שנה לאחר שהועמד לדין, שלב הטיעונים לעונש התקיים לפני ימים אחדים בעניינו של מנחם-מנדל אסרף (23), מוכר למשטרה מחולון. הוא הורשע בנשיאת נשק וחבלה בכוונה מחמירה בתיק ירי לעברו של עבריין בכיר מהעיר, משה אקנין.
מי שהיה לכאורה שותפו של מנדל אסרף לתיק (לפחות כחשוד במעצר וברמה המודיעינית), אדם ביטון – חוסל בחודש שעבר סמוך לשדרות.
מדובר בכתב אישום שהוגש במרס אשתקד על ידי הפרקליטות כנגד מנדל אסרף לבית המשפט המחוזי המחוזי בת"א, בגין נשיאת נשק וגרימת חבלה בכוונה מחמירה. מכתב האישום עולה, כי במהלך מפגש במסעדה, הנאשם ירה ופצע את אקנין, אף הוא מוכר היטב למשטרה.
בכתב האישום המקורי נטען, כי ב-29 בפברואר אשתקד הגיעו הנאשם ושניים אחרים ברכב מרצדס למתחם תחנת דלק ברחוב לוי אשכול בחולון. מנדל-אסרף היה חמוש באקדח בתוך פאוץ'. לפי אותו כתב אישום, השלושה ירדו מהרכב ושהו במתחם עד שהתיישבו לאכול במסעדה ביחד עם אנשים נוספים שפגשו. סמוך לשעה שבע בערב, הגיע למקום משה אקנין ברכבו ונכנס למסעדה.
מכתב האישום המקורי עלה, כי אקנין ואדם שישב בחברתו של מנדל-אסרף החליפו ביניהם מספר מילים ואקנין סימן בראשו לאותו אדם שיבוא אתו החוצה. השניים צעדו אל מחוץ למסעדה ומנדל-אסרף יצא אחריהם.
בכתב האישום נטען, כי בשלב מסוים התפתח עימות גם בין מנדל-אסרף לבין אקנין, שבמהלכו אקנין הניח את ידו על לחיו של הנאשם, שהוא נכדו של זאב רוזנשטיין. בתגובה, מנחם מנדל הדף אותו קלות, ואז, כך נטען, אקנין הניח את ידו על צווארו של הנאשם למשך מספר שניות. בהמשך הניח אקנין את ידו פעם נוספת על צווארו של הנאשם וזה הסיר אותה.
בשלב זה, נטען, מנחם מנדל שלח ידו לפאוץ', שלף את האקדח וירה בירכו השמאלית של אקנין. כתוצאה מפציעת הירי, אקנין הורדם והונשם ובהמשך נזקק לניתוח לשחזור וקיבוע שבר שנגרם לו.
מנחם מנדל, מיוצג על ידי עו"ד ימימה אברמוביץ. התשתית הראייתית נגדו התבססה על צילומי מצלמות אבטחה שתיעדו את המפגש ואת הירי, עדויות שנגבו מעוברי אורח, טביעת אצבע של הנאשם על דלת הרכב שבו הגיע הנאשם, זיהוי של הנאשם במצלמות, דו"חות פעולה משטרתיים וראיות נוספות.
בחודש דצמבר האחרון, הוצג לבית המשפט המחוזי הסדר דיוני על סעיפי העבירות, ללא הסכמה עונשית, שבמסגרתו הוא הורשע על ידי השופטת שרית זמיר.
לפני ימים אחדים התקיים דיון בטיעונים לעונש, כשבפתח הדיון נציגת הפרקליטות הקרינה קטעים מהאירוע שבגינו הואשם מנחם מנדל. במסגרת הטיעונים, הפרקליטות הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם ואת תוצאות האירוע. "החומרה הכי משמעותית בענייננו היא הקלות הבלתי נסבלת שעבריינים מנהלים את המלחמות שלהם על הגב של הציבור, מעל הראש של ילדים ואנשים.
"נוסף על זה, כשמדובר בזמן מלחמה, חודש פברואר 2024 תקופה מתוחה, תקופה של אזעקות – שום דבר מזה לא גורם לנאשם לחשוב פעמיים או לחשוב בכלל לפני שהוא עושה שימוש בנשק. לא ניתן להעלות על הדעת שאזרחים במדינה יצטרכו לשקול את צעדיהם כאשר בסך הכל הם מתנהלים במרחב הציבורי ביומיום שלהם".
לאור זאת ולאחר בחינת פסיקה בתיקים דומים, הפרקליטות עתרה להטיל עונש במתחם בין 10 ל-14 שנות מאסר. עוד צוין עברו הפלילי של הנאשם וכי הוא ביצע שתי עבירות שכל אחת מהן לבדה מפעילה את המאסר המותנה שלו.
"ברור שהנאשם אינו מורתע מהמאסרים המוטלים עליו; ברור שפעם אחר פעם בסמיכות רבה… פחות משנה וחצי לפני האירוע הנוכחי כאשר מספר חודשים לפני כן הוא השתחרר מהכלא. נשקף סיכון ממנו לציבור והרתעתו והרחקתו מהציבור ברורים ונבקש למקם אותו בשליש העליון של מתחם הענישה". כמו כן, ביקשה הפרקליטות להפעיל את המאסר המותנה במצטבר.
מנגד, עו"ד ימימה אברמוביץ' התייחסה לפסיקה שהוצגה על ידי המדינה וציינה: "אין בה מקרה אחד שדומה לנסיבות שלנו ולא בכדי: הנסיבות בענייננו מאוד מיוחדות. עימות בין הנאשם למתלונן, המתלונן מניח את ידו הימנית על לחיו השמאלית של הנאשם, הודף אותו, פונה אליו פעם נוספת – פעם שלישית למעשה – מניח את ידו על הצוואר של הנאשם לכמה שניות ויש ביניהם חילופי דברים. בגלל התנהלות הזו, הנאשם הוציא את הנשק וירה בו ירייה אחת בודדת בירך. אני לא מקלה ראש בעבירת ירי, עבירה חמורה, מעשה חמור, אבל הנאשם בא והודה מהרגע הראשון בבית המשפט. לא נוהל משפט ולא נשמעו ראיות. הנאשם לקח אחריות על כתב האישום".
נוכח דברים אלו, הסנגורית טענה כי מתחם הענישה של הפרקליטות חמור ביותר. עו"ד אברמוביץ' ביקשה לקחת בחשבון את כלל השיקולים. "צריך לאזן בין הנתונים שלו, ההודאה, לקיחת האחריות וגילו הצעיר, שזה מצד אחד לקולא; לבין העבר הפלילי שאי אפשר להתעלם ממנו, נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, אבל הן ביחד אולי משקללים, מאזנים אחד את השני. זאת אומרת, אם נביא ביחד את שני הדברים האלה בחשבון, הדבר הזה צריך להוביל לגזירת עונש בתחתית המתחם".
לחיזוק דבריה, הסנגורית הציגה גם פסיקה מקלה יותר, שמצדיקה להקל בעונשו ולהפעיל את עונש המאסר המותנה בחופף ולא במצטבר.
עוד טענה הסנגורית: "יש פה ילד שלא הספיק אפילו לקבל טיפול. אבקש להביא בחשבון את גילו הצעיר, את האפשרות שהוא יוכל להשתקם. אני בטוחה שהמאסר הנוכחי ומה שבית המשפט יגזור יהיה ממשי ורציני ואני מצפה שיתאפשר לו לעבור הליך טיפולי בבית הסוהר. לפני הסתבכותו הראשונה הוא היה שחקן כדורגל. המקום והתרבות שהוא גדל בה, התווית שיש עליו, הייחוס המשפחתי שלו – כל אלה כמעט כמו ברירת מחדל, גרמו לו להגיע למצב הקשה הזה".
לאור כך, ביקשה עוה"ד להטיל עליו בתיק העיקרי עונש במתחם שנע בין 42 ל-70 חודשי מאסר ולמקם אותו על 45 חודשי מאסר, כמו באחד התיקים שהציגה במסגרת סקירה של פסיקה קודמת.
גזר דינו של מנחם מנדל אסרף אמור להינתן בהמשך.
לא רואה בעיניים עם יגדל יהיה בחור רציני בעתיד יותר ממה שהוא עכשיו.