הוועדה לשמירה על הסביבה החופית שהיתה קרובה מאוד לסיים את דרכה כגוף תכנוני משפיע, תשרוד וככל הנראה עתידה הובטח לעוד כמה שנים, בעקבות החלטת הכנסת להוציא ברגע האחרון מחוק ההסדרים סעיף שהיה "מחסל" את הוועדה.
הועדה שהוקמה מכוח חוק שמירת הסביבה החופית החליפה את "הוועדה למימי חופים" שפעלה עד אז, וסמכויותיה הורחבו משמעותית כדי להגן לא רק על המים – אלא על כל מרחב החוף, הן בים והן ביבשה.
בוועדה חברים נציגים של גופי סביבה והיא מתמקדת בעיקר בפעולות המבטיחות שלא יבוצעו שינויים שיפגעו בחוף או יחסמו את הדרך אליו, בעוד שוועדות תכנון אחרות מביאות בחשבון בעיקר שיקולי פיתוח ובנייה.
בשנים האחרונות הופעל לובי לסגירת הוועדה, ולהעברת סמכויותיה לוועדות המחוזיות. עיריית תל אביב יפו היתה ממובילות הלובי, לאחר שהוועדה דרשה זכות וטו בדיון בעניין תוכנית לבניית מגדלים על רצועת החוף. בעירייה היו רוצים שהנושא ידון רק בפני הוועדה המחוזית תל אביב.
הוועדה התערבה גם בפרויקט להקמת שש מרינות במספר חופים בנהריה ובנתניה, ובכך הכעיסה לא מעט אנשים משפיעים.
בחוק ההסדרים נכלל לפיכך ביוזמת משרד האוצר סעיף לפיו יש לבטל את הצורך בסמכות הוועדה לאשר פרויקטים המוגדרים "לאומיים". המטרה המוצהרת היתה הסרת חסמים בירוקרטיים, אך המשמעות המעשית – לו החוק היה עובר – היא ריקון הוועדה מתוכן מעשי והשפעה.
כל החדשות בתחום הנדל"ן >>
מה קורה בוועדות לתכנון ובנייה >>
שני חברי כנסת, מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) ומשה פטל (ליכוד), פעלו יחד כדי להסיר את החוק מחוק ההסדרים. השניים – האחד מהאופוזיציה והשני מהקואליציה – ידעו ש"ראש בראש" נגד משרד האוצר יהיה מהלך מוטעה, ולכן נקטו בתכסיס: הם הציעו "לפצל" את הנושא, ולהעלות אותו בנפרד במסלול הרגיל ולא במסלול המהיר של חוק ההסדרים.
במשרד האוצר פחדו מעיכוב בחוק ההסדרים כולו והחליטו להתפשר ולהיענות לבקשה: החוק לא יעלה בחוק ההסדרים, אלא "יפוצל" ויידון בבוא העת. המשמעות היא שכעת נדרשים דיונים אינסופיים בוועדת הפנים ובוועדה להגנת הסביבה, וסביר להניח שהנושא "יתמסמס".
