מסתבר שניתן בהחלטה משפטית אחת לדחות ערעור שעסק בקשר שעלול לעתים להיות בעייתי ומטריד בין נבחרי ציבור ברשות המקומית לקבלנים ויזמים, ובאותה נשימה להעביר מסר שמקרים שהתקבלו עד עתה בסלחנות ובגמישות משפטית – עלולים להסתיים בעתיד בצורה אחרת לגמרי.
מדובר בהחלטה שהתקבלה (שני, 3.2) בבית משפט העליון, בתגובה לערעור שהוגש על ידי המדינה על פסק דין שהתקבל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, במסגרת פרשת השחיתות הגדולה בעיריית אשדוד, שנחשפה בחודש אפריל 2017. בפרשה מעורבים פוליטיקאים מאשדוד שהחזיקו בתפקידי מפתח בעירייה, קבלנים מוכרים וגורמים נוספים בעלי השפעה בבניין העירייה. לאחר חקירה ממושכת הוחלט להגיש כתבי אישום נגד 21 נאשמים, הבולט מביניהם הוא ממלא מקום ראש עיריית אשדוד לשעבר, עמרם כנפו, שהוביל את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. יחד עימו ישבו בספסל הנאשמים חברי מועצה וקבלנים.
רוב הנאשמים הגיעו להסדרי טיעון וההליך המשפטי נגדם הגיע לסיום עם עונשים שכללו קנסות כספיים כבדים ובחלק מהמקרים עונשי מאסר מינוריים. עם זאת, ההליכים נגד הנאשמים המרכזיים – כנפו ונגד חבר המועצה יצחק דרי – טרם הסתיימו. השניים מואשמים, כל אחד לפי חלקו, בביצוע עבירות שוחד, הפרת אמונים, הלבנת הון ועוד. למרות שהתנהלו מגעים בין הצדדים לגבש גם איתם הסדרי טיעון, המהלך לא הושלם.
במהלך החקירה הארוכה הוחלט להגיש כתב אישום נגד שמעון גוזלן וחברת "שיא רפאל", המייחס להם ביצוע עבירות של מתן שוחד והלבנת הון, בגין תשלום שוחד של מאות אלפי שקלים לחבר המועצת דרי, תמורת הגדלת זכויות בנייה וקידום פרויקט. בית המשפט המחוזי בבאר שבע החליט לזכות את הנאשמים, תוך שקבע כי ההתקשרות ביניהם נועדה לצורכי קידום ההיתר על ידי קבלת אישורים של גורמים שונים מחוץ לעירייה, כגון אישור כיבוי אש, ולא לצורך הגדלת זכויות בנייה, ולכן מדובר בהתקשרות לגיטימית.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, שניהלה את התיקים לאורך תקופה ארוכה, החליטה כאמור להגיש ערעור לבית המשפט העליון, והתרכזה בעיקר בנושא שעלול להוות סוג של תקדים בהתנהלות בין נבחרי ציבור לבעלי הון. הזיכוי בבית המשפט המחוזי, טענה הפרקליטות, עלול להעניק סוג של "הכשר" לשחיתות בשלטון המקומי.
בית המשפט העליון אמנם לא קיבל את בקשת הערעור, וביקש מהמדינה למשוך את הבקשה, אך באותה נשימה הביע דעתו כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי שגוי נורמטיבית. בהחלטה שופטי העליון נכתב: "מבחינה נורמטיבית אין לקבל מצב בו חבר מועצה ברשות מקומית או חבר ועדה מקומית לתכנון ובנייה יקבל תשלום בגין פעילותו וטיפולו בקבלת אישורים הנדרשים מגורמים שונים לצורך קבלת היתר בנייה, בפרויקט המטופל על ידי הרשות המקומית והוועדה המקומית בה הוא חבר. בהתאם, כך גם לגבי נותן התשלום. עם זאת, בהינתן מכלול הנסיבות בתיק שבפנינו, ובין היתר זיכוי המשיב בערכאה קמא מחוזית במחלוקת העיקרית לאורה התנהל הדיון בבית משפט קמא (תוספת של אחוזי בניה), קיבלה המערערת המלצתנו וחזרה בה מהערעור".
