
בפעם השנייה בתוך שנה, משטרת ישראל מחזירה מאות אלפי שקלים במזומן שתפסה אצל האחים מחמוד ואברהים אבו צעלוק מלוד, החשודים בסחר בסמים, לאחר שהמשטרה לא הצליחה לקשור אותם לעבירה.
בחודש נובמבר האחרון ערכו חוקרי ימ"ר תל אביב חיפוש בדירת האחים, המפעילים מגרש רכבי יוקרה בישוב אזור ומתגוררים באחד ממגדלי צפון תל אביב. השופט דניאל בארי אישר לימ"ר צו חיפוש סמים בדירה. בחיפוש לא נמצאו סמים, אך נתפס כסף מזומן בכמות גדולה יחסית – 400 אלף שקל בדירה ו-120 אלף שקל נוספים ברכבו של אברהים. הכסף נשאר תפוס בידי המשטרה, בעוד שני האחים שוחררו לאחר חקירה, בחתימה על ערבות עצמית.
לאחר מספר ימים, המשטרה הגישה לבית משפט בקשה לאישור החזקת שני טלפונים ניידים שתפסה אצלם וקשורים למגרש המכוניות, ולא התייחסה לעניין הכסף. סנגורם של האחים,עו"ד ווליד כבוב, טען כי בהתאם להחלטת בית משפט העליון שניתנה לפני כשנה בפרשת שאול אלוביץ, היה על היחידה החוקרת לפנות לאחר תפיסת הכסף לשופט שנתן את צו החיפוש, ולבקש אישור לתפיסת הכספים. זאת מאחר שבצו החיפוש המקורי אישר השופט בארי "לחפש סמים וכל חפץ אחר הקשור לחקירה" – ולא נאמר בצו דבר מפורש על כספים. "היחידה החוקרת בחרה לעשות דין לעצמה, ומחזיקה בכספים שלא כדין", טען עו"ד כבוב.
מנגד, פקד שי זולברג, קצין מחלק תקיפה כלכלית בימ"ר תל אביב, טען כי המשטרה רשאית לתפוס את הכסף ל-180 ימים, בהתאם לצו החיפוש שקיבלה, ומבלי להגיש בקשה נוספת. "לא מדובר על תפיסה בשווי על פי הלכת אלוביץ'", טען פקד זולברג. "תפיסה בשווי" עוסקת בכסף שאינו קשור לעבירה, ומאפשרת לפי חוק איסור הלבנת הון לתפוס גם כספים כשרים, ובלבד שהם בשווי העבירה המיוחסת. בהלכת אלוביץ נקבע כי על המשטרה לחזור ולבקש את אישור בית המשפט להחזיק רכוש שנתפס בזירת חיפוש, כאשר מדובר ב"רכוש בשווי" ולא ברכוש הקשור ישירות לעבירה (ובמידה שאותו רכוש לא צוין בצו המקדים).
פקד זולברג טען כי הכסף המזומן שנתפס אצל האחים אבו צעלוק קשור ישירות לעבירה המיוחסת שצוינה בצו (סחר בסמים), ומכאן שהמשטרה כאמור רשאית להחזיק בו. "סמים קונים בכסף וגם מוכרים בכסף, כך שכסף זה אמצעי בלתי נפרד מעבירת סמים".

עו"ד כבוב טען כי למשטרה אין ראיות למקור הכסף, ולכן היא אינה רשאית לתפוס אותו כתוצר העבירה לכאורה מבלי לבקש אישור. לו היו ראיות, ציין, החשודים היו נעצרים וגם חשבון שלהם היה מוקפא – מה שלא קרה. יתרה מכך, עו"ד כבוב ציין כי בחקירותיהם, החשודים "מסרו גרסה מפורטת על מקור הכספים, מסרו מידע לגבי תחום עיסוקם: האחד סוחר ברכבים, השני מסר מסמכים בנקאיים". לפני 10 חודשים, במרס 2019, יחידה אחרת (ימ"ר מרכז) אף החזירה לאחים 300 אלף שקלים שתפסה בחיפוש קודם אצלם, לאחר שהציגו לה מסמכים.
פקד זולברג הוסיף וטען כי "בוצעו פעולות פיננסיות רבות המבססות חשד. מחלק תקיפה כלכלית בימ"ר תל אביב הוא יחידה מקצועית בתחום הכלכלי, שיש לה הכלים לנתח מידע פיננסי, והיא לא תבזה את עצמה בהליך סרק". נכון לעכשיו, הוא הוסיף, למשטרת ישראל אין נתונים מלאים על היקף העסקים של האחים, ורשות המסים הצטרפה לתמונה.
השופטת תרצה שחם קינן מבית משפט השלום בתל אביב דרשה לאחר שני דיונים וכחודש וחצי מתפיסת הכסף, כי המשטרה תמסור עדכון על התקדמות החקירה בתוך שבועיים, על מנת שתכריע בעניין ההחזקת הכספים. יום לפני הדיון שנקבע הודיע נציג הימ"ר לבית המשפט כי המשטרה תשיב לחשודים את "כלל המוצגים שתפסה".
קראו גם:
יממה לפני דיון בערר: המשטרה החזירה 260 אלף שקל שנתפסו בחיפוש









