פרקליט המדינה שי ניצן אימץ את המלצת משנהו והמועמד להחליפו, עו"ד שלמה למברגר, ופרקליטות מיסוי וכלכלה, והוציא מכתבי שימוע בתיק 3000, עם טיוטת כתב אישום לסוכן מספנות טיסנקרופ, מיקי גנור; מפקד חיל הים לשעבר אליעזר מרום (צ'ייני), מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר דוד שרן; השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג; יועציו לשעבר של השר יובל שטייניץ – רמי טייב וצחי ליבר; ועו"ד דוד שמרון.
לגנור מיוחסות עבירות הצעת שוחד, מתן שוחד, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות על חוק המפלגות; למרום – לקיחת שוחד, הלבנת הון ועבירות מס; לשרן – לקיחת שוחד, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירה על חוק המפלגות; לזנדברג – לקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס; לעו"ד שמרון – הלבנת הון; לטייב – תיווך לשוחד; לליבר – הלבנת הון וסיוע לעבירות מס. לדמות מרכזית נוספת, תא"ל (מיל') אבריאל בר-יוסף, החשוד גם הוא בדרישות שוחד של מעל שני מיליון דולר, טרם הוצא מכתב שימוע משום שהוא נחקר בפרשות נוספות.
לפי עיקרי טיוטת כתב האישום, המשנה ליועץ לביטחון לאומי בר יוסף ומפקד חיל הים מרום, רקמו יחד את מינויו של איש העסקים יוצא חיל הים, גנור, לנציג יצרנית כלי השיט הגרמנית. הפרקליטות טוענת כי בין בר יוסף ומרום לבין גנור התגבשה ההבנה כי בתמורה למינויו הוא ישלם להם בדרכים שונות כספים מתוך העמלות שיקבל עבור ביצוע העסקאות עם מדינת ישראל. נטען כי בר יוסף אף דרש לכאורה כספים בתמורה להמלצות המועצה לביטחון לאומי על קידום רכישת כלי השיט מטיסנקרופ בשנים 2009-2015.
עסקאות כלי השיט
במשך השנים רכשה מדינת ישראל מטיסנקרופ הגרמנית חמש צוללות. באפריל 2011 אישרה ועדת שרים מימוש האופציה לרכש צוללת שישית. בשנת 2015 החלה במל"ל בראשות בר יוסף פעילות מואצת לצורך בחינת האפשרות לרכש צוללות 7-9, והעיסקה אושרה בקבינט באוקטובר 2016. לפני כן, במאי 2015 נחתם חוזה בין מדינת ישראל לטיסנקרופ לרכישת ארבע ספינות מגן.
מינוי גנור לסוכן "על ידי" מרום ובר יוסף
על פי כתבי החשדות, במהלך שנת 2009 הציע בר יוסף לגנור לפעול יחד על מנת לקדם את מינויו לתפקיד סוכן התאגיד, וזאת תוך שבר-יוסף רצה להפיק לעצמו תועלת כספית מכך לכאורה. באותה עת שימש שייקה ברקת כסוכן טיסנקרופ בישראל במשך למעלה מ-20 שנה, אך בר-יוסף בתמיכת מפקד חיל הים דאז מרום החליטו להחליפו בגנור. לתמיכת מרום במינוי גנור היתה חשיבות מכרעת בשל תפקידו כמפקד חיל הים. בר-יוסף ומרום יזמו ביקור בישראל של וולטר פרייטג, מנכ"ל מספנות טיסנקרופ, וצירפו את גנור לפגישות.
גנור פעל במהלך הביקור, תוך הסתייעות במרום ובבר-יוסף, להפגין בפני פרייטג את קשריו במערכות השלטון. לפי כתבי החשדות, בין גנור מרום ובר-יוסף התגבשו לכאורה הבנה, הסכמה וציפייה, לפיה מרום ובר יוסף יקבלו גמול מגנור בעד פעולתם לטובת מינויו כסוכן התאגיד ובעד קידום עסקאות רכש כלי השייט במסגרת תפקידם. לאחר ביקור פרייטג בישראל, ובעקבות תרומת מרום ובר-יוסף לכאורה, נחתם החוזה בין גנור לתאגיד ולפיו הוא היה זכאי לעמלה של 3.7 אחוז מכל העסקאות העתידיות עם ישראל. החל ממאי 2012 קיבל גנור עמלה בגין השלמת עסקת הצוללת השישית ועסקת ספינות המגן, בסך כולל של 10,402,971 אירו.
לפי כתב החשדות, משעה שגנור התמנה לסוכן התאגיד ובשנים שלאחר מכן, הוא פעל לקדם את עסקיו, תוך הבטחות למתן שוחד וסיכום על מתן שוחד לכאורה בעד פעולות הקשורות בתפקידיהם של עובדי הציבור, על מנת לקדם ביצוען של עסקאות לרכש כלי שיט בין מדינת ישראל לתאגיד, ובכך להגדיל את רווחיו.
ציר גנור-בר יוסף
בר-יוסף הוביל את עיסוק המל"ל בנושאי ספינות המגן והצוללות. על פי כתב החשדות, מנקודת זמן מסוימת דרש בר-יוסף לקבל את התמורה מגנור בגין פעילותו לטובת מינויו, ובגין פעילותו לקידום עסקאות רכש כלי השיט. נטען כי ניסיונות בר-יוסף לקבל תמורה מגנור נעשו באמצעות בקשות שוחד ישירות, באמצעות דרישות כספיות שנעשו על ידי מפקד השייטת לשעבר שי ברוש, מקורבו של בר יוסף, ובאמצעות ניסיונות של בר-יוסף לבצע עסקאות עם גנור.
על פי כתב החשדות, לאחר משא ומתן שילם גנור לברוש 420 אלף שקל עבור פעולות שביצע בר יוסף במסגרת תפקידו כעובד ציבור, במסווה של חוזה ייעוץ כוזב עם ברוש. ב-2014 בהחל בר-יוסף על פי הנטען לדרוש בעצמו מגנור תשלום בסך מיליון דולר מחלקו בעסקת הצוללת השישית. בהמשך, דרש בר-יוסף מגנור תשלום בסך מיליון דולר נוספים בגין עסקת ספינות המגן. גנור הבהיר לבר יוסף כי יוכל לשלם לו את התמורה הכספית לה הוא מצפה לכאורה, בדרך של דמי תיווך בעסקאות נדל"ן שגנור יוציא לפועל.
ציר גנור-מרום
על פי כתבי החשדות, לאחר שחרורו של מרום מצה"ל הוא דרש מגנור לשלם לו כספים בעד הפעולות שביצע בתפקידו כמפקד חיל הים לטובת מינויו ולטובת קידום העסקאות. בהתאם לסיכום לכאורה, החל מאפריל 2014 ועד לנובמבר 2016, גנור העביר למרום מהחברות שבבעלותו לחברה שבבעלות מרום, מתת של 557 אלף שקל. בגין המתת הנפיק מרום חשבוניות כוזבות, לפיהן התשלומים ניתנו כביכול בעד ייעוץ בנושאים שונים.
ציר גנור-שרן
עוד על פי כתבי החשדות, לפני שנת 2008 ערך בר-יוסף היכרות בין גנור לדוד שרן. בשנת 2009 מונה שרן כראש המטה של השר שטייניץ. גנור ראה בשרן גורם היכול לסייע בקידום עסקיו. נטען כי כראש מטה שר האוצר פעל שרן לקידום ענייניו של גנור, ובראשם קידום רכש כלי השיט. שרן סייע לגנור לתאם פגישות עם השר שטייניץ והעביר לגנור מידע בנוגע להתקדמות העסקאות. בין גנור לשרן נוצרה לכאורה הבנה שגנור יתגמל את שרן בעתיד.
לפי כתב החשדות, באמצע 2013, כאשר כיהן בתפקידו הבא כמזכיר חברת קצא"א, פנה שרן אל גנור בבקשה לקבלת השוחד לכאורה בעד הפעולות שעשה כרמ"ט שר האוצר. שרן ביקש כי התשלום יועבר אליו דרך אדם שלישי. בהוראת גנור, מסר עוזרו שיק בסך כ-35 אלף שקל לפקודת מקורב של שרן. המקורב הפקיד השיק בחשבונו ומסר את מרבית תמורתו במזומן לרמי טייב, עוזרו באותה תקופה של שטייניץ, עבור שרן.
נטען כי בנובמבר ,2014 חודש לפני שנכנס לתפקידו החדש כמנהל לשכת ראש הממשלה, קיבל שרן סכום נוסף של כ-35 אלף שקל מגנור באמצעות חשבונו של יועץ התקשורת צחי ליבר. גנור העביר לליבר את הסכום במסווה של שירותי ייעוץ. באוגוסט 2016 סמוך לסיום תפקידו כראש הסגל במשרד ראש הממשלה, העביר גנור לשרן לפי הנטען מתת נוסף בסך כ-58 אלף שקל דרך חשבון חברה שבבעלות שותפו של ליבר. בין היתר, התשלומים נועדו לפי כתב החשדות להטות את שרן למשוא פנים בלשכת ראש הממשלה.
ציר גנור-זנדברג
בסמוך לשנת 2009 הכיר גנור את השר לשעבר מודי זנדברג, יו"ר קרן היסוד. במסגרת תפקידו, קיים זנדברג יחסי עבודה עם גורמי ממשל רבים ובהם עם מי ששימש באותה עת מנהל לשכת ראש הממשלה, אייל חיימובסקי. לבקשת גנור, קבע זנדברג שלוש פגישות בין גנור לחיימובסקי, בהשתתפותו. בנוסף, ניצל לכאורה זנדברג את מעמדו וקשריו על מנת לשוחח עם עובדי ציבור אותם הכיר במסגרת תפקידו, על מנת לקבל מידע שנועד לסייע לגנור לקדם את עסקאות כלי השיט.על פי כתב החשדות בין השנים 2012-2016 שילם גנור לזנדברג, בשבע הזדמנויות, סכום כולל של 103 אלף שקל כמתת מושחתת, בעד פעולות שביצע תוך ניצול מעמדו ותפקידו כיו"ר קרן היסוד, למען קידום ענייני גנור.
כספי עמלה מבנק קרדיט סוויס
בתחילת שנת 2013 התעניינה קרן המחקר ישראל-גרמניה לשיתוף פעולה מדעי, באיתור אפיקי השקעת כספים בסך עשרות מיליוני אירו. גנור המקורב למנכ"לית הקרן עתליה רוזנבאום, הציע לה לפנות לבנק השוויצרי קרדיט סוויס ותיאם לה פגישה עם נציגיהם, במטרה לקבל עמלת תיווך. כדי להימנע מהצגתו כמתווך בעסקה, פנה גנור לעו"ד שמרון וביקש ממנו לחתום במקומו על העסקה. לפי כתב החשדות, שמרון נעתר לבקשת גנור וחתם על הסכם התיווך מול הבנק, על אף שלא תיווך בעסקה. עקב כך הבנק העביר לחשבונו של שמרון שני תשלומים בסך 40 אלף דולר ו-100 אלף דולר, כעמלה לפי הסכם התיווך. בשלב ראשון עו"ד שמרון העביר לחברה שבבעלות גנור 32 אלף דולר שהם התשלום הראשון, בניכוי עמלה בסך 20 אחוז, ובגין כך הונפקה לו חשבונית בגין "ייעוץ" כביכול.
לפני העברת התשלום השני, החלה בדיקה מקדימה בפרשה זו. שמרון רצה להעביר סך נוסף של 80 אלף דולר לגנור, בניכוי עמלה בסך 20 אחוז, אך בנק דיסקונט סירב להעביר הסכום לחשבון נאמנות שפתח שמרון, שכן תשובותיו של שמרון לא הניחו את דעת קצינת הציות של הבנק. גנור ושמרון פעלו על מנת להעביר את הכספים ישירות מחשבון שמרון בקרדיט סוויס לחשבון חברה שבבעלות גנור בבנק הפועלים. גם בנק הפועלים ביקש מגנור ומשמרון מסמכים שיבהירו את מהות העסקה ביניהם. לפיכך, על פי הנטען, שמרון וגנור העבירו לבנק מכתבים שהציגו מצגים כוזבים ואלה הביאו לכך שהבנק אישר את ההעברה. בשל כך חשודים גנור ושמרון בעבירה על פי חוק איסור הלבנת הון.
גנור ושרן חשודים גם כי פעלו בניגוד להוראות חוק המפלגות במתן תרומות לשר שטייניץ בגובה העולה על המותר בחוק, תוך שימוש באנשי קש. התיק נחקר על ידי יאל"כ להב 433 ופקיד שומה חקירות.
סנגוריו של מיקי גנור, עורכי הדין בעז בן צור ומאיר ארנפלד, מסרו בתגובה: "כמקובל בעסקאות רכש בטחוני, העסיק מר גנור יועצים שונים במסגרת פעילותו הקשורה בעסקת הצוללות. כלל התשלומים ששולמו ליועצים אלה שולמו כדין ובאופן שקוף לחלוטין, תמורת עבודתם של אותם יועצים. כתב החשדות בעניינו של מר גנור הועצם והוחרף באופן מלאכותי, משביקש גנור להקשיב לצו מצפונו ולהעיד אמת בלבד, עדויות אשר לא עלו בקנה אחד עם כותרות שנקשרו לתיק 3000. מכל מקום, מכלול העובדות, המסמכים, ההקלטות והצילומים מוכיחים היטב כי תיק 3000 נופח מעבר לכל פרופורציה. יש להניח כי בתום הליך השימוע תתבהר התמונה במלואה – תמונה השונה לחלוטין מזו המוצגת בכתב החשדות".
האלוף צ'ייני מרום מסר בתגובה: "קיבלתי בעצב ובכאב את ההחלטה השגויה של פרקליט המדינה על הגשת כתב האישום נגדי. אני מכבד את רשויות החוק בישראל, אך סבור כי כתב החשדות מופרך מן היסוד. בכוונתי להיאבק ולהוכיח לכל פקודיי ב-40 שנות שירותי הצבאי, ולכל עם ישראל כי לא נפל רבב במעשיי. אני בטוח כי לאחר שימוע, תשתנה ההחלטה ולא יוגש כתב אישום כנגדי". את מרום מייצגים עורכי הדין ציון אמיר ואייל רוזובסקי.
עו"ד יאיר רגב מייצג את צחי ליבר. עו"ד ז'ק חן המייצג את אבריאל בר יוסף לא מסר תגובה.
