טביעת אצבע לא הספיקה להשאיר במעצר חשוד בהחזקת תת-מקלע

טביעה אחת תואמת ושתיים בלתי מזוהות (צילום להמחשה מתוך יוטיוב). במשטרת אום אל-פחם היו משוכנעים שיצליחו להשאיר מאחורי סורג ובריח את מוחמד בולבול (32) מבאקה אל גרביה, שנעצר עם אחרים בחשד שהחזיקו נשק מסוג קרל גוסטב (קרלו). בכל זאת, על הנשק נמצאה טביעת אצבע של בולבול – עובדה שגם החשוד לא יכול היה להכחיש בשום דרך. גם עברו המכביד – הכולל בין השאר עבירות נשק ואלימות שהובילו לעונשי מאסר ממושכים – היווה סוג של "רוח גבית" לנציגי המשטרה אשר הגישו הצהרת תובע ובקשה להאריך את מעצרו של בולבול.

מדובר במקרה שנחשף בחודש שעבר, במהלכו נעצרו שלושה חשודים – בולבול, אחמד מחאמיד (20) וקטין בן 16. במשטרה טענו כי השלושה קשורים בצורה כזו או אחרת לנשק שנמצא במתחם באום אל פחם. בחלוף מספר ימים שוחרר מחאמיד, לאחר שהתשתית הראייתית נגדו לא התחזקה. בהמשך הוגשו הצהרות תובע נגד בולבול ונגד הקטין, אולם בחלוף מספר ימים המשטרה נאלצה לשחרר בתנאים מגבילים גם את הקטין, נוכח נסיבות ראייתיות ואישיות הקשורות אליו.

במשטרה טענו בבית המשפט כי נגד בולבול יש תשתית ראייתית שמצריכה את השארתו במעצר עד תום ההליכים, בעיקר בזכות טביעת האצבע שנמצאה על הנשק. הסנגור, עו"ד אסף גונן, עתר מנגד לשחרר את בולבול, בטענה כי טביעת אצבע בלבד אינה מספיקה בכדי לבסס תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום והחזקת מרשו במעצר.

זאת ועוד, במהלך הדיונים התברר כי על הנשק נמצאו שלוש טביעות אצבע, אחת מהן על ההדק ושנייה על ידית האחיזה. שתיים מהטביעות יוחסו לאדם אחר, בעוד שרק טביעת אצבע שלישית, על חלקו העליון של הנשק, שייכת לבולבול.

השופטת הדסה אסיף מבית משפט השלום בחדרה קבעה בהחלטיות: "המשטרה לא יודעת למי שייכות טביעות האצבע האחרות, הנשק לא נתפס בביתו של החשוד וגם לא בסמוך לבית אלא בעיר אחרת ואין בידי המשטרה שום ראיה, ואפילו לא מידע, או הסבר לקשר בין החשוד לנשק, למעט אותה טביעת אצבע. בנסיבות האלה, ספק אם ניתן לומר שיש בידי המשטרה די ראיות לכאורה". בעקבות כך הורתה לשחררו למעצר בית.

המשטרה מיהרה להגיש ערר על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בחיפה. בערר הפנו נציגיה להחלטת בית המשפט העליון בתיק אחר אשר התייחס לטביעות אצבע. באותו תיק נקבע כי טביעת אצבע מהווה "ראיה נסיבתית בעלת משקל ניכר ואף מכריע", אך עם זאת נקבע שמשקלה תלוי בין היתר במיקומה בזירת העבירה, בטיב החפץ שעליו נמצאה ובשאלה האם קיים הסבר סביר להימצאותה במקום שבו נמצאה.
השופטת אורית וינשטיין מבית המשפט המחוזי ציינה כי טביעת האצבע בתיק הנוכחי נמצאה במיקום שלא ניתן להסיק ממנו האם החשוד החזיק בנשק או נגע בו. השופטת הוסיפה כי לא ברור כלל מה היא העבירה אשר החשוד נחשד בה, באיזה מסגרת נעשתה וכיצד ניתן להוכיח את המיוחס לחשוד מעבר לכל ספק סביר. בסופו של דבר, השופטת הסכימה עם בית משפט השלום ועם עמדת הסנגור, לפיה מדובר בראיה שעוצמתה אינה מצדיקה את המשך מעצרו של החשוד. לפיכך, הוא שוחרר למעצר בית.