת שינוי תפיסתי עמוק – מתכנון נקודתי לתכנון מערכתי", אמר הרב אלנתן, יו"ר המועצה הארצית, "התוכנית מאפשרת לראשונה לנהל את משק התשתיות של מדינת ישראל בצורה מאוזנת, מתואמת ושקופה, תוך צמצום קונפליקטים, קיצור הליכים וחיזוק הוודאות התכנונית".
סמנכ״לית תשתיות במינהל התכנון, יעל סלומון, הוסיפה בהתייחסה לאישור התוכנית השאפתנית: "מדינות מתקדמות בעולם כבר הבינו שתשתיות חיוניות אינן מכשול לפיתוח – אלא חלק בלתי נפרד ממנו. באירופה ובאסיה פועלים כיום מתקני שריפת פסולת, מתקני טיהור שפכים ומערכי אנרגיה משולבים בלב המרקם העירוני, לעיתים מתחת לפני הקרקע ומעליהם פארקים, מבני ציבור ואזורי פנאי.
"תוכנית המתאר הארצית למוקדי תשתית נועדה ליישר קו עם הסטנדרטים הנהוגים במדינות מערביות מתקדמות, ולאפשר גם בישראל תכנון חכם, משולב וארוך טווח של תשתיות. זהו מהלך שמאפשר למדינת ישראל לסגור פערים שנצברו לאורך שנים, לאמץ סטנדרטים תכנוניים הנהוגים בעולם המתקדם, ולהקים תשתיות חיוניות בקצב ובאיכות הנדרשים לעשורים הבאים".
