בחודש אוגוסט פורסם באתר "פוסטה" כי עיריית תל אביב מבקשת לפנות את תושבי אבו כביר על מנת להרחיב את פארק החורשות שנמצא בדרום העיר. בנוסף פורסם, כי למרות שעיריית תל אביב לא מכירה בזכות הקניינית של התושבים, היא החלה לגבות מהם ארנונה של עשרות אלפי שקלים, רטרואקטיבית.
תושבי אבו כביר לא מתנגדים לפינוי אבל דורשים פיצוי ראוי כדי למצוא דירה חלופית. כיום עיריית תל אביב מציעה לרוב התושבים סכום שבין 100-120 אלף שקל, סכום שלא מאפשר לממן חלופת דיור. בשנת 2018 הונחה בכנסת הצעת חוק למתן פיצוי הולם לתושבי השכונה, אך כמו בתחומים רבים, גם כאן הקיפאון הפוליטי השפיע: שלוש מערכות בחירות רצופות מעכבות את הדיון בהצעת החוק. כעת תושבי השכונה – אלה שפונו וגם הבודדים שעדיין לא – תולים את תקוותיהם בבית המשפט העליון, שידון בחודש מאי הקרוב בעתירה שהגישו לבג"ץ.
בינתיים, לאתר פוסטה נודע כי מאז תחילת 2020 פינתה עיריית תל אביב שש משפחות מתוך כ-20 שעדיין נותרו בשכונה בתחילת השנה הנוכחית. בשבוע שעבר, עו"ד יוסף תמיר שמייצג מספר מתושבי שכונת אבו כביר הגיש בקשה לצו מניעה נגד פינויו של תושב השכונה יוסי גולן. כדי לחזק את טיעוניו נגד הפינוי, עו"ד תמיר צירף לבקשה מכתב שכתבה שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד. "בשנת 2018 הוגשה לכנסת הצעת חוק לפינוי משפחות מפוני אבו כביר", כתבה שקד, "ההצעה לא קודמה בשל התפזרות הכנסת. לאחר הבחירות הקרובות לכנסת והרכבת הממשלה בכוונתי לפעול יחד עם חברי סיעתי על מנת לחדש קידום הצעת חוק אשר יש לה תמיכה מחברי כנסת רבים ממגוון סיעות הבית… אבקש להביא את העניין לידיעת בית המשפט בעת הדיון על עיכוב הפינוי של משפחת גולן".
בית המשפט דחה את בקשתו של גולן והפינוי יצא לפועל (רביעי, 12.2). "עד עכשיו לא התפניתי כי לא היה לי לאן ללכת", אומר גולן בשיחה עם אתר "פוסטה", "עיריית תל אביב פינתה אותי בכוח, עם משטרה. אני לא רגיל למשטרה כי אני אזרח שומר חוק. זרקו אותי מהבית ולא ידעתי מה לעשות, אז הלכתי להורים שלי, אנשים בני 80… כל הנעורים שלי גרתי באבו כביר, גם ההורים שלי גרו בבית הזה עד שעזבו לקריית שלום. עזבתי את השכונה כשהתחתנתי וחזרתי לדירה בשנת 2000 לאחר שהתגרשתי. מאז אני גר באבו כביר, וכיום אני נשוי בשנית. ידענו שהולכים לפנות אותנו, כי היה צו פינוי והבקשה לצו מניעה נדחתה. אני ובת הזוג שלי בכינו כשפינו אותנו. אנחנו אנשים שומרי חוק, אנחנו על כדורים, אבל הולכים להמשיך להיאבק".
מכתבה של השרה לשעבר שקד אמנם הוגש לבית משפט השלום במסגרת הדיון בצו הפינוי שהוציאה העירייה, אולם הוא נכתב במקור כחיזוק לעתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי תושבי השכונה, יחד עם מספר חברי כנסת, ביניהם מיכאל ביטון ויעל גרמן (כחול לבן), עופר כסיף (הרשימה המשותפת) ואורלי לוי וניצן הורוביץ (העבודה גשר מרצ). כמו כן שותפה לעתירה חברת מועצת עיריית תל אביב, שולה קשת, שלאורך השנים הקפידה להשתתף במאבק. העותרים מבקשים מבג"ץ להוציא צו ביניים ולהקפיא את ההליכים לצורך דיון על פיצוי הולם לתושבי השכונה, ממש כפי שנעשה עם מפוני מתחמי גבעת עמל וליפתא.
בשכונה התגוררו בעבר כ-200 משפחות. חלק גדול מהן התפנו בעבר הרחוק מרצון, בתמורה לפיצוי הולם שאיפשר להם לממן חלופות דיור אחרות. המשפחות שסירבו להתפנות ונותרו בשכונה המשיכו להיאבק נגד הפינוי. כיום, בידיעה שלא ניתן למנוע פינוי מקרקע שהופקעה, הם דורשים פיצוי הולם שיאפשר להם קניית דירה במקום אחר. את הצעת עיריית תל אביב לפיצוי של 100 אלף עד 120 אלף שקל לכל משפחה, הם דוחים על הסף. "אני לא רוצה כסף, אני רוצה דירה תמורת דירה, כי עם סכום של 100 אלף שקל שהעירייה מציעה לי לא ניתן לעשות כלום", אומר גולן.
"הפעם אני אופטימי לקראת הדיון בבג"ץ, כי לפני חודשיים פסק בית המשפט שתושבי גבעת עמל הם לא פולשים אלא מתיישבים", אומר עו"ד תמיר, "מדובר בפסק דין רחב ומקיף. הבג"ץ הקודם שהוגש נדחה בגלל שבאותו הזמן התנהל משא ומתן בין התושבים לבין העירייה. אבל בסופו של דבר המשא ומתן התפוצץ, ולכן הפעם יש לעתירה סיכוי". עו"ד תמיר מדגיש כי על הפרק שני נושאים – הפינוי והפיצוי. "את הפינוי לא ניתן למנוע כי לא ניתן למנוע מהמדינה להפקיע קרקע, אבל העיריה בחרה לתת לתושבים פיצוי מגוחך… התושבים רוצים פיצוי הולם כדי לקנות דירה חלופית. בסופו של דבר, את כל הבעיה של השכונה ניתן לפתור בסכום של 10-15 מיליון שקל. לא מדובר בסכום גבוה, אבל תושבי אבו כביר לא מעניינים אף אחד".
אורה גריב, מראשי המאבק, כבר פונתה מביתה בחודש ינואר. "כיום יש לי תיק בהוצאה לפועל, בגלל שבאחד מפסקי הדין העיריה זכתה ב-10,000 שקל. לצערי בחירות רדפו אחרי בחירות, ובסופו של דבר סוכם שאפנה את הבית מרצון בסוף 2019. הסכמתי להתפנות מרצון, אבל לא הסכמתי לקבל את הפיצוי של 100 אלף שקל, בגלל שמגיע לי הרבה יותר. אני רודפת אחרי עיריית תל אביב לצורך פריסת תשלומים כדי לשלם את החוב, אבל הם לא מוכנים. אין לי איך לשלם, או שיפרסו לי את התשלומים או שישב בכלא וכך אשלם את החוב. ביום רביעי ה-19 בפברואר נקים אוהל מחאה מול מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים".
תגובת עיריית תל אביב-יפו: השטח המדובר הינו המשך פארק החורשות, המהווה ריאה ירוקה גדולה וייחודית לתושבי דרום מערב העיר. חלק מהתושבים המוחים, וביניהם מר יוסי גולן, אינם בעלי זכויות כלשהן בקרקע ועל כן אינם זכאים לפיצוי כלל וכלל, זאת לעומת תושבים אחרים שהינם בעלי זכויות ועל כן זכאים לפיצוי משמעותי. בית המשפט בחן את זיקתם של התושבים למקום וקבע מי זכאי לפיצוי ומי לא. אף על פי כן, ולפנים משורת הדין, העירייה מציעה פיצוי לכל אחד מהתושבים המוחים, כולל 4 דירות שתרכוש העירייה עבור דיירים חולים. העירייה קשובה ומסייעת ככל האפשר למפונים ויחד עם זאת פועלת לפי חוק וכמובן תפעל בהתאם להחלטות בית המשפט. באשר למר גולן ביתר פירוט- בית המשפט פסק בחודש מאי 2019 כי אין לו כל זכויות בנכסים המוחזקים על ידו בפארק החורשות ואף חייב אותו בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪. ביהמ"ש דחה גם את טענות מר גולן ביחס לזכויות מכח חזקתו של אביו בשטח וקבע כי האב עזב את המקרקעין לפני שנים רבות ואף הוא לא הוכיח זכויות בקרקע. נוסיף כי במסגרת מתווה הפינוי, הציעה העירייה לפנים משורת הדין גם למחזיקים ללא זכויות החזר בגין השקעותיהם – ובהם גם מר גולן. לצערנו, הוא בחר שלא לשתף פעולה עם העירייה, דחה את הצעת המתווה ולא מקיים את פסק הדין לפינוי הנכס, מה שמאלץ את העירייה לפעול באמצעות הוצאה לפועל.
