הרכב של שלושה שופטי בג"צ דחה (21.5) עתירה שהגישה עיריית רמלה יחד עם המועצה אזורית גזר והוועדה המקומית לתכנון ובניה ומפעל נשר נגד הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) ונגד רכבת ישראל, בנושא הקמתו מתחם התחזוקה של הרכבת ברמלה.
העותרים טענו כי בניית המתחם סותר תוכנית מתאר מקומית של העירייה, שנועדה לקדם מקומות מגורים ותעסוקה, וכי נפלו מספר פגמים בהליך אישור התוכנית. בין היתר נטען, כי הות"ל לא דנה בחלופות למיקום המתחם, אלא קיבלה את עמדת הצוות המקצועי של הרכבת כעובדה מוגמרת ובלתי ניתנת לשינוי.
בנוסף נטען בעתירה, עיריית רמלה לא השתתפה בהליך וכי התוכנית מנוגדת לעקרונות צדק חלוקתי וסביבתי, ומטילה על העיר רמלה נטל, מאחר שמתחם התחזוקה משתרע על חלק משמעותי משטח אזור התעסוקה של העיר. זאת ועוד, בעתירה נטען כי הסמכות לדון בנושא היא של הוועדה המקומית ולא של הות"ל.
המשיבים טענו בתגובה כי מדובר במתחם חיוני, מאחר שישראל נמצאת בעיצומה של מהפכה תחבורתית ומכיוון שהיעדר מתחמי תפעול מהווה חסם משמעותי לפיתוח הרכבת. כמו נטען כי לעותרים ניתנה זכות הטיעון בהליך, וכי העתירה חוזרת למעשה על טענות זהות שהוצגו בשלב מוקדם יותר ונבחנו ביסודיות על ידי הות"ל.
יש לציין כי הפרויקט להקמת המתחם החל בשנת 2009, אולם התעכב מאחר שהוצאו צווי מניעה נגד המשך ההקמה. ואולם, כעת השופט מני מזוז דחה כאמור את העתירה וקבע כי אינו מוצא עילה המצדיקה את ביטול התכנית: "תוכנית לתשתית לאומית היא בעלת מעמד של תוכנית מתאר ארצית, שבכוחה לגבור על הוראות כל תוכנית אחרת… אישור התוכנית דנן לא נעשה בהליך חפוז, אלא לאחר הליך תכנוני-מקצועי יסודי, שנמשך כתשע שנים, ואשר כלל בין היתר גם בחינה של חלופות שונות, והליכי השגה ושימוע".
לדברי השופט מזוז, "כל רשות מקומית מעוניינת בקו רכבת ובתחנת רכבת שישרתו את תושביה, אך נראה כי אף רשות אינה מעוניינת לארח מתקני תחזוקה ותפעול, וכל אחת מעדיפה כי אלה ימוקמו במקום אחר, 'לא בחצר האחורית שלי', אבל משלא נמצא פגם חוקי בהחלטות שהתקבלו, אין מקום להתערבותנו".
שני חברי ההרכב האחרים – נשיאת בית משפט העליון, השופטת אסתר חיות, והשופטת ענת ברון – הסכימו עם השופט מזוז.
ראש עיריית רמלה, מיכאל וידל, מסר בתגובה: "עם כניסתי לתפקיד, קיבלתי כעובדה מוגמרת את נושא דיפו הרכבת על שטח של יותר משליש משטח אזור התעשייה רג"מ (רמלה גזר חבל מודיעין). פעלתי על מנת לבטל את ההחלטה ואף הצלחתי להביא להקמת ועדת חקירה על ידי משרד האוצר ואף יצא דוח בנושא המצדיק את עמדת העירייה. לצערי אין אפשרות לבטל את הדיפו בשלב כזה מתקדם ולכן פנינו לקבל סעד מבג"צ שכאמור קבע את החלטתו. יש להצטער על החלטה המאשרת פגיעה בעיר מוחלשת, רב תרבותית המצויה בסולם סוציואקונומי 4. מדובר בשטח היחיד אשר עמד לרשות העירייה לתכנון עתידי שטח אשר יועד לפיתוח תעשיה ותעסוקה.
"כתוצאה מ'נגיסת' השטח מאזור התעסוקה המאושר צפוי להיפגע קשות הפוטנציאל הכלכלי של אזור התעסוקה. כנובע, תיגרם פגיעה משמעותית למצבה הכלכלי של העיר (אשר מוקנות לה 50 אחוז מהכנסות אזור התעסוקה המשותף לה ולמועצות האזוריות גזר וחבל מודיעין) וליכולתה ליתן שירותים ראויים לתושביה, ובפרט לאור הגידול הצפוי באוכלוסייתה בשנים הקרובות (18-25 אלף יח"ד האמורות להיווסף לעיר). על מנת לסבר את האוזן תחשיבים שערכה העירייה העלו, כי הפסד הארנונה הצפוי באזור הרג"מ עקב "נגיסתו" לצורך התכנית עומד על מאות מיליוני שקלים לתקופת 20 השנים הבאות והפסד היטלי ההשבחה עומד על עשרות מיליוני שקלים".
